בדיוק כמו שקרה בקיץ שעבר, גם בפגרה הנוכחית נפרדה מ.כ חולון "ירמיהו" מהמאמן המצליח שלה. אז זה היה משלומי שלמה שהעביר עם הקבוצה עונה שקטה במרכז טבלת ליגה א' על אף תקציב נמוך שעמד לרשותו, והשנה התסריט חזר עם ויקטור גניש שהוביל את ירמיהו למקום השלישי במחוז דרום, עד שמגיפת הקורונה הפציעה והביאה לסיום מוקדם של העונה.
בחולון בחרו למנות את שחקן העבר משה שפירא למאמן החדש, אבל המינוי יכול להטעות את אלה שלא נמצאים ביום־יום באימוני ירמיהו ולא מעורים בנעשה באופן שוטף. כי מי שחזר למעשה להיות הדמות המקצועית הדומיננטית על כר הדשא בקבוצה הוא משה ('מוסא') בן חיים. התפקיד המוגדר שלו נותר אמנם "מנהל מקצועי", כפי שהיה בעונה שחלפה, אבל בפועל בן חיים מתפקד כמאמן לכל דבר, כשלצידו... שפירא. בן חיים נמצא על הדשא עם בגדי אימון, מעביר את האימונים ומחלק את ההוראות לשחקנים.
"אני אוהב להיות ולעבוד על הדשא", מסביר בן חיים את החלטתו. "זה משהו שהיה חסר לי. בעונה שעברה היו פשוט הרבה בעיות מסביב, ורציתי לעזור לפתור אותן. וזה לא שלא הייתי מעורב בעניינים המקצועים. ב־80 אחוז מהזמן הייתי על המגרש, וב־20 האחרים ישבתי בצד וצפיתי באימונים על אזרחי".
וכעת, אתה נמצא 100 אחוז מהזמן על כר הדשא.
"יש לי ניסיון, את ההכרה עם השחקנים ועם הליגה, וחשוב שיהיה מישהו כזה על המגרש. אני אהיה איפה שצריך אותי, אם זה על הדשא ואם זה במקום אחר. אעשה הכל לטובת הקבוצה ובשביל שהיא תצליח".
הבאתם את שפירא כמאמן, אבל ברור שאתה תהיה הסמכות המקצועית הבכירה. איך זה אמור לעבוד ביניכם?
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, יושבים ומתכננים יחד את האימונים, ועובדים לפי תוכנית מסודרת. משה הוא מאמן צעיר שקיבל פה הזדמנות, אנחנו מאמינים בו מאוד והוא מוכיח זאת בינתיים".
אבל בהחלטות מהותיות, כמו קביעת הרכב למשל, המילה האחרונה תהיה שלך.
"זה פחות מעניין אותי, אין פה עניין של אגו, אני רואה מולי רק את טובת הקבוצה. משה מקבל ויקבל ממני את כל הקרדיט, כמו גם עוזר המאמן החדש, הראל כהן, שהוא בחור צעיר ומוכשר שמבין כדורגל. שלושתנו נשב ונחליט ביחד. גם עם ויקטור, בעונה שעברה, לא היה בינינו שום אגו".
לא היה אגו, מעיד בן חיים, אבל ההחלטה שלו - לחזור להיות פעיל באופן מלא בנושאים מקצועיים, היא זו בעצם שהביאה גם לסיום דרכו של גניש בירמיהו.
בן חיים עצמו, מציג את הדברים קצת אחרת. "כמו שאמרתי, לפעמים הייתי על הדשא ולפעמים ישבתי על הספסל, אבל גם בעונה שעברה הייתי תמיד בעניינים ומעורב בהחלטות המקצועיות", הוא מדגיש. "בעונה הקרובה, כמו שאמרתי, החלטתי פשוט לחזור להיות על המגרש באופן קבוע, כי הפעילות היומיומית היתה חסרה לי".
כשגניש עודכן על המהלך שלך, הוא הבין מיד שסיים את דרכו בקבוצה.
"אני מסכים שבאיזשהו מקום נעשה לויקטור קצת עוול, כי הוא באמת עשה עבודה טובה ונבחר גם למאמן העונה, אבל זה לא היה ממקום של לפגוע בו. זה היה ברור שאם אני חוזר לדשא, אז אין מקום לשני אנשים דומיננטיים על הקווים. ויקטור חבר אישי שלי ואחרי שקראתי לו והסברתי לו בארבע עיניים את הסיטואציה, אני חושב שהוא הבין את ההחלטה ואת קו המחשבה שלי. ויקטור קיבל את זה כמו גבר והלך קדימה, זה הכדורגל, אין מה לעשות".
צוות מנצח?
הוא נמצא במערכת של ירמיהו, כדאי להזכיר, מאז יום הקמתה בעונת 2014/15. בשנה הראשונה, עוד כשחקן פעיל, היה שותף בן חיים לעלייה של הקבוצה לליגה ב'. שנתיים לאחר מכן, ב־2016/17, הוא כבר עמד על הקווים כמאמן והיה זה שהעלה את חולון לליגה א'. אחרי עונת הבכורה בליגה השלישית, שנעצרה במשחקי פלייאוף העלייה, עזב בן חיים למכבי שעריים אבל הוא התפטר מתפקידו לאחר תקופה קצרה (ועוד נגיע לזה). בקיץ שעבר הוא חזר לירמיהו בתפקיד ניהולי/מקצועי ושימש כחוט מקשר בין ההנהלה לבין השחקנים והמאמן גניש. בן חיים היה מעורב בנושאים המקצועיים, אבל ההחלטות האחרונות היו של גניש.
בן חיים הוא חבר קרוב של רונן קנפו, שהפך הקיץ מספונסר הקבוצה לבעל זכויות הניהול שלה. השניים עובדים לדבריהם בשיתוף פעולה מלא, כאשר בצוות הניהולי נותר גם ליאור שולמן, יו"ר העמותה עד העונה האחרונה.
בן חיים ידוע כאיש עם קווי עבודה ברורים, וכאחד שלא מתפשר. כך הוא היה כשחקן וכך גם כמאמן. לפני כשנתיים, למשל, הוא החליט לעזוב את שעריים על אף שהוביל אותה לפתיחת עונה טובה, לאחר שהנהלת הקבוצה דרשה ממנו לשחרר שחקנים, בניגוד לדעתו, על מנת להקל על התקציב. בן חיים, בתגובה, לא חשב פעמיים והלך לדרכו.
"אי־אפשר להחתים שחקנים ואחרי חודשיים להגיד להם ללכת", הוא הסביר את הצעד שלו באותה עת. "אלה שחקנים שבאו איתי. כשהבנתי שזו ההתנהלות, החלטתי שזה לא המקום בשבילי".
על תהליך העבודה שלו בחולון, מספר בן חיים: "מי שבונה את הקבוצה זה אני ורונן. אנחנו מתייעצים ומחליטים יחד את מי להביא בסופו של דבר. אבל לגבי ההחלטות המקצועיות ביום־יום, זה כבר באחריותי ובאחריות של שאר הצוות".
החברות שלך עם קנפו לא עלולה להפריע לך בעבודה, אם ייכנסו ביניכם נושאים שלא תראו עין בעין?
"יכול להיות שכן, אבל אני לא מאמין שתהיה בעיה מיוחדת כי החיבור שלי עם רונן וגם עם שולמן הוא מצוין. אנחנו לא יורים מהמותן שום דבר, הכל במחשבה. בקטע המקצועי יש לי את הסמכות הבלעדית להחליט הכל, בקטע הכספי ברור שאני מתייעץ איתם. יש דברים שאני רוצה ואי־אפשר להביא ואני מבין את זה, ויש דברים שאני לא רוצה ועוצר את זה. היום יש כל כך הרבה שרוצים לבוא לירמיהו חולון, שהוואטסאפ שלי מפוצץ בהודעות של שחקנים ושל סוכנים. הם יודעים שזה מקום מסודר עם תנאים טובים. אנחנו כל דבר שוקלים ובודקים לעומק, ואז מקבלים את ההחלטות ביחד".
כמו שאפשר להבין, בן חיים הוא לא אחד שאפשר לכופף או שהתרפס בפני הנהלה כזו או אחרת, ויכול להיות שבמציאות של הכדורגל הישראלי זה גם מה שעמד בעוכריו מאז פרש ממשחק ופנה לקריירת אימון. כי על אף שהוא מוערך מאוד בקרב אנשי כדורגל רבים, ההתקדמות המקצועית שלו נבלמה למעשה בליגה א'. "כל מאמן צריך שיהיו לו את העקרונות שלו כי אם לא יהיו לו כאלה, הוא ממילא יישאר מאחור מתישהו", מסביר בן חיים. "כשרוצים להחליט בשבילך, זה לא רציני. אני לא מסוג המאמנים שבאים רק כדי להחתים כרטיס ולקבל משכורת".
ואין בך אכזבה שקריירת האימון שלך נתקעה?
"אגלה לך משהו, אם הייתי רוצה להתקדם בתור מאמן ולהגיע לליגה בכירה יותר, אני חושב שיש לי את כל היכולות בשביל זה. אבל החלטתי שאני עושה עוד כמה דברים במקביל, כמו לנהל מועדון וכרגע ויתרתי על האפשרות האישית להתקדם, בשביל להוביל את ירמיהו חולון לליגה הלאומית לפחות, בשנה שנתיים הקרובות. אני נהנה מאוד מאיפה שאני נמצא. אנחנו עושים הרבה פעולות, מעבר רק לקבוצת הבוגרים ומשקיעים עכשיו הרבה גם בדור הצעיר במחלקת הנוער. אנחנו באמת עובדים סביב השעון, אני, רונן ושולמן כדי שהמועדון הזה יהיה כמה שיותר מסודר".
בוא נדבר תכל'ס. איזו קבוצה יראו בירמיהו בעונה הקרובה?
"עוד מוקדם להגיד כי עוד לא קיימנו מספיק משחקי אימון. מה שכן, על הנייר אני יכול להגיד שבנינו קבוצה חזקה מאוד ואיכותית".
הפאזל שבניתם יכול לשחזר את המקום השלישי מהעונה שעברה?
"לא בנינו קבוצה כזאת רק כדי לשחזר את המקום השלישי, כי הוא לא ייתן כלום העונה. אנחנו מצפים ליותר. המטרה שלנו תהיה להגיע גבוה, הכי גבוה שאפשר".
במילים אחרות, אתם מסמנים את הליגה הלאומית כמטרה ברורה.
"חד־משמעית. בנינו סגל איכותי ואנחנו רוצים לעלות ללאומית. בשיטת המשחקים החדשה שתונהג בעונה הקרובה, בגלל הקורונה, המקום הראשון והמקום השני בטבלה הם בעצם אותו דבר. לא תהיה עולה אחת באופן אוטומטי בסיום הליגה הרגילה, כפי שהיה נהוג עד היום. לכן אנחנו רוצים לסיים במקום השני לפחות, שמוביל לפלייאוף העלייה. שם ישחקו ארבע הקבוצות הראשונות משני המחוזות, ומשם ננסה לעלות".
הפתעתם עם ההחתמה הנוצצת של מהראן לאלה וצירפתם לסגל עוד לא מעט שחקנים עם קילומטראז' מכובד בליגה א'. מי אתם מצפים שיוביל אתכם?
"אין מישהו ספציפי. אני רק מקווה שהקבוצה תתחבר ויהיה תיאום טוב בין כולם".
זו כבר העבודה שלך.
"זו עבודה של כל הצוות המקצועי. נראה מה חסר ואיפה חסר באימונים ובמשחקי האימון, ונעשה את ההתאמות שצריך. בכל מקרה, את הכל נבדוק בשטח ובזמן אמת. על הנייר זה נראה מבטיח ויש שחקנים טובים. צריך לחכות ולראות אם זה יבוא לידי מימוש גם על המגרש".
א.ס אשדוד והפועל מרמורק משקיעות סכומים גבוהים מאוד וכרגע נראה שהן יהיו שתי הפייבוריטיות לעלייה.
"גם אנחנו משקיעים לא מעט ותוסיף לרשימה את שמשון כפר קאסם. השחקנים שצירפנו הם לא זולים, יקרים מאוד אפילו ועשינו זאת רק בשביל להגיע ליעד שהצבנו לעצמנו - הליגה הלאומית. אם נחשוב שצריך לשנות משהו או להביא חיזוק נוסף, לא נחסוך בכלום".
עד היום לירמיהו דווקא לא היו תקציבים גבוהים במיוחד, ובטח שהם היו נמוכים ביחס לקבוצות הצמרת בליגה א'.
"התקציב שלנו גם עכשיו הוא לא בלתי מוגבל, אבל אם נראה שאנחנו בכיוון הנכון, אני מבטיח לך שנלחץ עוד יותר על הגז".
סיפרת קודם לכן שרבים רוצים לבוא ולשחק אצלכם, אבל מנגד, קהל מועט מאוד מגיע לראות את הקבוצה.
"זה משהו שאני באמת לא מצליח להבין בחולון, למה הקהל שאוהב כדורגל לא מגיע. אני מקווה שאם תהיה קבוצה שתרוץ למעלה חזק, אז כן אנשים יתחברו ויבואו יותר. אין משהו שאנחנו יכולים לעשות ולא עשינו. אני חמש-שש שנים במערכת הזאת, חוץ מהשנה שהייתי בשעריים, ואני יודע שקשה להביא את הקהל, קשה".
הרעש שעזר
ההחלטה של ההתאחדות לכדורגל - לדחות את פתיחת הליגות הנמוכות מתחילת ספטמבר עד למחצית אוקטובר, עוררה זעם גדול בקרב אנשי המועדונים, שטענו ליחס מפלה ולא הוגן.
"היחס המזלזל היה כבר מוגזם", מסביר בן חיים. "על סמך מה קיבלו את ההחלטה לדחות את הליגות? הגיעו לארץ זרים ואיפשרו להם להצטרף לאימונים באופן מיידי, וגם מחלקות נוער המשיכו את הפעילות שלהן כרגיל, אז איזה היגיון היה מאחורי ההחלטה לדחות את הליגות שלנו? מה ההבדל בינינו ללאומית? 80 אחוז מהשחקנים בליגה א' הם סופר מקצוענים ומתפרנסים מכדורגל, אז איך אפשר לשתוק כששבעה חודשים הם לא מקבלים משכורות?".
"היחס המזלזל לליגות הנמוכות היה כבר מוגזם. על סמך מה דחו את פתיחת העונה? הגיעו לארץ זרים ואפשרו להם להצטרף לאימונים באופן מיידי, וגם מחלקות נוער המשיכו את הפעילות שלהן כרגיל, אז איזה היגיון עמד מאחורי ההחלטה?"
בשבוע שעבר התקבלה החלטה רשמית שליגה א' תצא לדרך בחודש הבא.
"לשמחתנו, בעקבות כל הרעש שעשינו, מרגישים עכשיו שינוי ביחס לליגות הנמוכות. סוף־סוף הוצג מתווה לעונה הקרובה, אבל במשך הרבה זמן זה הרגיש שמתייחסים לשחקנים ולכל שאר העושים במלאכה בליגה א', כמו אל חייזרים. זה לא יכול היה להימשך ככה, ונראה שבהתאחדות הבינו את הצרכים של הקבוצות. הגיע הזמן שיתייחסו כראוי ובכבוד גם אלינו".
בן חיים, שיציין 45 בתחילת החודש הבא, פרש ממשחק פעיל לפני לא מעט שנים, אולם האהבה הגדולה שלו למשחק והרצון לשמור על כושר גופני מינימלי, כבר הביאו אותו כמה פעמים להתקאמבק אל כר הדשא. בפעם האחרונה זה קרה בעונת 2018/19 כשהצטרף לעוצמה חולון, וגם בגילו המופלג הוא הצליח לעזור לקבוצה של הרצל בוסתנאי להעפיל לליגה ב'.
"אם יש סיכוי לקאמבק נוסף שלי? לא, זהו, אני גמרתי עם המשחק, אין לי זמן לזה", מרגיע בן חיים ופורץ בצחוק מתגלגל. "כשאני רוצה קצת לפרוק ולרוץ, אני מצטרף לאימון ומשתעשע עם השחקנים. תשאל אותם, אני אפילו לא רע בכלל. לפני כמה ימים נסענו לחוף הים, ורצתי איתם במשך כל האימון".
בתשובה לשאלה אם זה תסכל להגיע לאימונים בידיעה שפתיחת העונה נמצאת בספק, אומר בן חיים: "אין ספק שזה ביאס והוציא מהפוקוס, אבל אנחנו כמערכת השתדלנו לשמור על מסגרת רצינית והסברנו לשחקנים שמבחינתנו אנחנו צריכים להגיע מוכנים על הצד הטוב ביותר לתאריך שייקבע. בגלל ההחלטה לדחות את הליגה, נאלצנו להפסיק את האימונים למשך חודש. בהתחלה חשבנו להפחית אותם מארבעה לשניים, אבל אחרי שבועיים הבנו שזה לא זה. לא היה טעם והיגיון להמשיך את ההכנות כרגיל כשפתיחת העונה היא בעוד כל כך הרבה זמן. רק לפני שבוע חזרנו למסגרת אימונים רגילה. עכשיו התקווה הגדולה שלנו היא שאכן נפתח את העונה, בעזרת השם, במועד שנקבע, 16 באוקטובר".
