אירוע מרכזי לציון חודש המאבק באלימות כלפי נשים ובמשפחה התקיים במדיטק חולון. האירוע התקיים במעמד ראש העירייה, שי קינן ובהשתתפות נציגות ונציגי ציבור, ארגוני נשים, אנשי חינוך ומנהיגות קהילתית, בהם יו"ר נעמ"ת חולון אלה ונה, ח"כ לשעבר קרן ברק, מנכ"לית פורום מיכל סלה לילי בן עמי, ומובילות ומובילי תחומי טיפול, חינוך, ביטחון קהילתי ורווחה בעיר.
קינן, התייחס בדבריו לסיפורה האישי של בת שבע לוין, תושבת העיר, שחשפה בהרצאתה את מסע ההחלמה והעצמאות שעברה לאחר שנים של אלימות זוגית: "הבחירה של בת שבע לקום, ולהושיט יד לנשים אחרות, היא כוח אדיר", אמר ראש העירייה. עוד הוסיף, כי "סיפורים מסוג זה חשובים משום שהאלימות כלפי נשים פעמים רבות "מתרחשת בשקט, מתחת לרדאר, בבתים רגילים ובמשפחות רגילות".
אולי יעניין אתכם:
מצלמות ותאורה
העירייה תקדם שורה של צעדים לחזק את ביטחון הנשים בעיר ובהם: השקת מערכת "מוקד רואה" – מערך מצלמות מתקדם שישתלב במערך הביטחון העירוני ויאפשר ניטור יעיל של מרחבים ציבוריים. לצד זאת, העירייה מרחיבה באופן משמעותי את תאורת הרחובות, הגנים והמעברים שבין מוסדות הציבור, מכפילה את כוח האדם בשיטור העירוני ומחזקת את שיתופי הפעולה עם המשטרה ועם פורום מיכל סלה. במקביל, נרקמות תכניות מניעה מגיל צעיר, שמקדמות שיח של כבוד, גבולות, קשרים בריאים ויכולת לבקש עזרה ללא בושה – תשתית חיונית למניעת אלימות לאורך זמן. בדברי הסיכום שלו אמר ראש העירייה: "בסופו של דבר, זהו המאבק על הזכות של כל אישה לחיות ללא פחד. אתמול, דרך סיפורה של בת שבע, ראינו איך גם כנפיים שנשברו יכולות להתחזק ולהמריא מחדש".
החוק והמחויבות
מנכ"לית פורום מיכל סלה, לילי בן עמי, השתתפה באירוע וסיפרה על שיתוף הפעולה עם העירייה: "אני מתרגשת במיוחד משיתוף הפעולה עם עיריית חולון, עיר גדולה, משפיעה ובעלת מחויבות עמוקה למאבק באלימות נגד נשים. בשנה האחרונה אנו עדים לעלייה מבהילה ברצח נשים, אך חשוב לזכור שרצח הוא רק קצה הקרחון. לפניו יש אינספור סימנים ותמרורי אזהרה, מידע שיכול להציל חיים. לראות את רחובות חולון מתמלאים בשלטים שמעוררים מודעות, ולהבין שבמשך חודש שלם אלפי אזרחים ילמדו לזהות מצוקה ולפעול. זו תחושת סיפוק עצומה. אני מודה לראש העיר ולעובדי העירייה על המחויבות, השותפות והאומץ לשים את חיי הנשים בראש סדר העדיפויות".
חברת הכנסת לשעבר, קרן ברק, שיתפה את הקהל במאבק שניהלה באלימות כנגד נשים: "אחד החוקים המשמעותיים ששקדתי עליו הוא חוק שלילת האפוטרופסות – המוכר יותר כחוק שירה איסקוב. עד לחקיקתו, גם הורה שרצח, ניסה לרצוח או התעלל בבני משפחתו - נותר האפוטרופוס החוקי של ילדיו, וגם מהכלא היה נדרש לאשר רישום לגן, לבית הספר או לטיפול פסיכולוגי. היה ברור שהוא לעיתים קרובות לא יאשר, וכך ילדים המשיכו להיפגע על ידי כך שנמנעו מהם שירותים בסיסיים. כששיתפתי את ראש העיר, שי קינן, גם הוא התקשה להבין איך מצב כזה אפשרי. משהו שכולנו חשבנו שהוא מובן מאליו, כלל לא היה מובן מאליו. החקיקה הייתה מורכבת, אבל הצלחנו להעביר אותה, והיום החוק הזה קבוע בספר החוקים של מדינת ישראל. זהו מעמד מרגש".
