מלכה בראנץ נולדה באשקלון. בגיל 16 היא הגיעה למקווה ישראל כחלק מהרפתקה עם חברה, ומאז לא עזבה. השנה היא חוגגת יום הולדת 65.
קראו גם:
1 צפייה בגלריה
מלכה בראנץ
מלכה בראנץ
מלכה בראנץ
(צילום: קובי קואנקס)
באותם השנים יותר ויותר בני נוער יצאו להתחנך בפנימיות. "כשהגענו למקווה מיד התאהבנו במקום", משחזרת בראנץ, "הכל היה ירוק, טבעי ומיוחד ממש שונה עבור ילדה שגדלה בעיר. בגיל 18 הגיע חייל משוחרר בוגר המקום, שהחל לעבוד כמדריך, קראו לו בנצי והיום הוא בעלי. זה ממש כמו ברומן הרומנטי, מדריך ותלמידה, למרות שאני כבר הייתי בוגרת ולקראת סיום לימודים. אחרי לימודיי התחלתי לימודי חינוך בבית ברל, התחתנו ונשארנו לגור במקווה. בנצי היה מדריך ואני מורה חיילת, כשבתי הבכורה נולדה הציעו לי להיכנס לתפקיד אם הבית באופן זמני אבל עד היום אני כאן. כאן נולדו שלושת הבנות שלנו וכאן המשכנו לעבוד, בנצי הוא עובד סוציאלי, הוא עבד בפיקוח הארצי על הפנימיות של הרווחה, ובין היתר פיקח גם על מקווה".
מה את הכי אוהבת במקווה ישראל?
"מבחינתי המקום הזה הוא הדגל של מדינת ישראל, ודגל טוב כי אם המדינה היתה לומדת להתנהל כמו שמקווה מתנהל, היתה לנו מדינה טובה יותר. הגישה כאן מאוד סבלנית וסובלנית, חיים כאן זה לצד זה חילונים, דתיים, עולים, ותיקים, ילדים ממשפחות קשות יום וכדורגלנים מצטיינים. כאשר אנחנו כצוות מקפידים להוציא מכל אחד מהם את המיטב שלו. יש כאן אי קטן של כבוד ואהבה בזכות יכולת ההכלה של כל אחד מאיתנו, כי לכל אחד יש כאן מקום".
לפנימיות אין מוניטין חיוביים.
"הזמנים השתנו. ב־15 השנים האחרונות אנחנו בפריחה מדהימה. הקטנה שלי בוגרת מקווה ובקרוב תסיים לימודי רפואה, הרמה כאן מאוד גבוהה. זה לא כמו פעם, המערכת של הילדים מלאה בפעילויות העשרה, חיי חברה ופעילויות שמקדמות אותם להיות אזרחים טובים יותר. גם המבנים שונים - רק לאחרונה סיימנו שיפוץ מקיף בפנימיות, אלו כבר לא החדרים שקיבלו את פניי לפני 50 שנה. הכל חדש, יפה ומעודכן בהתאם לסטנדרטים של שנת 2020".
הגעת לגיל פנסיה - מדוע את לא פורשת?
"כי טוב לי, אני נהנית מהעבודה עם הילדים ולדאוג לרווחתם ואני מרגישה שאני עושה משהו טוב. אני לא יודעת מה יהיה בהמשך, אבל כרגע אני נשארת. אני מודה שקשה להיפרד בכל סוף שנה ממחזור נוסף, כי למעשה בדיוק כשהפרי מבשיל ואפשר ליהנות ממנו, הילדים יוצאים לעולם הגדול ולנו אין הזדמנות ליהנות מהבוגרים שהם הפכו להיות. זה עוצמתי במיוחד אם זה ילד שהגיע לכאן שבור כנפיים ובסוף השנה פורש כנפיים וצומח לבדו. אבל אני בקשר חם עם המון בוגרים וגם עם המחזור שלי ממקווה ישראל. כי מי שיוצא מכאן תמיד נשאר חלק מהמשפחה".