מוזיאון הקומיקס והקריקטורה
קווים לדמותו
לפני שהוקם המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, הוזמנו ניסים חזקיהו (נוסקו) ומישל קישקה, מהקריקטוריסטים המובילים בישראל, להציג תערוכה בגלריה חנקין בחולון אחת לשנה. במשך כמה שנים, בתום כל שנה אזרחית, הוצגה התערוכה ונתנה במה למאיירים ישראלים ואפשרה להם להאיר את עשייתם בזרקור. המסורת הזאת הולידה רעיון: להקים מוזיאון ראשון בישראל שיוקדש כל כולו לקריקטורה ולקומיקס, כמו אלה שפועלים בלונדון ובניו יורק.
בשנת 2007 נחנך המוזיאון, בתקווה שסוף סוף יזכה הקומיקס לקרדיט הראוי לו. "במשך שנים לא היה לאיגוד הקריקטוריסטים בית משלהם", אומרת מיה דבש, ממלאת מקום האוצרת הראשית במוזיאון. "היום הם מרגישים שיש מענה לתחום, שעד לאחרונה היה דל בארץ. עכשיו יש להם מקום להציג. המוזיאון תרם רבות לתחום. יש הבדל בין תערוכה שמוצגת לזמן מוגבל ובין מקום שמציג תערוכות ארוכות וקבועות. לשמחתנו, המוזיאון מושך גם אנשים צעירים שכמעט לא מבקרים במוזיאונים. הם מגיעים לסיורים ולסדנאות וזוכים בכלי ביטוי מצוין".
המוזיאון נמצא בקומה העליונה של מבנה ישן, ומוצגות בו תערוכות קבועות על ההיסטוריה של הקריקטורה ושל הקומיקס בעולם ובישראל. אפשר לשוטט שם בין התצוגות האלה: "ציר הזמן של הקריקטורה והאנימציה"; "קריקטוריסט פובליציסט עברי" עם ראיונות וידאו של מאיירים; "קומיקס עברי", תצוגה שסוקרת את ההיסטוריה של התחום בישראל ו"גיבורים", שמציגה מעבודותיו של האמן ג'ו קיוברט.
מוזיאון הקומיקס והקריקטורה הישראלי, ויצמן 61, חולון. פועל בימים ב', ד' בשעות 13:00־10:00, ג', ה' 20:00־17:00, שבת 15:00־10:00. בשישי ובראשון המוזיאון סגור. המחיר משתנה לפי הסיור.
חופית כהן־אולאי כמו בניו יורק ובלונדון | צילום: מוזיאון הקומיקס והקריקטורה
אתר הפרדסנות
כל היום רק סוחטים תפוזים
"אתר הפרדסנות על שם מינקוב הוא בעצם הפרדס הראשון שניטע ברחובות בשנת 1904", מספר אמנון ירום, מרכז הדרכה במקום. "בשנות ה־80 הוא עבר שימור, ומאז הוא משמש מוזיאון פרדסנות".
ילדים מבתי ספר וגם מבוגרים עולים לרגל כדי לשמוע על ההיסטוריה של המקום, ועל הדרך גם קוטפים תפוזים, סוחטים מיץ וגם נוסעים בטרזינה, קרונית שהסיעו עליה את ארגזי התפוזים על מסילות.
"מפני שמדובר בפרדס הראשון באזור, מפורסמים מימי העלייה השנייה, כמו רחל המשוררת, י"ח ברנר ובן ציון ישראל, עבדו בו וקטפו בו תפוזים. המקום גם שימש השראה לסופרים ולמשוררים שנולדו וגדלו ברחובות כמו נחום גוטמן וס. יזהר, שכתב את הסיפור "רחצה בבריכה". הסיפור מספר על כך שכשהיו ילדים הם היו מגיעים לרחוץ בבריכה שאמורה להשקות את הפרדס", אומר ירום.
אתר הפרדסנות, רחוב אבינועם נחמני (בשולי פארק המדע). סיורים מודרכים בכל יום בשעות 15:00־9:00. עלות הכניסה: 15 שקלים. לתושבי רחובות — חינם. לבירורים: 08־9469197 .
אביגיל קדם מהתפוז הראשון של רחובות | צילום: אתר הפרדסנות
בית הבראה לצעצועים
הליצן עוד ממשיך וצוחק
במוזיאון "בית הבראה לצעצועים" יש אוסף של פריטי ילדות שנאספו מרחבי הארץ והעולם במשך 20 שנה. הצעצועים אותרו בשווקים, עלו לארץ והפכו לחגיגה של צבעים וסוגים — צעצועי פלסטיק, ברזל, פח ובד, צעצועים ותיקים ועדכניים, קטנים וגדולים, לבנות ולבנים. היסטוריה של ילדות.
האיש מאחורי היוזמה הוא בני ירוחם, חובב עתיקות (יזם שוק העתיקות בתל אביב). הוא הקים את המוזיאון עם אשתו ג'ניס בשנת 2012. ירוחם החל את המסע לפני 23 שנה, כשעבר ליפו וגילה את עולמם של צעצועי הפח (tin toys) בשוק הפשפשים. "המציאה הראשונה שמצאתי בשוק הייתה ליצן מפח משנות ה־30. תיקנתי אותו וממש התלהבתי. לא הבנתי למה זרקו אותו. הוא היה הראשון, ובעקבותיו זה הפך לאוסף אמיתי".
בחלוף כמה שנים, בעת שטייל בסקוטלנד, הגיע ירוחם למוזיאון הילדות של סקוטלנד. "הוקסמתי", הוא אומר, "ומיד כשיצאנו מהמקום אמרתי לאשתי שאני מתכוון להקים מוזיאון לצעצועים. המטרה הייתה להשיל קליפות מהאנשים המבוגרים, כדי שיפגשו את הילדות שלהם עם הילדים שלהם, שיחזרו ויחוו את החוויות של פעם דרך המפגש עם הצעצועים. היה לי חשוב לשמר את המסורת והתרבות של הצעצועים שמזכירים את הילדות הארץ ישראלית, כמו קלמרים וקופות חיסכון".
בעקבות הקמת המוזיאון הוציא ירוחם לאור את הספר "עודני ילד, העולם המופלא של בית ההבראה לצעצועים". לפרויקט גויסו יוצרים וזמרים, ובהם להקת "ג'ין בורדו", "רבע לאפריקה", "האחים רמירז", אלון עדר, והם יצרו עיבודים מקוריים לשירי ילדות וצילמו אותם במוזיאון. הספר מחולק ל־22 קטגוריות, לפי סוגי הצעצועים, ולכל אחד מהם מוקדש שיר ילדות.
מוזיאון הצעצועים, נמל יפו, האנגר 2. פועל בימים ג'־ה' אחר הצהריים ובשישי־שבת. ביקור בתיאום מראש בטל. 03־6874433. הכניסה חינם. תרומות מתקבלות בברכה.
דניאל ברונשטיין צעצוע של סיפור. לא רק לילדים | צילום: חגי מרום
