אחרי ארבע שנים במחלקת הנוער של הפועל עמק חפר - אגודה שעד לפני פחות משנה הייתה אלמונית לרוב חובבי הכדורסל - יהוא אורלנד הצליח להפוך הקיץ לאחד המאמנים המבוקשים בענף. הזכייה ההיסטורית (וההיסטרית, יש לציין) של אורלנד עם קבוצת הנוער של המועדון בדאבל - גרמה ללא מעט יושבי ראש לפזול לעברו של שחקן העבר בן ה־40.
רק שאורלנד, למרות כמה הצעות אטרקטיביות, החליט לנחות דווקא בהפועל חבל מודיעין מהליגה הלאומית. "הרגשתי שאני צריך אתגר חדש", הוא מספר. "זה לא אומר שהאתגר יותר או פחות קשה מאלה שהיו לי. זה משהו אחר. ככה גם הייתי בתור שחקן. הייתי מצליח במקום כלשהו, עוזב והיו שואלים אותי 'למה לא המשכת שם?' אולי זו תכונה לא טובה, אבל זה האופי שלי. הרגשתי בקיץ שאני רוצה משהו אחר, ושהולך להיות לי כיף במקום החדש".
הזמן הנכון
איך התגלגלת דווקא לחבל מודיעין?
"קודם כל בגלל ההחלטה שלי לעזוב את מחלקות הנוער ולאמן בוגרים. הרגשתי שזה הזמן הנכון בשבילי. לעצם השאלה, ראיתי במקום הזה פוטנציאל להצליח. ברגע שהיתה פגישה - היה ברור, לפחות לי, שאני רוצה לאמן פה. כמו שלי היו עוד אפשרות, כך אני מאמין שגם להם, אבל הם החליטו שנשתף פעולה. הרצונות של שנינו השתלבו. אם זה בלקדם צעירים, להפוך את המקום הזה למיוחד ולגרום לכך שזו לא תהיה עוד קבוצה בלאומית. מה שכן, זה לא יבוא על חשבון ניצחונות. זה הדבר הראשון שחשוב בכדורסל מקצועני".
למה לא חיכית, למשל, להצעה מליגת העל?
"אני מאוד שמח שאני בחבל מודיעין, וזה לא כדי שאהיה פוליטיקלי קורקט. זה המקום הנכון עבורי להמשיך בהתפתחות שלי בתור מאמן. המקום הנכון להביא את היכולות שלי לידי ביטוי. זה מזל של שני הצדדים שהתחבר לנו ככה. לאמן בליגת העל? גם בתור שחקן, האמנתי שכל דבר יגיע בזמנו. ליגת העל תגיע כשהיא תגיע. זה לא היה צריך לקרות השנה - וזה בסדר גמור".
ספר קצת על התקופה בעמק חפר.
"תקופה מדהימה מבחינה מקצועית. לקחתי על עצמי את מחלקת הנוער ובמשך ארבע שנים הרמנו אותה לגבהים. השיא היה הדאבל עם הנוער כמובן. זה היה מאתגר מקצועית".
מאמין בחופש
אורלנד הוא שם שמוכר כמעט לכל אוהד מימיו כשחקן נשמה וקלעי גדול. לפני חמש שנים בלבד, ואחרי קריירה של 17 עונות בליגת העל במהלכן עבר בלא פחות מעשר קבוצות, אורלנד החליט לתלות את הנעליים. הוא גדל במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון וזכה עימה בגביע המדינה, הניף פעמיים את הגביע הנכסף גם בבוגרים כשעשה זאת שנתיים ברציפות (2007/8) במדי הפועל ירושלים והפועל חולון.
אורלנד סיים את הקריירה עם 2,380 נקודות שמדרגות אותו במקום ה־118 בקלעי כל הזמנים בליגת העל. כשתלה את הנעליים הודה כי הוא "בלי כישרון חריג, אבל עם הרבה נחישות". עכשיו הגיע הזמן להסביר את המשפט הזה. "בתור שחקן הכישורים שלי היו מוגבלים", הוא מודה. "היו שחקנים יותר מוכשרים ממני שלא עשו קריירה כמו שעשיתי. לפעמים אנשים מבחוץ לא מבינים את רמת הכישרון של יתר השחקנים לעומת שלך. חיפיתי על זה בעבודה מאוד־מאוד קשה. עכשיו, בתור מאמן, חובת ההוכחה עליי. עוד לא אימנתי 17 שנה בליגת העל".
איך עבר אצלך השינוי מלקחת את ההחלטות על הפרקט לזה שמחלק הוראות על הקווים?
"הכדורסל הוא מרכז חיי, מאז שאני זוכר את עצמי. מגיל שמונה. כשפרשתי לקחתי שנת חופש ובדקתי כמה הכדורסל חשוב לי וגיליתי שמאוד. אם אני לא יכול לשחק ברמות הגבוהות, אז אימון זה הדבר הבא. היום אני יכול להגיד שאני מאמן הרבה יותר טוב מאשר הייתי שחקן".
הסבר.
"הכישורים שלי בתור מאמן הם יותר נכונים במושגים של הרמות הגבוהות, מאשר הכישורים שלי כשחקן. ועדיין, אם לא אלווה את זה בעבודה סיזיפית, אז זה לא יבוא לידי ביטוי. גם כמאמן, אני חייב להמשיך להתקדם. לעבוד קשה זה לא ללכת לחדר כושר בשנים הקרובות, אלא לפתח את עצמך, להשקיע זמן ואנרגיה, למידה ומחשבה על התפקיד החדש".
איזה מאמן אתה?
"מצד אחד, אני מאמין בהרבה מאוד חופש. מצד שני, בשיטתיות. חושב ששחקן שכיף לו יכול להפיק מעצמו הרבה יותר. הרבה יותר מאשר שחקן שנתון ללחצים ודברים אחרים".
טיפ לשחקנים הצעירים, יש לך?
"להאמין בעצמך ולאהוב את הדברים שטובים בך. אנשי מקצוע מסביב, האוהדים ואפילו ההורים יבקרו את החולשות שלך. צריך לקבל את זה ולאהוב את עצמך בדברים הטובים".
חבל מודיעין פתחה את העונה לפני שבועיים בהפסד ביתי 98:95 למכבי מעלה אדומים ובשני האחרון רשמה הפסד נוסף (107:88) מול א.ס רמת השרון. "יצא לי לעקוב אחרי הלאומית בשנים האחרונות. הרמה עלתה מאוד כשהביאו שני זרים", הסביר אורלנד. "זה פגע אמנם בישראלים בליגה, אבל הטובים מביניהם - זה מכין אותם לליגת העל ולרמות הגבוהות. רמת האימון עלתה ביחד עם רמת השיפוט והארגון של הליגה. זו ליגה מקצוענית לכל דבר".
בעונה שעברה חבל מודיעין נעצרה ברבע גמר הפלייאוף, מה המטרות של הקבוצה השנה?
"אני יכול לדבר ולהגיד, אבל בסופו של דבר המעשים יקבעו. רוצים פה קבוצה מנצחת שתדע לנצח המון משחקים. יש פה סגל מוכשר, איכותי, כישרוני, עם הרבה דברים טובים. זה תלוי בנו, איך אנחנו נבוא ונביא את עצמנו למגרש. כשנגיע לפלייאוף, נוכל לדבר על מטרות גדולות יותר".
אורלנד הביא לחבל כמה שחקנים צעירים שהדריך בשנים האחרונות, כמו שוהם גת, אביתר מור יוסף ויהונתן לוי. "אחד מהדברים שהמועדון רוצה להתחיל לייצג ואני פה כדי לעזור - זה לתת פלטפורמה ובמה לשחקנים צעירים כדי שהם יצליחו", מבהיר אורלנד. "שלושתם עברו אצלי. שחקנים מוכשרים, בטוח שגם יהיו העונה שחקנים לגיטימיים בליגה הזו".
האם השחקן הישראלי מקבל היום פחות הזדמנות מאשר בימים שאתה עלית לבוגרים?
"זו שאלה ששואלים אותי הרבה. כשאני עליתי לליגת העל, היו שני זרים ושני בוסמנים. השחקנים האירופאיים שבאו לקבוצות הקטנות, היו פחות טובים מהאמריקנים שבאים היום למועדונים באותו סדר גודל. אז כנראה שאז האפשרות להתקדם היתה גדולה יותר, אבל לא בהרבה. החוק הרוסי הגדיל במעט את ההגנה על השחקן הישראלי. ועדיין, בראייה שלי, שחקן שלא מצליח בליגת העל, הוא כנראה לא מספיק טוב. כיום, בגלל ריבוי המשחקים והמסגרות, כל אחד מקבל את הצ'אנס שלו".
מאמנים היום רוצים לקדם את השחקן הישראלי?
"זה עניין של חשיבה. בשביל לקדם שחקן צעיר אתה צריך כמה דברים: גיבוי מהמועדון והמערכת; ומאוד להאמין בשחקן. זה מקשה על מאמן כאשר מביאים לו שחקן כעובדה מוגמרת, ועכשיו אומרים: 'לך תקדם אותו'. זה תהליך שמאוד תלוי בביטחון של המאמן. אם הוא חושש אז הוא יילך יותר על שחקנים מנוסים, אם יש לו ביטחון או שהוא כזה שאוהב לקחת סיכונים, אז הוא יילך על שחקנים צעירים, הכל תלוי בסיטואציה".
יהוא אורלנד / כרטיס שחקן
- שיחק בעשר קבוצות שונות במהלך הקריירה
- זכה בגביע המדינה עם הפועל ירושלים והפועל חולון
- צלף לא פחות מ־2,380 נקודות בליגת העל
- מדורג במקום ה־118 בטבלת קלעי כל הזמנים בליגה הבכירה
- תלה את הנעליים לפני חמש שנים - 2016
