ליום הכיפורים פנים רבות. הצום הוא רק חלק קטן מהסיפור הגדול. החשבון הנפש, הבקשות לסליחה, הניסיון להיות טוב יותר בעתיד, הם המהות האמיתית של החג. זהו יום שמאפשר לעצור לרגע, להתבונן פנימה ולשאול את עצמנו מי אנחנו ואיך אנחנו רוצים לחיות. נח טויטו, הרַבָּה גלית כהן קדם וחיים דינר מביאים את נקודת המבט שלהם ליום הכיפורים.
גלית כהן קדם: "להביט באומץ פנימה"
הרבה של הקהילה הרפורמית בחולון מספרת על יום הכיפורים מנקודת מבט קצת אחרת ועל התפילה המשותפת לנשים וגברים.
גלית כהן קדם, הרַבָּה המייסדת של הקהילה הרפורמית 'קודש וחול' בחולון ומסלול תרבות עברית, מתגוררת בחולון והיא אם לשלושה. כהן קדם הוסמכה לרבנות רפורמית בהיברו יוניון קולג' בירושלים וכרבה ישראלית במכון הרטמן ובמדרשה באורנים. לקראת יום הכיפורים, היא מציעה הצצה מרתקת אל עולמה הרוחני ואל הפעילות הקהילתית שהיא מובילה.
"יום הכיפורים מסמל יממה שבמהלכה ניתנת לנו מתנה ייחודית: עתירה מלאה, לטובת התבוננות פנימה והתכווננות לעתיד: להביט באומץ פנימה והחוצה – אל תוך עצמנו, אל מסורת אבותינו ואמותינו, וכל זה בתוך קהילה מחבקת".
אולי יעניין אתכם:
השנה, בפעם ה-16, תקיים קהילת 'קודש וחול' בחולון תפילות שוויוניות ומבוארות, הפתוחות לציבור הרחב, במרכז ויצו חולון: "אנחנו בונים מרחב נגיש ושוויוני, עם תפילות שמלוות בהסברים קצרים, שירה מחברת והרבה רוח", מסבירה הרבּה. המטרה היא לאפשר לכל אדם לחוש בבית בתוך התרבות היהודית, "בלי מחיצות", ולשלב רגעים של שקט אישי עם חיבור קהילתי עמוק.
בנוגע למושג הכפרה, הרבּה כהן קדם מדגישה כי "כפרה אינה אוטומטית ובוודאי לא מתמצה באמצעות פגיעה בבעלי חיים או כסף". לתפיסתה, כפרה היא תוצאה של "תשובה פעילה: להכיר בטעות, לקחת אחריות, לתקן בין אדם לחברו ולשנות דפוסי התנהגות. הכפרה אינה קסם שמוחק הכול, אלא תהליך של תיקון אישי וחברתי".
אתם קוראים לשלב שוויון מגדרי בתפילות?
"אין מחיצות פיזיות, ויש שילוב קולות נשיים בתפילה. הרי על פי המסורת האלוהות היא מופשטת ונטולת גוף או מגדר, כך שלשון הפנייה היא רק מחסום אנושי בדרך אליה. בקהילה נהוג להתפלל בלשון שוויונית ומכלילה, לשלב פיוטים מודרניים לצד המסורתיים, ולפתוח את הקריאה בתורה והובלת התפילות לכולם ולכולן". כך, היא מסבירה, נשמר הרצף עם הדורות הקודמים, תוך הרחבת השפה והמרחב "כך שיכילו את כולנו".
גם הגישה לצום ביום הכיפורים שונה?
"הצום נתפס ככלי רוחני, לא חובה עיוורת. פיקוח נפש קודם לכול, וכל אדם בוחר לצום לפי בריאותו ויכולתו. רבים בקהילה מוצאים דרכים חלופיות להתכווננות: צדקה, התנדבות, לימוד תורה או הימנעות מהסחות דעת. העיקר הוא הכוונה והמעשה המתקן".
"האתגר להפוך את יום הכיפורים מיום של 'חשבון נפש' ליום של חיבור מחודש לערכים, לקהילה ולמסורת הוא גדול, "וחשוב כעת במיוחד". הרבּה כהן קדם וקהילתה מאמינים ב"יצירת חוזה קהילתי: מחויבות זו לזו לבנות חברת מופת, וזה מתחיל בצעדים קטנים ויומיומיים. כשמתרגמים את הכוונה למעשים – המסורת הופכת לבית והכפרה מקבלת משמעות ממשית".
מה את מאחלת לשנה החדשה?
"מאחלת תפנית מדינית שתאפשר את שוך הקרבות ואת חזרת החטופים, החיילים והפצועים לביתם, לרפא ולחבק את מי שזקוקים וזקוקות לכך, שנחוש כולנו בני בית בתרבות היהודית שלנו, שנדע לכבד בחירות שונות בזהות ובאמונה, ושנרחיב חסד, בריאות ותקווה בין אדם לעצמו, לחברו ולחברה הישראלית כולה".
חיים דינר: "החיים יותר חזקים מהאבל"
יו"ר ועד המשפחות השכולות בראשון לציון מדבר על משמעות החג בצל השכול, התפילה המיוחדת והמסורת החדשה שהנחיל בארגון.
חיים דינר, בן 73, נשוי ואב לארבעה, הוא איש של עשייה וקהילה. חייו שונו ללא הכר לפני 30 שנה, כאשר בנו בכורו, איתי - לוחם בחטיבת גבעתי, נפל בפיגוע תופת בכפר דרום. באותו פיגוע טרגי נהרגו שבעה חיילים, שלושה מהם מראשון לציון. מאז האובדן הקשה, הפך חיים דינר לדמות מפתח בקהילת המשפחות השכולות בעיר, בהיותו יושב ראש ועד המשפחות השכולות בראשון לציון וחבר פעיל בהנהלה ובמועצה של ארגון "יד לבנים".
"בשנתיים האחרונות, ובמלחמה שעודנה מתקיימת, איבדנו עוד תושבות ותושבים גיבורים ולצערנו נוספו עוד משפחות לבית יד לבנים", מספר דינר בכאב. "אנו עושים ככל יכולתנו לתמוך בהם". הוא מציין כי בשנים האחרונות ניתן דגש מיוחד גם על האחים והאחיות השכולים, "אשר מהווים חלק חשוב בבית יד לבנים ואנו מעוניינים לתת מענה לצרכים שלהם – הן בפן הרגשי והן בפן החברתי".
חיים ואשתו וילמה קיבלו החלטה משמעותית לאחר נפילת איתי ז"ל: "רעייתי ואני החלטנו שאנו ממשיכים לחיות, החיים יותר חזקים מהאבל: אל תסתגר בבית – ראה מה כואב לאחר", הוא מציע. לזכר איתי, הם פתחו קופת גמ"ח המסייעת לכ-30 משפחות מדי שבוע, והנציחו אותו בגן ילדים בבית החולים שניידר בפתח תקווה. "ביומיום אני מתעסק בצעצועים ובמוצרי תינוקות, וממשיך לתרום מוצרים כאלו לילדים חולי סרטן", מספר דינר על הקשר המיוחד שלו לילדים.
דינר מונה לפני 15 שנים ליו"ר ועד משפחות שכולות בראשון לציון, ותחת הנהגתו הפך בית "יד לבנים" למעון חם ומחבק עבור כל המשפחות השכולות בעיר, הן של חללי צה"ל והן של נפגעי פעולות איבה. "הסניף היחידי בארץ שמנציח גם את הטרור", הוא מציין בגאווה. "העיר ראשון לציון ספגה קרוב ל-40 הרוגים מנובה, ואנו דואגים למשפחות". ברחבי העיר ישנן למעלה מ-800 משפחות שכולות ממלחמת העצמאות ועד היום.
איך אתם נערכים לקראת יום הכיפורים?
"יש לנו מסורת חדשה, מזה שלוש שנים שאנחנו מזמינים כל מי שנשאר בחיים (מקרב ההורים השכולים), ועושים טקס יום כיפור, להראות מורשת ושלא שוכחים אותם לעולם".
איך אתה מעביר את היום הזה?
"את יום הכיפורים עצמו אני מציין כאדם דתי, בתפילה בבית הכנסת, תוך שאני מדגיש את תפילות 'אל מלא רחמים' ו'יזכור' לזכר הנופלים ולמען חיילי צה"ל. הפעם, משפחות רבות ביקשו להזכיר בתפילות גם את חללי המלחמה הנוכחית, שבמהלכה נהרגו 16 חיילים מראשון לציון".
לקראת השנה החדשה, דינר מביע משאלה ותקווה: "אני רוצה לאחל לכל המשפחות השכולות ולתושבי ראשון, שהקדוש ברוך הוא ידון אותנו לזכות – שיהיה לנו הרבה זכויות, ולעזור למי שצריך כלכלית או נפשית, תמיד נהיה שם בשביל האחר, ושתהיה שנה טובה לכולם".
נח טוויטו: "המלחמה שינתה הכול"
40 שנה נמצא טוויטו בחנות תשמישי הקדושה הקטנה בבת ים, אבל מאז המלחמה מגיעים אליו אנשים עם בקשות שהוא לא זוכר מהעבר.
במרכז שדרות העצמאות בבת ים, ניצבת כבר למעלה מ-40 שנה חנות "כתר תשמישי קדושה". מאחורי הדלפק עומד נח טויטו, בן 62, יליד העיר, שראה כבר הכול. מגיל 22 הוא עומד מאחורי הדלפק במקום, הוא מכיר את התושבים, את הרחובות ואת הסיפורים, אך מעל לכול, הוא מכיר את יום הכיפורים על כל רבדיו וגווניו.
"בדרך כלל, אנשים מסורתיים מגיעים אליי כל השנה, מבת ים והסביבה", הוא מספר, "אבל לקראת יום כיפור, מגיעים קהלים שאני לא רגיל לראות, לא רק שומרי מסורת". הוא מתאר מציאות שבה החנות, הצמודה לבית חב"ד המקומי, הופכת לנקודת מפגש של כל חלקי העם: "מגיעים חילונים, דתיים, צעירים עם עגיל באוזן וקוקו. אף אחד לא רוצה להיתקע בלי מחזור (סידור תפילה ליום הכיפורים) בחג, כמו שלא רוצים להישאר בלי תפוח ודבש בראש השנה".
אתה מרגיש שוני בקהל בשנים האחרונות?
"המלחמה שינתה הכול", הוא מודה, ומספר על ההתעוררות הרוחנית שחווה מאז השבעה באוקטובר: "יש בני אדם שרואים פיגועים וצער ובאים לכאן, אחרים מהרהרים במחשבה שאולי צריך להתרחק מזה – ומגיעים. אבל רואים שעם ישראל מגיע, רוצה לקיים מצוות. היום יש טרנד של צעירים שהולכים עם ציצית מוצאת החוצה, דבר שלא היה לפני המלחמה. הרבה חיילים מגיעים לקחת איתם ספרי תהילים לעזה, ואפילו ציציות בצבעי הסוואה ירוק-זית וציציות שחורות לשוטרים ומשמר הגבול. אלה דברים שלא הכרתי בעבר, והם מעידים על השינוי הגדול שחווה עם ישראל".
עבור טויטו, יום הכיפורים הוא "יום הדין. זה הזמן לבקש סליחה מבורא עולם". כשנשאל מה הוא מאחל לעם ישראל, עיניו מבריקות: "שנה טובה ומתוקה. כתיבה וחתימה טובה לשנה של צמיחה ושגשוג, של התגלות והתחדשות, ושל הגשמת משאלות לב לטובה".
