מחצית העונה בליגה הלאומית בכדורסל כבר מזמן מאחורינו והפועל חבל מודיעין, בטח בשבועות האחרונים, היא הלהיט הגדול שלה. אחרי פתיחה מהוססת, החבורה של יהוא אורלנד כבר עם 12 ניצחונות אחרי 17 מחזורים ומדורגת במקום השלישי בטבלה.
אחד מהברגים המרכזיים בהצלחה של החבל הוא אייל שולמן. הרכז בן ה־34, ששיחק בעבר בין השאר בהפועל חולון ומכבי ראשל"צ, ירד בשנתיים האחרונות ללאומית - ולא ממש מצטער על כך.
חיבור מיידי
שולמן לא נזקק ליותר משיחת טלפון כדי לנחות בחבל מודיעין, אותה, כאמור, מאמן חברו אורלנד. "יהוא הוא הסיבה שאני כאן, חד־משמעית", מודה הרכז, שהצטרף לחבל אחרי עונה אחת בעירוני רמת גן. "היה לי חוזה לעוד עונה, אבל ראיתי שהדברים ברמת גן לא מסתדרים כמו שאני רוצה. יהוא דיבר איתי, סיפר לי מה הוא הולך לעשות בחבל מודיעין, והיה לי נורא קל להתאהב ברעיון הזה".
כיכבת לצידו על הפרקט, עכשיו הוא זה שצריך לתת לך הוראות.
"אנחנו לאורך השנים הפכנו לחברים מאוד טובים, גם המשפחות שלנו. האמת, כשהוא דיבר איתי על זה, פחדתי שזה קצת יפגע בחברות, אבל ברגע שדיברנו על הנושא הזה, הבנו שהכל יהיה בסדר. עכשיו כשאנחנו קבוצה מצליחה, זה מטבע הדברים יותר קל".
שולמן שיחק לאורך הקריירה בלא פחות מ־14 קבוצות. עונת 2019/20 היתה האחרונה שלו בליגת העל, אז שיחק בעירוני נהריה. "זו היתה שנה עם הרבה עליות וירידות. טוב, פחות עליות. זה שוב הזכיר לי את הדבר שהנחה אותי לאורך כל הקריירה: אם אני לא חלק מרכזי ומשפיע, אז זה פחות מדבר אליי".
אז החלטת להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות?
"כן ולא. כל אחד והבחירות שלו. אני רוצה ורציתי תמיד שבתחילת ובסוף משחק אדע שהכל תלוי בי. עשיתי את זה גם בליגת העל ועכשיו בלאומית. האהבה היא אותה אהבה. הרמה בלאומית פחות גבוהה, אבל אני רוצה ללכת לישון בלילה כשבמשחק האחרון שלי באתי לידי ביטוי. אני בישורת האחרונה של הקריירה, זה לא סוד, ובשלב הזה יותר חשוב לי לשחק מאשר לומר שאני בליגת העל. בנוסף, פיזית, אני כבר לא מתאים לשם, וזה בסדר".
יכול להיות שבשנה הבאה תחזור לליגת העל עם חבל מודיעין.
"אגיד לך את האמת, כשישבנו בינינו בקיץ ידענו שנבנה פה משהו יפה, שיש פוטנציאל, איזון בין צעירים לוותיקים. יש צעירים כמו שוהם גת ואביתר מור יוסף, שעוד ישמעו עליהם, ויונתן מור, שהוא הישראלי הכי טוב בליגה. איזון בין אנשים שעשו משהו בקריירה וכאלה שרוצים להוכיח. גם להנהלה יש חלק גדול בהצלחה הזאת. התחלנו פחות טוב והייתי כבר במקומות לחוצים ואני יודע מה זה עושה. פה היה שקט תעשייתי".
אתה מרגיש שאתם מקבלים תמיכה גם מהמקום עצמו?
"בהנהלה עושים הרבה בשביל לחבר אותנו לקהילה. הילדים של מחלקת הנוער באמת חווים את זה. זה מועדון שנמצא בשלבי התפתחות ועושה דרך יפה".
עם יד על הלב, חסר לך להיות שותף למשחקים גדולים?
"תראה, אני מאחל לכל שחקן משחקים גדולים, עמוסים בצופים, אין לזה מחיר. מצד שני, כשאתה על המגרש, אתה מתנתק מהקהל".
געגועים לאבא
שולמן חווה אובדן משפחתי לפני שלוש שנים. אביו, איזי, הלך לעולמו בגיל 66. "הוא בא איתי לכל משחק, מכיתה ג'", נזכר שולמן. "עוד לפני הכדורסל, כשניסיתי את מזלי בכדורגל, הוא היה שם. תמך בי לאורך כל הקריירה. גם כששיחקתי בלאומית, בחורים הכי גדולים, הוא הגיע. אני אחד שלא אוהב להמציא תירוצים ותמיד אמרתי שצריך לעשות הפרדה בין החיים האישיים לעבודה שהיא הקריירה בכדורסל, אבל האירוע הזה טלטל אותי".
"אני מאמין גם היום שאני ברמה של ליגת העל. בחירות לא טובות וסיטואציות לא נכונות, יצרו מצב פחות אידיאלי. הייתי יכול לעשות שנים יפות יותר, אבל לפעמים יש דברים שמובילים אותך לדרך אחרת"
לפני תשע שנים עבר איזי אירוע מוחי שהפך אותו לסיעודי. "הכל קרה במפתיע, בלי הודעה מוקדמת", משחזר שולמן. "נובמבר 2013, משחק חוץ מול גלבוע־גליל. שיחקתי אז בברק נתניה. למשחקי חוץ הייתי נוסע עם האוטו הפרטי ולא עם ההסעה, כדי לקחת אותו יחד איתי. הוא כבר בבוקר של משחק היה משגע אותי, מחכה לזה יותר ממני. אני חושב שזה היה הדלק שלו. מאז שהוריי התגרשו, אבא היה החבר הכי טוב שלי, יחסים של מעבר לרק אב ובנו. באתי לאסוף אותו והוא לא ענה לטלפון. ניסיתי וניסיתי, ואין קול. כמעט והתייאשתי, אבל בסוף ענו לי, אנשים בבית חולים, ואמרו לי שהוא התמוטט ברחוב. המזל שהוא הרגיש שמשהו לא טוב איתו לפני, הוא עבר לפני כן אירוע אחד קל, אז כנראה הכיר את ההרגשה. באירוע הקודם הוא היה ליד רופא המשפחה והתמוטט. אני בדרך אליו, אבל הוא מבית החולים אומר לי בטלפון: 'אייל, הכל בסדר, סע למשחק'".
"נסעתי למשחק, חשבתי שזה לא משהו רציני. בסוף הערב אפילו היתה לי שיחה שלא נענתה ממנו. כשחזרתי, הכל היה בסדר. הוא דיבר איתי, לא חשבתי שמשהו קרה. אחרי שבועיים הבנו שמשהו לא בסדר, שאבא השתנה. זה היה תהליך, המצב הידרדר".
מאוכזב? לפעמים
להפועל חולון הגיע שולמן ב־2013 ככוכב עולה, אבל לא מצא שם את מקומו. גם לפני שלוש שנים, במכבי ראשל"צ, עזב מהר מהצפוי. שתי הזדמנויות שחמקו מידיו. "עשיתי החלטות פחות טובות בקריירה, שפגעו בי", מספר שולמן בפתיחות. "אני מאמין גם היום שאני ברמה של ליגת העל. בחירות לא טובות וסיטואציות לא נכונות, יצרו מצב פחות אידיאלי. הייתי יכול לעשות שנים יפות יותר, אבל לפעמים יש דברים שמובילים אותך לדרך אחרת. מאוכזב? לפעמים".
אפשר להגיד שאתה כעת בקבוצה ששמה לעצמה מטרה לעלות לליגת העל?
"הייתי שנה שעברה בעירוני רמת גן וכולם הצהירו שרוצים לעלות. למדתי שהצהרות לא שוות כלום. אנחנו קבוצה תחרותית שבאה לנצח בכל משחק. אנחנו טובים. יש מחשבות רחוקות, אבל המטרה הראשונית היא קודם כל להשיג יתרון ביתיות בפלייאוף, מקומות ראשון עד רביעי. נגיע לזה ונדבר הלאה".
