יום ראשון, 19:00 בערב, היכל הכדורסל "שלום" בכפר סבא. 200 איש ביציעים, ואנחנו עוד לארג'ים, לא יודעים שהם חוזים באחד הרגעים המרגשים בתקופה האחרונה בכדורסל הישראלי. שלומי הרוש, קפטן הפועל חולון והאיש אולי הכי מזוהה עם האימפריה הזו בעשור האחרון, שב הביתה, להפועל כפר סבא, הקבוצה שאותה עזב לפני 13 שנה בה החל את הקריירה ואותה.
"האמת, התרגשתי", מספר הרוש, כשהוא עם המדים הירוקים והמספר 14 על הגב. "אני מכיתה ג' כידררתי פה, עוד בימי בית הספר לכדורסל. שיחקתי איתם גם בליגה הארצית וגם בלאומית. חזרתי הביתה כדי לעזור להם לעמוד במטרה שלהם. הם שלוש שנים ברציפות מנסים לעלות ללאומית. מקווה שהשנה, יחד איתי, נצליח. אני מאמין שזה אפשרי, בשביל זה חזרתי".
תוך שנתיים נשרת מליגת העל לארצית.
"זה מכורך הרבה נסיבות. יש פה כאן גם עניין של מגמות כלכליות שליגת העל עברה. ירדתי ללאומית והשנה גם חיפשתי קבוצות בליגה השנייה. היו הצעות, אבל זה לא הסתדר. הצעה אחת פספסתי, השנייה לא הלכה. חיכיתי עד אמצע נובמבר לראות אם משהו אחר מסתדר, אבל ראיתי שלא. החלטתי באותו רגע שזה הזמן לחזור לכפר סבא".
החתימה בליגה הארצית אומרת אולי שיש מחשבות על תליית הנעליים בקרוב?
"אני עדיין לא חושב על זה. אני קורא לזה ירידה לצורך עלייה. מקווה שמהר מאוד נעלה ללאומית. יש לי עוד מה לתרום בלאומית, ואם את שואלת אותי, אז גם בליגת העל. אני יכול בשקט לתת עוד כמה שנים בלאומית, אחר כך נראה מה יהיה".
מחשבות על האקסית
הרוש בן ה־34 הוא לא סתם עוד שחקן בהיסטוריה של חולוניה. היו כאלה שהשוו אותו במהלך העשור שחלף לסמל לא פחות גדול מישראל אלימלך או ניב בוגין, בכל הקשור לנאמנות ולמשך השנים בהן לבש את המדים הצהובים־סגולים. הוא הגיע לחולון בעונת 2011/12 מכפר סבא, שיחק לכל אורך הקריירה בליגת העל בקבוצה זו, למעט חצי עונה אחת בהפועל אילת.
עונתו הטובה ביותר היתה 2016/17, כשהעמיד ממוצעים של 11.1 נקודות (37 אחוזים ל־3, 84 אחוזים מהקו), 4.2 ריבאונדים ו־2.5 אסיסטים ב־26.7 דקות. בשלוש העונות האחרונות שלו בחולון מספריו ירדו בצורה משמעותית. באחרונה קלע רק 6.2 נקודות ב־18.1 דקות. לאחר מכן עבר גם במכבי אשדוד ומכבי רמת גן לפני שנחת בשבוע שעבר בכפר סבא, אחרי חמישה חודשים שבהם לא שיחק כדורסל.
כקפטן, הרוש הניף עם חולון את גביע המדינה בעונת 2017/18 וקלע בסך הכל 1,944 נקודות בליגה הבכירה.
לפני שנה בדיוק הגיש תביעת פיצויים נגד המועדון, שמתנהלת עדיין בבית המשפט. הפרידה, כמו שהבנתם, לא היתה יפה.
"כן, ברור שזה כואב", מודה הרוש. "הם עשו מהלך מאוד מלוכלך. לא מתנהלים ככה עם מי ששיחק אצלכם במשך עשר שנים. אנחנו עדיין בתביעות, ברגע שתהיה החלטה נראה מי צדק. לא מזמן הם תבעו אותי על לשון הרע והפסידו. עכשיו נראה אם הם ישלמו לי את הפיצויים שמגיעים לי".
אתה מתגעגע להפועל חולון?
"תלוי למי".
מה זאת אומרת?
"לקבוצה אני מתגעגע, לאוהדים אני מתגעגע. מה עם היתר? בוא נשאיר את זה ככה. השתיקה יפה".
אתה עדיין בקשר עם אוהדי חולון, הם בטוח לא שכחו אותך.
"הם מדברים איתי לא מעט, מאחלים לי בהצלחה. מה זה עושה לי? סימן שעשיתי שם משהו, כשהייתי. כיף שעדיין זוכרים לי את זה ולא את ההתנהלות של הסוף".
עושה רושם שהצלחת בקריירה רק בהפועל חולון. יכול להסביר למה?
"התחברות של הרבה דברים. מהמשחק הראשון היה לי חיבור גם עם המאמן (דן שמיר), גם עם הקהל וגם עם האווירה. משם זה עניין של ביטחון של שחקן. נתנו לי הרגשה של בית. הכל מסביב היה נהדר. זה הרגיש לי אז, בתחילת הדרך, כמו בכפר סבא, כאילו אמרו לי 'תעשה מה שאתה יודע, אנחנו מאחוריך וניתן לך את הביטחון והגב'. זה כנראה סוד ההצלחה של כל שחקן".
עם יד על הלב - האווירה של ליגת העל לא חסרה לך היום?
"אגיד את האמת, זה חסר. ולא רק האווירה, אלא הקהל, כי בעונה שעברה עוד היתה קורונה. ברור שהאווירה של ליגת העל מאוד חסרה, אבל אני מבין שצריך להתאים את עצמי לליגה ולקבוצה".
"אני עדיין לא חושב על פרישה. אני קורא לזה 'ירידה לצורך עלייה'. מקווה שמהר מאוד נעלה ללאומית. יש לי עוד מה לתרום בלאומית ואם את שואלת אותי, אז גם בליגת העל"
אתה מצליח היום להתפרנס רק מכדורסל?
"כרגע זה באמת רק מכדורסל, אבל ברור שיש את ההרגשה שצריך לחשוב על העתיד. יש כיוונים? בוא נגיד שאני עדיין במחשבות על זה".
סגירת מעגל חשובה
איך המשפחה קיבלה את ההודעה שחתמת בכפר סבא וסגרת מעגל?
"בעיקר ביקשו שאשלח להם את לוח המשחקים, או יותר נכון את משחקי הבית. יש כמה אוהדים נוספים שהתעניינו. מה עוד שחברים חזרו פתאום לראות אותי משחק. פעם הגיעו לחולון והתגעגעו. היום זה כבר קל"ב".
מה לגבי שאיפות או חלומות?
"לתרום כמה שיותר להפועל כפר סבא, לעזור להם גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה שיווקית. לעלות כמה שיותר ליגות עם המועדון הזה. החלום הגדול שלי זה לשים את כפר סבא בליגת העל".
מי שכמובן מתרגש לא פחות מהרוש לגבי החזרה לכפר סבא הוא מאמן הקבוצה, ברק דמציאן. "מבחינת המועדון, תמיד היינו גאים בשלומי. בוגר מחלקת הנוער, קפטן במשך תשע שנים בליגת העל. זו גאווה גדולה שנער מהמחלקה שלנו הגיע בכלל לגבהים הללו. אין יותר מושלם עבורו ועבורנו שהוא יחזור הביתה וינסה יחד עם המועדון לחזור ללאומית, כעת, כשהוא שחקן בוגר".
"יש לנו קבוצה מאוד טובה השנה", הוסיף דמציאן. "שלומי הרוש צריך להוסיף לה. מהניסיון שלו, מהידע, הבגרות. כל המכלול הזה יוסיף לנו. אגב, אני בטוח ששלומי עדיין היה יכול לשחק בשתי הליגות הראשונות בארץ. לא צלחה לו הסיטואציה. הוא מבין את מטרות המועדון, תמיד היה חלק ממנו וזו סגירת מעגל חשובה ומרגשת לשני הצדדים. עכשיו פנינו ללאומית".
