לראשונה מאז ה-7 באוקטובר התקבל סימן חיים ראשון מהחטוף בר קופרשטיין מחולון. אחיו, דביר, סיפר שקיבל מסר ודאי על כך שהוא חי מחטופים שחזרו בשבועות האחרונים. מאחר וקופרשטיין לא נכלל בפעימה הראשונה, וכרגע לא נראה שמתגבשת רשימה לפעימה שנייה, המשפחה מבקשת בכאב שלא ישכחו את בר.
בר קופרשטיין, שציין בשבי חמאס את יום הולדתו ה-22, עבד באבטחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. בסרטונים שהופצו בטלגרם מאותו יום הוא נראה מפנה תחת אש מספר פצועים מהמסיבה ליישוב פטיש, ובכך הציל את חייהם. במהלך ניסיון נוסף לפנות פצועים נוספים, הוא נתפס על ידי מחבלים ונחטף לרצועת עזה. מאז הוא נמצא בשבי.
בסרטונים אחרים הוא נראה כבול ומוחזק בידי חמאס, ועד לאחרונה אלה היו סימני החיים האחרונים ממנו. עד שהשבוע חשף אחיו, דביר, שהתקבל סימן חיים ראשון ואמר: "אני יודע במאה אחוז שבר חי".
האח דיבר השבוע בוועדת החוץ וביטחון בכנסת ישראל, והתראיין גם מספר פעמים ל"מיינט חולון", והדגיש כי למרות שהגיעו לראשונה עדכונים על מצבו של בר, "מחר הכול יכול להשתנות, אפילו עוד שעה, ועוד דקה. אין לנו זמן לבזבז".
בין הדברים המרגשים והכואבים שאמר דביר קופרשטיין בכנסת הסביר: "אני נמצא כאן היום לא כי רציתי, אלא כי אין לי ברירה. אחי, בר קופרשטיין, נמצא בשבי כבר למעלה מ-500 ימים של חוסר ודאות, של תקווה שנסדקת, ושל כאב שמסרב להיעלם. בר הוא לא רק עוד חטוף – הוא אחי, הוא גיבור. הוא זה שפינה פצועים תחת אש כדי להציל חיים במסיבת הנובה. הוא זה שחזר שוב ושוב, רק כדי להציל עוד אדם אחד. אך ברגע שהוא נזקק לעזרה, לא היה שם אף אחד להציל אותו. אני שואל אתכם – מה הייתם עושים אם זה היה האח שלכם? הבן שלכם? מתי הפכנו לאנשים שמסתכלים מהצד וממשיכים הלאה?".
דביר הוסיף והדגיש שהוא לא מדבר על פוליטיקה: "לא משנה אם אתם ימין או שמאל – כולנו יודעים שמי שנמצא עכשיו בשבי בעזה הוא קודם כל ישראלי, והוא חייב לחזור הביתה. אני מבקש מכם, כאח שנלחם על האח הגדול שלו בארץ ומסביב לעולם, כתושב המדינה הזו – תעשו הכול כדי להחזיר את בר ואת כל שאר החטופים למשפחות שלהם. אל תיתנו להם להישאר מאחור. אל תחכו ליום שבו תתעוררו ותבינו שזה כבר מאוחר מדי".
לפני חטיפתו היה בר קופרשטיין חובש באיחוד הצלה ומתנדב בעמותת ידידים. לדברי אביו - טל, גם ברגעים הקשים ביותר שחווה באותו יום, אחרי שנתפס והוחזק בידי המחבלים, נצפה בנו בסרטון קורא לטפל קודם באלקנה בוחבוט הפצוע. "זה בר, תמיד דואג לאחרים לפני שדואג לעצמו", אמר האבא.
אביו של בר, טל, נפצע בעצמו בתאונת דרכים בעת שנסע להגיש עזרה ראשונה לילדה כחובש באיחוד הצלה. טל הפך לסיעודי כשבר היה בן 16, ולמד לדבר מחדש כדי לנאום בכיכר החטופים ולהעלות מודעות להחזרת בנו.
אחיו של בר, דביר, הוסיף ואמר בראיון קודם ל"מיינט חולון": "אני כבר לא סופר כמה פעמים אני חולם שבר חוזר הביתה, ומדבר איתו על החיים כאילו לא נחטף. ואז אני מתעורר מהחלום, ומבין שהוא עדיין שם, בשבי החמאס, אחרי שחטפו אותו בזמן שעזר לטפל בפצועים. כשאני אוכל, אני חושב עליו מתי הוא אוכל אם בכלל. זה לא נתפס!!! חייבים לעשות הכל כדי שיחזור הביתה".
