כמה שעות מדי שבוע אתם מבלים בפקקים בחולון? כמה זמן לוקח לכם להגיע לרחוב סוקולוב במרכז העיר או לצאת מחולון דרך רחוב הופיין? אל תוציאו מחשבון, התשובה היא הרבה יותר מדי. אז מה עושים כדי לפתור את הבעיה? "מיינט חולון" יצא לבדוק בפרויקט מיוחד את כל השינויים שמתכננים עבורנו: הרכבת הקלה, מיזמי האופניים והקורקינטים החשמליים ופרויקט "מהיר לעיר". חבר המועצה ומומחה לתחבורה בחולון, מקס מורוגובסקי, לצד העירייה, עונים על שאלות שיעניינו כל תושב בעיר.
פקקים: בגלל הקו הירוק
אין תושב חולון שלא עומד בפקקים, אם זה בכניסה או ביציאה מהעיר. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בעבודות על הרכבת הקלה, אבל לא רק.
מורוגובסקי: "בחולון עובדים על הקו הירוק של הרכבת הקלה. כל פיתוח של התחבורה הציבורית הוא מבורך, אך עם זאת הרושם שנוצר הוא שראש העיר לא מנהל את האירוע ולא מגן על האינטרסים של תושבי חולון מול נת"ע לשמירת מהלך חיים תקין ונגישות טובה בזמן העבודות. בין היתר, צירי תנועה סגורים חודשים מעבר למובטח, רמזורים לא מוסדרים לוויסות התנועה בעת צמצום נתיבים, יש גדרות שחוסמות שבילי הליכה, ישנם רחובות במרכז העיר שתושביהם חיים בתוך אתר בנייה במשך חודשים, כששבועות שלמים לא נצפה אף עובד ברחוב, וגם אין פתרון מספק לעסקים בתוואי הרכבת שהגישה אליהם נפגעת.
"התרענו על הנושא כבר בשנה שעברה והתשובות שקיבלנו היו מתחמקות".
בעירייה מודים כי העבודות של נת"ע על הקמת הקו הירוק והעבודות בפרויקט "מהיר לעיר" לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית משפיעות באופן ניכר על מערכת התנועה העירונית, שכן הן מביאות, בין היתר, להקטנת קיבולת הצמתים בתוואי הבנייה.
"גם לפני העבודות היו עומסים בצמתים הראשיים בעיר, בשעות השיא בבוקר ובערב, וכמובן שעומסים אלה גדלו עקב צמצום נתיבי נסיעה", נמסר מהעירייה. "חשוב לציין, שכל הצמתים המרומזרים בתוואי הרכבת הקלה נמצאים באחריות ובאחזקת נת"ע, ורובם אף חוברו למערכת בקרת הרמזורים של נת"ע, שמקיימת תצפית שוטפת על המתרחש ברוב הצמתים.
"בנוסף, אגף התנועה העירוני משתתף באופן קבוע בכל הדיונים בנושא הסדרי התנועה לצורך העבודות לביצוע הקו הירוק, מבצע סיורים שוטפים בעיר ונמצא בקשר הדוק עם חברת נת''ע והאחראים על תפעול הרמזורים. כולם עושים כל מה שאפשר על מנת להקל על הנהגים עד כמה שאפשר בתקופה זו, אך לא בכל מקום ניתן לתת פתרון מלא, אם כי ברוב המקרים ניתן פתרון אופטימלי".
שבילי אופניים: עובדים על זה
מה שעוד עשוי להביא להקלה על תושבי העיר, הוא סלילת שבילי אופניים. אלא שחולון אינה מדורגת במקום טוב מבחינת אורך מסלולי האופניים בעיר ביחס לכמות הכבישים. כך, למשל, בעוד תל אביב זוכה לציון 78.34% מבחינת מסלולי אופניים (ומתכוונת להגיע לכ־100% עד שנת 2025), חולון עומדת כיום במדד עירוני לתשתיות אופניים רק על 21.03%.
מורוגובסקי: "שבילי אופניים הם תשתית חשובה להתניידות ירוקה ובטיחותית. בעשור האחרון נסללו בעיר מספר שבילי אופניים, רובם בקצות העיר, ללא יצירת רשת שבילים ברורה המחברת ביניהם. קצב סלילת השבילים מאוד איטי. בזמן שערים אחרות מאיצות את סלילת רשת השבילים, תוך הבנת החשיבות שלה כחלופה לפקקים בהתניידות בתוך העיר, חולון מסתפקת בעיקר בשבילים בודדים שנסללים במסגרת פרויקט מהיר לעיר של נתיבי איילון, וכמעט ולא יוזמת סלילת שבילים בעצמה.
"בשנת 2022 העירייה לא סללה אף לא שביל אחד".
בעירייה מציינים בהקשר זה כי בהתאם לתוכנית המתאר העירונית ח-2040, העירייה מקדמת פרויקטים להסדרת רשת שבילי אופניים בעיר. "המיזמים מבוצעים בהדרגתיות, כאשר התחזית היא שבשנת 2030 הרשת תכלול כ־30 ק"מ של שבילי אופניים.
"כיום קיימים בחולון כ־11 ק"מ של שבילי אופניים שאינם רציפים. בהסכם הגג שנחתם עם משרד התחבורה ביולי 2022, הוכנסו לתקצוב התכנון והביצוע של שישה ק"מ של שבילי אופניים, שיבצעו עד סוף 2024. במקביל, מתבצעת עבודה רחבה במסגרת פרויקט 'קישוריות', בשיתוף עם משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, לתכנון עוד כ־15 ק"מ של שבילי אופניים, שיקודמו עם קבלת התקציב".
תחבורה שיתופית: דרוש שיפור
בחולון יחס נמוך בין מספר הקורקינטים החשמליים השיתופיים שפועלים בה למספר התושבים. בעוד שבתל אביב יש כ־9,000 קורקינטים שיתופיים ל־436 אלף תושבים, בחולון יש כ־1,000 קורקינטים שיתופיים ל־189 אלף תושבים.
מורוגובסקי: "בחולון יש שימוש רב בקורקינטים שיתופיים, ופועלות כאן ארבע חברות. בעיר חסרות תשתיות של שבילי אופניים ומיתון תנועה, שיגבירו את הבטיחות של הרוכבים עצמם, ומצד אחר ‑ אכיפה בלתי מתפשרת ורגולציה שיגנו על המשתמשים ועל הולכי הרגל על המדרכה.
"כדי לצמצם את תופעת נעילת הקורקינטים בצורה שמפריעה להולכי הרגל, דרשנו בוועדה מהעירייה לסמן מקומות חניה מוגדרים, כמו בתל אביב וערים נוספות בגוש דן, מה שהוכח כבר שתורם לסדר במרחב הציבורי, אך העירייה לא מעוניינת לעשות זאת".
בעייריה הגיבו חלקית: "היתר להפעלת קורקינטים חשמליים בחולון ניתן לארבע חברות, כאשר כל חברה רשאית להפעיל עד כ־250 כלים. אגף התנועה מקבל דיווחים חודשיים על השימוש בקורקינטים, על מסלולי הנסיעה, על נקודות היעד ועוד, ובהתאם לכך מנתח את השימושים של תושבי העיר. ניצול השימוש הממוצע היומי עומד על כ־75%. לגבי אכיפה – פקחים עירוניים אינם מוסמכים בחוק לבצע אכיפה בנושא קורקינטים, ומי שעושה זאת אלה השוטרים של משטרת ישראל והשוטרים שבשיטור העירוני. אלה אוכפים נסיעה פרועה, אי-חבישת קסדות ורכיבה מתחת לגיל המותר".
חניה: בדרך לכחול‑לבן
אין חולוני שלא מוטרד מהמחסור בחנייה בעיר, וזו העיר היחידה בארץ שאין בה חניה בתשלום (כחול־לבן).
מורוגובסקי, חבר ועדת התחבורה בחולון מטעם סיעת "הצעירים + בראשות מורן ישראל", המשמש בהתנדבות כיו"ר העמותה הארצית "תחבורה בדרך שלנו", שמקדמת תחבורה ציבורית, סבור שהדבר פוגע בתושבים.
"העובדה שחולון היא העיר היחידה בגוש דן ללא חנייה בכחול‑לבן פוגעת בתושבי חולון, כי העיר הפכה למגרש גרוטאות לכל מי שרוצה להיפטר מהרכב, מה שמשאיר פחות חניה לתושבים", הוא אומר.
לדבריו, אין סיבה שתושבי חוץ לא ישלמו על חניה בעיר: "לחולון יש מוקדי משיכה לתושבי חוץ באיזור התעשייה. אין שום סיבה שהמבקרים בעיר לא ישלמו על חניה, בדיוק כמו שתושבי חולון משלמים על חניה בערים אחרות, וכסף זה יזרום לצרכים ולפיתוח העיר. העלינו יותר מפעם אחת הצעות לסדר להנהיג כחול-לבן בעיר, עם הסדר שפוטר את תושבי העיר מתשלום, אבל בינתיים העירייה לא מזיזה עניינים. שמענו שמתוכנן פיילוט, אבל מדברים על זה כבר שנים, והגיע הזמן שנראה תוצאות".
עיריית חולון מסבירה בהקשר זה, כי "בעירייה פועלים ומקדמים בחודשים האחרונים את מדיניות ניהול החנייה בעיר. המדיניות תקבע אזורי חנייה בתשלום ואזורי חנייה לתושבים בלבד, וכן את הקריטריונים לקבלת תו תושב, התעריפים ואופן הטיפול בחניונים ציבוריים, תהליכי האכיפה וכוח האדם הנדרש. ההמלצות יועברו לאישור הנהלת העיר. במידה שהמדיניות המוצעת תאושר לביצוע לקראת השלב הבא, יחל התכנון המפורט".
עוד מציינים בעירייה, כי "על פי חוק ההסדרים, נדרש לסיים את כל המהלך עד 1 בינואר 2025".
חלום עתידי: עיר עם פחות פקקים
המיזמים התחבורתיים הגדולים שמתוכננים בחולון, בהם קווי רכבת קלה, נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ), הפעלת קווי מוניות שירות חדשים, פיתוח שבילי אופניים מטרופוליטניים, וקידום של קווי מטרו (רכבת תחתית), מאפשרים לחלום על עיר עם פחות פקקים, אבל התחזית המלאה, לפחות לגבי המטרו, מדברת על שנים רבות קדימה.
הקו הירוק של הרכבת הקלה, שהעבודות לבנייתו כבר נמצאות בעיצומן, יחבר את החלקים הדרומיים של המטרופולין ‑ חולון ושולי ראשון לציון ‑ עם הצפוניים (הרצליה) ועם תל אביב. בחולון יעברו שתי זרועות: מזרחי 1G (ברחובות לוי אשכול-קוגל-סוקולוב-ירושלים) ומערבי 2G (שנקר-פיכמן-ברקת-ארליך). אורך הקטע בגבולות העיר הוא כ־10.6 ק"מ, ויוסדרו בו 18 תחנות.
פרויקט "מהיר לעיר", מיזם מקיף לשדרוג מערך התחבורה הציבורית שמתקיים ב־17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב, אמור לתת מענה לצורכי התחבורה של התושבים וייצר רשת נתיבי תחבורה ציבורית בכל המטרופולין. הפרויקט ייצור רשת של צירי העדפה לתחבורה ציבורית, הכוללת נתיבי תחבורה ציבורית עם העדפה ברמזורים, סלילת שבילי אופניים, שדרוג סביבת התחנות והשירות בתחבורה הציבורית, לרבות העלאת התדירות ויצירת קווים חדשים.
בשלב א' של הפרויקט ברחבי חולון, יוסדרו נת"צים ברחובות הלוחמים, המעפילים, קוגל, סוקולוב, אילת, דב הוז, יוספטל ומשה דיין, שיפעלו בשעות השיא.
במסגרת פרויקט "אופנידן", יסללו כ־100 ק"מ של נתיבי אופניים בינעירוניים שיחברו בין ערי המרכז, מראשון לציון בדרום ועד לרעננה ולהרצליה בצפון. הנתיבים יכללו שבילים ברוחב 3.5 מטרים, המופרדים משאר משתמשי הדרך, מוצללים ומוארים.
רשת שבילי אופנידן במרחב חולון תכלול את "שביל אריאל" שאורכו עשרה ק"מ. מסלול: צפון ראשון לציון - מחלף חולון מזרח (רחוב המרכבה) - אזור - פארק אריאל שרון - מחלף הטייסים תל אביב רמת גן - דרך השלום תל אביב; "שביל חולות", שאורכו עשרה ק"מ ומתחיל בסינמה סיטי ראשון לציון ועובר דרך הרחובות ארליך, משה דיין, לאורך גן הרצל, רחוב קוגל, שדרות לוי אשכול, צומת חולון, דרך בן צבי ופארק החורשות; "שביל איילון" (לאורך כביש 20), שאורכו 11 ק"מ ומתחיל במכללה למנהל וחולף בדרך יצחק רבין בראשון לציון, משה דיין ראשון לציון, בת ים וולפסון, קיבוץ גלויות, שלבים וגרינבוים.
פרויקט המטרו של גוש דן יכלול שלושה קווים: 1M: קו מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב. הקו יעבור בחולון ומתוכננות בעיר חמש תחנות: צומת הלוחמים-המעפילים, צומת המעפילים-דב הוז, צומת יוספטל-אילת, צומת ברקת-בגין, צפון ח-500.
קו 2M: קו מזרח-מערב שיספק שירות לדרום פתח תקווה, רמת גן ותל אביב. תחילת הקו לצפון היא בתחנה הצמודה לתחנת הרכבת בוולפסון.
קו 3M: קו שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם. בחולון מתוכננות חמש תחנות: בצומת יוספטל-אילת, בגולדה מאיר, במרכז העיר, ברחוב המלאכה ובאזור התעשייה.
