כשנכנסים לביתו של נאור אללוף בן ה־12 מחולון, מרגישים לרגע כמו במוזיאון לגו. מאות דגמים של לגו בגדלים שונים, עד מטר וחצי, נמצאים בכל פינה בבית. גם בני משפחתו של נאור נדבקו באהבה ללגו, למרות שהיא באה על חשבון רהיטים שהיה צריך להוציא מהבית כדי למצוא מקום לדגמים הגדולים. כעת הם חולמים לפתוח בחולון תערוכת לגו, כדי שעוד ילדים יידבקו בחיידק.
לגו מ־4,000 חלקים
"בהתחלה קנינו ספריות מיוחדות לשים את הלגו, אבל כשנאור עבר לדגמים גדולים יותר של 1,000 חלקים ויותר היינו צריכים לחשוב על פתרון אחר לתצוגה", מספר אורן, אביו של נאור. "מצאתי את עצמי מודד ומביא לבית תבניות מיוחדות מפלסטיק שקוף שמוזמנות לפי מידה ונראות כמו אקווריום. הדגמים נמצאים בכל החדרים כולל הסלון ומסודרים באהבה גדולה זה על זה. כל בני הבית נרתמו ונדבקו בחיידק הלגו".
בשלב מסוים נוצרה בעיה של מקום בבית. "היינו צריכים להנדס את הבית בצורה אחרת", מספר אורן. "הבית התמלא לאט לאט והיינו צריכים להזיז ולהוציא דברים. יום אחד הוצאתי ספה מהבית כי לא היה מקום, אשתי שמה לב לזה רק אחרי כמה ימים".
בסלון ביתה של משפחת אללוף אפשר למצוא סדרות של לגו ממלחמת הכוכבים ועד למקומות בעולם כמו גשר לונדון, מגדל אייפל ועוד. "אפשר ללמוד על המון מקומות דרך הלגו", מספר נאור. "כשאני בונה אתרים ממקומות שונים בעולם אני מרגיש שאני נמצא בהם, זה ברמות הכי קטנות והכי גדולות, כמו לבנות עיר שלמה. למדתי כל כך הרבה דרך זה, על ארצות, סיפורים, ערי בירה, תרבות. הכל נמצא שם".
נאור מספר איך הוא נדבק באהבה ללגו. "בגיל חמש וחצי קיבלתי את הלגו הראשון שלי. זה היה ג'יפ קטן ולא היה לי קל להרכיב אותו, אבל הצלחתי וביקשתי עוד אחד. אחר כך קיבלתי מטוס קרב והלך לי יותר טוב. אחרי שנה הרכבתי כבר לגו מ־1,000 חלקים שמותאם לגיל 16, ואת גשר לונדון שהוא 4,000 חלקים הרכבתי בגיל שמונה. מאז רציתי רק לגו מורכב וגדול, זה היה מאתגר אותי. בכל פעם שאבא או בן משפחה אחר נסעו לחו"ל הייתי מחכה לרגע שיחזרו כדי לראות עם איזה לגו הם חזרו".
אוהב רובוטיקה
בגיל תשע התחיל נאור להרכיב את הלגו המכני שמשלב מנועים וחשמל והוא נחשב להרבה יותר מסובך. הוא התחיל מ־100 חלקים וקפץ ישר ל־1,000.
"יש לי טקס עם הלגו המכני: כשאני מסיים אני מניח אותו על השולחן בסלון וכולם באים לראות. אם הוא עובד יש מחיאות כפיים, אם לא אז צריך לפרק הכל ולהתחיל מהתחלה", מספר נאור. "בלגו מכני מספיק חלק אחד שלא הורכב נכון והדגם לא יעבוד, אז בכל פעם זה מותח אותי מחדש".
"כשנאור היה בגן חובה הגננת קראה לי לשיחה וטענה שיש לו בעיית מוטוריקה עדינה בידיים והיא לא יודעת אם נאור יוכל לעלות ככה לכיתה א'", מספרת הדר, אמו של נאור. "היא הסבירה שמאוד קשה לנאור להחזיק את העיפרון ושבכיתה א' זו תהיה משימה בלתי אפשרית".
הדר מספרת שבעקבות השיחה עם הגננת נאור הופנה לריפוי בעיסוק. "היינו בכמה מפגשים ואז במקביל נאור גילה את הלגו, שכידוע מורכב מחלקים קטנים מאוד. דווקא הוא, שסבל מקושי במוטוריקה, הצליח וזה היה מדהים לראות את זה. בסוף השנה הוא עלה לכיתה א' ולאחרונה פגשנו את התרפיסטית שעבדה איתו בריפוי בעיסוק. הראיתי לה מה הוא עושה היום והיא נשארה פעורת פה, לא האמינה".
מתמטיקה, רובוטיקה ולגו הם השילוש המקודש מבחינתו של נאור. "הוא יודע לפתור תרגילים מסובכים במתמטיקה והוא נהנה מזה", אומרת הדר. "אמרו לנו לעשות לו אבחון למחוננים אבל לא רצינו להעמיס עליו יותר מדי".
בסוף השנה, כשהוא יסיים את בית הספר היסודי ויעלה לחטיבת הביניים, נאור רוצה ללמוד במסלול של רובוטיקה, שזה הדבר הכי קרוב אליו ושהוא באמת אוהב. בחולון רק בבית ספר 'קציר' יש מסלול רובוטיקה.
"מכיוון שאנחנו לא שייכים אליו מבחינה גיאוגרפית לא התקבלנו אוטומטית, הבנו שיש מבחנים לעבור כדי להתקבל. רק ביום האחרון של המבחנים נודע לי על כך", מספרת הדר. "שלפתי אותו מבית הספר בשעה 13:00, וחצי שעה לאחר מכן הוא נבחן. לצערי לא ידענו על מה המבחנים והוא לא עבר, כמה שניסיתי לדבר עם המנהלת והעירייה נעניתי בסירוב".
הדר מקווה שלמרות הסירוב נאור יתקבל בסופו של דבר לבית הספר. "זו האהבה שלו, זה מה שהוא אוהב לעשות וידוע שהלמידה האמיתית מגיעה מתוך אהבה. אין מי שמתאים יותר ממנו", אומרת האם, שמדגישה כי המשפחה היא שומרת שבת, מאמינה, ושהיא מודה לבורא עולם על נאור.
לגו בתערוכה
בפורים האחרון התקיים שוק בבית ספר 'ישורון' שבו לומד נאור. אביו אורן ניגש למנהלת וביקש כיתה עבור תערוכה של לגו.
"חשבתי שיהיה נחמד אם ילדים יוכלו להיכנס ולראות את התוצרים מהלגו של נאור", מספר אורן. "המנהלת הפתיעה אותי ונתנה לי חדר ענק, הבאנו מהבית מספר דגמים לא מבוטל וההיענות הייתה גדולה. המקום שהתרכזו בו הכי הרבה ילדים היה הלגו, הפידבקים היו מדהימים, לא הפסיקו לדבר על זה".
בעקבות ההצלחה נולד גם רעיון. "החלטנו להוציא את הלגו מהבית ולהקים תערוכה בחולון", אומר אורן. "מה יותר מתאים משילוב של עיר הילדים ולגו שילד בנה? בכל גיל אוהבים לגו, החל מהגן ועד לתיכון. זה עדיין בגדר חלום אבל אני בטוח שהוא יהפוך למציאות, אין סיבה שלא.
"היום ילדים יושבים כל כך הרבה שעות מול מסכים", הוסיף אורן. "הייתי שמח אם הם יגיעו לראות ויידבקו אפילו קצת בחיידק המבורך הזה שמפתח מוטוריקה עדינה, חשיבה, הנדסה וקריאת הוראות. עולם שלם יש כאן, זו תהיה זכות שלנו לחשוף את הילדים לזה".
מבחינת נאור, הוא היה רוצה להקים מוזיאון לגו משלו. "שילדים יבואו ויראו. אני רוצה להתפרסם ואם אפשר על הדרך להרוויח כסף זה יהיה נהדר. כשאני אתחתן ויהיו לי ילדים אני אראה להם את כל הדברים שעשיתי מהלגו ואני בטוח שגם הם ימשיכו את הדרך שלי".
