מעונות הסטודנטים של HIT ‑ המכון הטכנולוגי בחולון, נפתחו בחודש האחרון בטקס חגיגי, ומלבד המבנה החדש והיפה והציפיות הגדולות שיקדם את המוסד האקדמי ואת העיר, יש לדירות אלה השפעה עצומה על סטודנטים שללא מגורים היו מתקשים לרכוש השכלה.
מ"נעלה" ל־HIT
בין הסטודנטים שהתמקמו בדירות במעונות, נמצאת מורן מקרביץ, בת 23, שהחלה ללמוד מדעי המחשב. מקרביץ, ילידת רוסיה, הגיעה לארץ לתקופה קצרה אך התאהבה, תרתי משמע.
"אני בוגרת תוכנית 'נעלה', במסגרתה הגעתי לישראל בגיל 15 לבד", היא מספרת. "אבא יהודי ותמיד היה ציוני. הוא אוהב את ישראל ועד הקורונה היה מקפיד לבקר כאן אחת לשנה. בבית דיברו הרבה על האפשרות שאנסה לעבור לישראל, ובשנת 2014 היו הרבה בעיות כלכליות ברוסיה וזו הייתה הזדמנות טובה.
"כנערה התרגשתי לעבור לארץ חדשה ולגור לבד. למדתי בתיכון ואחרי הבגרויות הישראליות איפשרו לי להישאר. אני בחרתי לעשות עלייה והתגייסתי לצבא כחיילת בודדה. שירתתי בחיל האוויר כטכנאית מטוס קרב וההורים שלי היו מאוד גאים בי, אבל זה לא היה קל. כל החיילים היו חוזרים בסוף השבוע הביתה, ורק אני לבית החייל או למשפחה מארחת. אין חיבוק של אמא בסוף יום, אין אבא שעוזר, אין אוכל של בית.
"אחרי הצבא ידעתי שאלמד. אני אוהבת ללמוד וחשוב לי להתקדם בחיים. יש לי בן זוג מאוקראינה, אז ביחד אנחנו בונים בסיס חדש. זה לא קל, אבל המגורים בסמוך למכללה ובדיור המיועד לסטודנטים עשו את זה אפשרי".
עבור סטודנטית כמו מקרביץ, המעונות היו הצלה של ממש, כיוון שאין לה משפחה להישען עליה ובימים אלה הדאגה למשפחתה מעסיקה אותה יום וליל.
"אמא של בן זוגי ברחה לפולין וההורים שלי ברוסיה ואני מאוד דואגת. עלולים לגייס את אבא שלי וזה מפחיד".
הם שקלו לעלות לישראל?
"אני בת יחידה. רק אבא יכול, אמא לא יכולה כי היא לא יהודייה וגם המחירים מופקעים. כרטיס טיסה מרוסיה לישראל עולה אלפי דולרים. הם גם לא יודעים כיצד יחיו בארץ. הם לא רוצים להכביד עליי כי אני סטודנטית ועובדת בשתי עבודות, אבל לי לא אכפת, רק שיבואו. אני מבינה את הקושי שלהם. יש לאבא עסק ודירה, אז זה לא קל.
"מאז שהמלחמה פרצה אני ממש דואגת. בימים הראשונים לא זזתי מאמצעי התקשורת, התעדכנתי בכל דבר. עכשיו זה כבר שגרה, אבל זה מפחיד. המלחמה שם זה דבר נורא ואיום. הקרע הזה בלתי נתפס. עד היום קשה לאבא שלי לקבל את העובדה שיש לי בן זוג מאוקראינה. הוא לא מקבל אותו, ואנחנו לא מדברים על זה. אנשים מדברים על שלום, אבל לדעתי רק כשיעבור דור שלם יש סיכוי לשלום, לא בשלטון הנוכחי ולא עם הדור של היום. אני מאמינה שיש לנו כדור ארץ אחד ואנושות אחת וצריך לחיות יחד בעולם בשלום. עד שזה יקרה אני יוצאת להרפתקה חדשה ואין ספק שמגורים כאלה מקלים על אנשים במצבי להתחיל פרק חדש בחיים. אני מקווה שבעזרת השם בקרוב אוכל להקים משפחה משלי ולעזור להורים אחרי שכל חיי הם דאגו לי".
דייר על ארבע
במעונות של המכון הטכנולוגי הבינו כבר בהתחלה שכל סטודנט מגיע עם צרכים שונים. לדן גופמן, בן 27, סטודנט שנה ג' להנדסה תעשייה וניהול, איפשרו להביא איתו את ריצ'י, כלב טיפולי בן שבע מסוג ג'ק ראסל שהתעוור לאחרונה.
"תמיד התעניינתי בתחום בעלי החיים", מספר גופמן. "במשך חמש שנים הייתי עוזר וטרינר, ואני מקווה לעבוד בתחום מהפן הטכנולוגי. את ריצ'י אימצתי כשהיה בן חודשיים. לפני שעברתי למעונות הוא גר איתי אצל ההורים בראשון לציון, וכשהחלטתי לעבור למעונות היה לי ברור שהוא בא איתי, אחרת לא הייתי בא לכאן".
גופמן קיבל אישור מיוחד, וכרגע הוא הסטודנט היחיד שהכניס למעונות כלב.
"ריצ'י התעוור לפני שנה וחצי", ממשיך גופמן. "בהתחלה היה לו קשה, הוא התנגש בדברים והיה מבולבל, אבל עם הזמן הוא הסתגל. כלבים מסתמכים בעיקר על חוש הריח והשמיעה, ובאופן כללי הם מתרגלים מהר לכל מקום. כרגע הוא עדיין לומד את המקום ומנסה להסתדר בו, אבל אני משוכנע שבקרוב הוא יתרגל ויהיה לו טוב. הדבר היחיד שיעשה לו רע זה להיות רחוק ממני, כי הוא מאוד קשור אליי.
"בגדול הוא מתנהג ממש יפה ואין תלונות. אני כמובן לא לוקח אותו לשיעורים, אבל זה נחמד שיש מישהו שמקבל אותך בסוף היום, במיוחד בתקופות עמוסות של מבחנים, שלי אישית גורמים לחרדות ולחץ. נחמד שהבית לא ריק ויש איתך שותף שמעביר לך את הזמן".
ידוע שבמכון הטכנולוגי יש הרבה חתולים, איך הם מסתדרים עם האורח החדש?
"נכון. פגשתי הרבה חתולים ואני לא חושב שהם ממש מרוצים שיש כלב באיזור. חלקם אפילו עוקבים אחרינו בשטחי המכון. אנחנו מטיילים בפארק החדש שבמכון וכל סטודנט שפוגש אותו במעונות אומר שהוא חמוד ומיד מציע לקחת אותו לטיול או לארח אותו כשאני לא בסביבה. האווירה במעונות טובה. יש עוד סטודנטים מהכיתה שלי, אז תמיד יש עם מי לשבת בערב וריצ'י מצטרף אלינו. אני תמיד יכול לקפוץ הביתה, וגם חברים באים בין שיעורים ומבלים יחד".
דירות בגדלים שונים
המעונות כוללים 428 דירות המאכלסות כ־472 סטודנטים. הם נבנו על מגרש בן שבעה דונמים והמבנה בן תשע הקומות משתרע על שטח של כ־20 אלף מ"ר.
חברת "סולל בונה" מקבוצת "שיכון ובינוי" בנתה והובילה את הפרויקט בשיתוף משרד האדריכלים קיקה ברא"ז. המעונות כוללים ארבעה סוגי דירות: ליחיד, לזוג, לשני שותפים ולשלושה שותפים. כל דירה כוללת חדר שירותים ומקלחת, וכל סטודנט מקבל חדר משלו (למעט בדירות לזוגות).
גודלן של הדירות נע מ־20 מ"ר לדירות יחיד ועד ל־69 מ"ר לדירות לשלושה שותפים. שכר הדירה מתחיל ב־1,345 שקלים לחודש.
המעונות במספרים
428 דירות
472 דיירים
20,000 מ"ר בנויים
9 קומות
69-20 מ"ר לדירה
1,345 שקלים מחיר שכירות התחלתי
נשיא המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב, מאמין כי דווקא עכשיו, כשחלום הדירה הולך ומתרחק מהצעירים, זה הזמן להשקיע בדיור לסטודנטים. "נוכח משבר הדיור המתמשך בו מדינת ישראל נמצאת, אני קורא לממשלה להוביל פרויקט לאומי להקמת מעונות סטודנטים בכל הארץ. במציאות הנתונה, זהו הפתרון הנכון ביותר עבור צעירים החפצים בלימודים אקדמיים. היום אנחנו מביאים בשורה אדירה לצעירי ישראל ולעיר חולון. מעונות הסטודנטים של HIT, בהם יגורו מאות סטודנטים, יזניקו את כלכלת העיר קדימה. המעונות שלנו יעניקו לצעירים הגרים בכל קצות הארץ את האפשרות ללמוד ב־HIT בראש שקט. עבורנו המעונות הם מקור לגאווה אדירה והישג משמעותי לעיר חולון".
מנוף כלכלי
המכון הטכנולוגי נמצא בתפר שבין השכונות קריית העבודה, נאות רחל ונווה רמז, ובסמוך לשכונת פנחס איילון. המעונות אמנם רק נפתחו, אך אין ספק כי תוך זמן קצר ישפיעו על שוק הנדל"ן באיזור ועל מחירי הדיור, ובעיקר מחירי השכירות סביב המכון הטכנולוגי.
"מעונות הסטודנטים ממוקמים בלב העיר ובצומת של שלוש שכונות מרכזיות", אומר הבעלים של סוכנות "אלון נכסים" בעיר, אלון משה. "בהנחה שתפוסת המעונות תהיה מלאה, הדבר עשוי להשפיע על שוק השכירות. גם אם סטודנטים נוהגים לשכור דירות במשותף, זאת עדיין ירידה משוערת בביקוש של כ־200 דירות, מה שיגדיל את היצע הדירות וכנראה ימתן את מחירי השכירויות, בעיקר בשכונות הסמוכות למכון הטכנולוגי".
קראו גם:
משה מאמין שגם העסקים בעיר יושפעו מהמעונות, וכתוצאה מכך אף יעודדו הגירה חיובית לעיר.
"גם מבחינת העסקים הסובבים את המכללה, צפויה פריחה בשוק המזון, הפנאי והבילויים. יש להניח שקניון חולון ומרכז נתנאל הסמוכים ייהנו ממאות הסטודנטים שיצרכו מזון, ביגוד ופנאי. אם המעונות יאכלסו סטודנטים מחוץ לחולון, ובתוספת מרכז העסקים עזריאלי החדש שבאיזור התעשייה, יש להניח שבטווח הארוך הדבר ישפיע ויגרום להגירה חיובית של אוכלוסייה איכותית וחזקה לעיר. אין ספק שפתיחת המעונות ואכלוסם במאות סטודנטים חדשים יהיו זרז חשוב ואיכותי לעיר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה דמוגרפית עתידית".
