בשלהי הראיון עם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, ניגש לשולחן אדם וביקש ללחוץ את ידו. הוא קם בחיוך רחב וחיבק בהתרגשות את התעשיין מרעיף המחמאות.
אז מזהים אותך.
"ברור שמזהים אותי, אני שר במדינת ישראל", הוא מגחך בעלבון, "אני אולי לא מוכר כמו שרים אחרים בממשלה, אבל אל תשכחו שבזמן קצר הפכתי מח"כ לשר".
ובכל זאת, לוקח זמן עד שמקשרים בין השם, המראה והתפקיד.
"אני חדש בפוליטיקה, מכהן כשר בסך הכל שמונה חודשים. אני עסוק בעשייה יותר מאשר ביחסי ציבור עצמיים".
יכול להיות שאתה לא מייצר מספיק פרובוקציות?
"נכון, עם פרובוקציות מגיעים מהר לתודעת הציבור, אבל בעיניי זו לא הדרך. השאלה היא מה המהות. בעיניי עדיף לעשות את זה בעשייה משמעותית, ולא באמצעות ליצנות".
למה לי פוליטיקה
כהן בן ה־44, אב לארבעה ונשוי לענת, מורה בבית ספר יסודי בעיר, נולד וגדל בשכונת תל גיבורים בחולון ומתגורר בעיר עד היום. הוא בן יחיד להוריו. לאביו הייתה חנות בגדים במרכז העיר, ואילו אמו הייתה מנהלת חשבונות. "ההורים שלי עבדו קשה כל השנים כדי לכלכל את הבית", הוא אומר, "הייתה לי ילדות חמימה ושכונתית. הייתי ילד טוב ותלמיד טוב ומאוד רציתי להצליח".
להצליח כדי לצאת מהשכונה?
"שכונת תל גיבורים הייתה ועודנה שכונה לא קלה בעיר. לא הייתה לנו תחושה של עוני, הוריי לא החסירו ממני דבר. אחד הדברים שצרובים בזיכרוני הוא אמא שלי, שוויתרה על עצמה ועל הדברים שרצתה לעשות כדי שאוכל ללמוד. המסר היה ברור: אם ארכוש השכלה, אצליח לצאת מהשכונה. גדלתי בשכונה מוזנחת, בין בנייני רכבת ישנים. כולנו היינו אותו הדבר, אבל כשיצאנו החוצה הבנו שאנחנו במקום לא טוב. מה שעצוב הוא שדבר לא השתנה שם".
הרחק מהבלקונים של תל גיבורים, כהן מתגורר כיום בבית רחב ידיים ברחוב יוקרתי בחולון וגאה לומר שהשיג זאת במו ידיו. "לא היה לי אבא עשיר שקנה לי בית. אבי נפטר מסרטן כשהייתי בן 21. הוא היה בן 43 במותו. צעיר בשנה מגילי כיום. נשארנו אמא ואני, וכל מה שהשגתי בחיי זה בזכות הרוח הגבית שהיא נתנה ונותנת לי תמיד, ובזכות הידיעה שאין קיצורי דרך".
הגעת לגיל 44. אבא שלך נפטר בגיל 43. חשבת על זה כשעברת אותו בגיל?
"בטח, איזו שאלה, זה ישר עלה לי בראש".
את שירותו בחיל האוויר סיים בגיל 27 בדרגת רס"ן. "הגיוס לצבא היה הדרך לצאת מהשכונה", הוא אומר, "חלק מהחבר'ה בשכונה לא התגייסו לצבא, חלק חזרו בתשובה. ופתאום אני מתגייס וגם יוצא לקצונה. במבט לאחור, אני מבין שהיה לי חשוב להוכיח שהנה, הילד שגדל בשכונה המוזנחת עם הסטיגמה הצליח".
במהלך השירות הצבאי ואחריו, סיים שני תארים. הראשון בכלכלה וחשבונאות והשני במינהל עסקים. הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב בתחום מימון וניהול חשבונות, עבד כרואה חשבון במגזר הפרטי, היה ראש התאגידים ובתפקידו האחרון במגזר הציבורי שימש מנכ"ל חברת הכשרת היישוב.
הרווחת לא מעט במגזר הפרטי. למה להכניס ראש בריא לפוליטיקה חולה?
"אי אפשר לחשוד בי שהגעתי לפוליטיקה בגלל כסף. כשהשתחררתי מהצבא רציתי לעשות משהו בעל משמעות ציבורית. הצטרפתי לליכוד במטרה לעשות. שם הכרתי את כחלון. לפני כשלוש שנים הוא הציע לי להצטרף למפלגה ומיד הסכמתי. אני מאמין בו ובעשייה שלו. מכיר אותה מקרוב. הרגשתי שזאת הזדמנות עבורי לעשות משהו משמעותי, גם אם זה פוגם לי בשכר".
מוטי לא מתקשר
בינואר מונה כהן לשר, ומאז הוא משקיע את זמנו ומרצו בעשייה חברתית וברפורמות. הכינוי 'הרפורמטור' דבק בו הודות לחוקים שקידם כיו"ר ועדת הרפורמות. הוא הספיק לעמוד בראש המאבק במערכת הבנקאית הריכוזית, להילחם בתאגידי המים המנופחים ולהיבחר שנתיים ברצף לאחד מ־100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית. לאחר סבב התיקים האחרון, שבו עבר משרד הכלכלה ל'כולנו', מונה לשר הכלכלה והתעשייה.
במסגרת כהונתו כח"כ הוא כיהן כיו"ר ועדת הרפורמות, העביר חוקים מרכזיים וקידם הצעות חוק פרטיות, ביניהן הצעת החוק להנהגת הפנסיה לעצמאים, שעברה בקריאה טרומית והפכה להצעה ממשלתית כחלק מחוק ההסדרים; הצעת חוק להגדלת ההנחה לזכאי הדיור הציבורי, הצעת חוק לבניית דירות קטנות בנות שלושה חדרים והצעת חוק לפיצול דירות. "האג'נדה שמניעה אותי היא לפעול למען צמיחה ושגשוג כלכלי במשק הישראלי".
זאת אג'נדה ברורה מאליה, ובטח שבתפקיד הזה.
"כשנכנסתי לתפקיד שמתי דגש על קידום המשק לכיוון חדשנות וצמיחה, תוך חיזוק התחרות בתעשייה ובסקטור העסקי והפחתת יוקר המחיה. היעד הוא למקם את הכלכלה של ישראל בין 15 המפותחות בעולם. רק ככה נשפר את הפריון, נגביר את התחרות, נמשוך משקיעים, ניצור עוד מקומות עבודה ונחזק את העסקים הקטנים והבינוניים".
חשבת שכבר במשמרת הראשונה שלך בפוליטיקה תמונה לשר?
"בהתחלה הוצע לי להיות סגן שר או יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת. ויתרתי על תפקיד סגן שר כי חששתי שלא יהיה בתפקיד מספיק תוכן, ובחרתי להיות יו"ר ועדת הרפורמות, שהוקמה רק בכנסת הנוכחית. לפי ההתמודדות על ראשות הוועדה אני מבין, לשמחתי, שהיא הפכה לוועדה נחשקת".
כיצד אתה רואה את הקשר בין הפעילות בממשלה לבין עיר חולון?
"אני מאוד מחובר לחולון, אני בקשר שוטף עם תושבים רבים ועם חלק מחברי מועצת העיר וראש העיר. ציינתי בפניהם שאשמח לסייע בקידום נושאים הקשורים לעיר גם בממשלה ובכנסת, כמו תשתיות עירוניות ופרויקטים מרכזיים שיגיעו לפתחי".
וזה קורה?
"לצערי לא. משום מה ראש העירייה לא נעזר בי לקידום נושאים בעיר, וחבל. אני השר הראשון שיוצא מחולון, יש לי יכולת לעזור כפי שאני עוזר לערים אחרות בארץ, אבל זאת הבחירה שלו".
ולמה זה לא קורה?
"לא יודע, אולי הוא חושש שארצה לרוץ לראשות העיר בבחירות הבאות, ואין לי שום כוונה כזאת. אני נמצא במקום שנכון וטוב לי, וממנו אני יכול לשנות ולהשפיע על תושבים ותחומים רבים במדינה. הייתי רוצה שהעיר תיעזר בי כדי לקדם את ההתחדשות עירונית, כמו ערים אחרות".
מיתוג זה לא הכל
כמי שגדל בשכונת תל גיבורים, מודע כהן לעובדה שמאז שעזב אותה, היא לא השתנתה ויזואלית, וכך גם שכונת ג'סי כהן. כמי שמקדם את נושא ההתחדשות העירונית, העובדה הזאת מקוממת אותו. "כשהייתי יו"ר ועדת הרפורמה ניהלתי כמה שיחות עם ששון בנושא. הצעתי לו עזרה ונאמר לי שמשקיעים לא רוצים להגיע לשכונות האלה. אני טוען שזאת הטעות, לא ניתן לבנות על משקיעים חיצוניים כדי לשקם שכונה ברמת התשתיות. הנראות צריכה לבוא מתוך יוזמה והשקעה עירונית.
כילד שהתבייש להזמין חברים הביתה בגלל הנראות של השכונה ושל הבניין שבו גדלתי, אני חושב שאין חשוב מזה, לספק נראות מכבדת למקום. ראשון לציון יצרה התחדשות עירונית ללא יזמים, וכך גם תל אביב. העירייה צריכה לבנות תוכנית טובה ותשתית טובה, ואז יבואו היזמים. ניהול עירייה זה לא למטרות רווח, אלא למטרת רווחת התושב".
אפרופו רווח, כשעיריות נמצאות בגירעונות, כמו עיריית בת ים, האם לדעתך לממשלה יש זכות להתערב?
"השאלה היא האם מקור הגירעון במחדלים או במבנה התכנוני הראשון של העיר. בת ים, למשל, זו דוגמה לעיר שהמבנה התכנוני שלה הוביל אותה לגירעונות. עיר בלי איזור תעשייה, שהוקמה על שטח קטן ואף אחד לא ציפה שתתמלא בנייני מגורים. עיר בלי איזור תעשייה מתקשה לשרוד".
היית מאחד אותה עם תל אביב, כפי שמוצע?
"אני חושב שבת ים לא צריכה להיות החצר האחורית של תל אביב. זו עיר גדולה שיש לה מקום לעצמאות. יש בארץ עשרות יישובים קטנים יותר שהייתי מאחד. הרעיון היותר מדויק עבור בת ים הוא ליצור מטרופולין - ניהול מרכזי, שבעתיד יהיה אפשר לחשוב עליו".
כאבא שמגדל את ילדיו בחולון, אתה מרוצה?
"חולון מותגה כעיר הילדים. זה היה מהלך חשוב שעזר להעלות את קרנה. מאחורי המיתוג הנהדר הזה צריכה להיות עשייה, ולא רק תרבותית. מזה יש בשפע. יש לי קושי עם לא מעט דברים שקורים בעיר.
למשל, מדוע ילדים בעיר לא לומדים אנגלית מכיתה א' כמו בערים אחרות? המיתוג של העיר נע סביב מוזיאונים, אבל מה עם השכונות ועם בתי הספר המוזנחים, עם מספר הילדים בכיתות ועם מינהל החינוך הבלתי יציב? יש בעיר מתקנים, שהתושבים נדרשים לשלם בהם מחיר כניסה גבוה. למה העירייה לא מתעדפת את תושביה ונותנת הנחות בכניסה למוזיאונים ולבריכות?".
נשמע שיש לך בטן מלאה. אתה בטוח שאין לך תוכנית להתמודד על ראשות העיר?
"אין לי שום כוונה כזאת. אני עסוק בעשייה ארצית. כמובן שאשמח תמיד לסייע בהיבט המקומי, לכל עיר".
דירה ב־920 אלף שקל
כהן נכנס לתפקידו בסוף חודש ינואר השנה, ומיד סימן את הדברים הבוערים שבהם חשוב לו להתמקד. "מדינת ישראל צריכה שר כלכלה ותעשייה במשרה מלאה, והדבר המרכזי שאני מתכוון להוביל הוא העלאת שיעורי הצמיחה. זה יסייע לשמירה על רמת אבטלה נמוכה ולחיזוק הכלכלה הישראלית. לשם כך אפעל לעידוד התעשייה המקומית, להפחתת נטל הרגולציה, לחיזוק תעשיות מוטות ייצוא וכן לשינוי האווירה האנטי עסקית".
עם כל הסיסמאות על כלכלה חזקה, זוג צעיר יכול רק לחלום על דירה משלו.
"ברבעון האחרון נרשמה ירידה של 0.6 אחוז במחיר הממוצע, אבל גם ירידה של אחוז או שניים לא תאפשר לזוג צעיר לקנות דירה. לכן הפסקנו את הספסרות בקרקעות המדינה והיום כן אפשר לראות דירת שלושה חדרים בראשון לציון ב־920 אלף שקל. יש הטבות לזוגות צעירים, יש עזרה למעמד הביניים, הפיקוח על הצהרונים נועד להקל, וגם העלייה בשכר החיילים".
אתה טוען שאתם מקבלים פחות קרדיט מכפי שמגיע לכם?
"כן. מאשימים אותנו בעוולות ישנות. קיבלנו שוק עם משבר דיור וצריך לשקם אותו. אנחנו בדרך הנכונה".
איך אתה רואה את ישראל בסביבה הכלכלית הגלובלית?
"החדשנות הישראלית היא שם דבר בעולם. לא בכדי 300 חברות בינלאומיות מהמובילות בעולם פועלות בישראל בתחום המחקר והפיתוח. מספר החידושים הטכנולוגיים והפטנטים בישראל הוא הגבוה ביותר לנפש בתחומים אלה ואנו פועלים ליצור אקו־סיסטם שכולל מערכת של סקטור פרטי וסקטור ממשלתי. לראיה, ההצלחה הבינלאומית של פארק הסייבר בבאר שבע.
אני מתכוון לפעול באותו אופן בתחום המכשור הרפואי בצפון. אנו הופכים להיות מוקד משיכה עבור החברות הבינלאומית המובילות בעולם".
האם אתה אופטימי לגבי עתידה הכלכלי של ישראל והאם אתה סבור שמאמצי הממשלה בתחום מתחילים לשאת פרי?
"כלכלת מדינת ישראל נמצאת במקום טוב מאוד, אנחנו ממוקמים במקום ה־21 מבחינת התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש, אבל אני לא מסתפק בזה. אפעל לכך שנגיע למקום ה־15 ושהצמיחה בישראל תעמוד על חמישה אחוז. בשביל זה אנחנו צריכים להפחית את הרגולציה ולהציב את הכלכלה הישראלית במקום הראשון. כל אלה שתומכים בהגדלת תקציב הרווחה, הבריאות והתרבות, ואני נמנה עליהם, חייבים להפנים שההכנסות מגיעות מהמגזר העסקי".
מה אתה חושב על אבי גבאי? הרי הוא בכלל הובא לפוליטיקה על ידי כחלון.
"לא היה לי ברור למה הוא הצטרף אלינו, כי הוא איש שמאל. הוא הלך למפלגה במשבר, שזקוקה לשיקום, ואני מתאר לעצמי שהמטרה שלו היא לעשות שינוי".
הוא מאיים עליכם?
"ברגע האמת אני מאמין בשכל הישר של הציבור, שישאל את עצמו מי עשה מה ומי רק הבטיח הבטחות".
אבי גבאי בתגובה: "אין תגובה".
הסקרים מלמדים שברגע האמת הציבור מצביע על פי מצע ביטחוני.
"אני מגיע מהעולם העסקי, בסופו של יום התוצאות קובעות. מאחר שאין סיכוי להסדר מדיני עם הרשות בעתיד הקרוב, ההסדרים צריכים להיות בתוך המדינה. תקציב הביטחון עולה ונשחק ואנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו. הצבא בהתעצמות והתייעלות, המשאבים מופנים ועוד יופנו להסדרים חברתיים ולצמצום פערים. נכון להיום ישראל מתחזקת ושאר מדינות המזרח התיכון נחלשות".
אתה חולם על ראשות הממשלה?
"כרגע אני עסוק בתפקיד שמעניין ומאתגר אותי. אני בסך הכל בן 44, יש לי עוד דרך לעשות".
כשאתה מביט על הילד משכונת תל גיבורים, מה אתה רואה?
"את הרצון להצליח ולצאת ממעגל החצר האחורית. זה לא משהו שעובר. זה משהו שאני חולם שיהיה לכל ילד".
