בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה בפרשה חמורה, שבמסגרתה ניצלו צמד יזמים את חולשתה של אישה, אם חד הורית מחולון, שנקלעה למצוקה כלכלית, כדי להשתלט על דירתה במחיר נמוך משמעותית משווי השוק.
תרגיל עוקץ על אנשים במצוקה
הפרשה החלה ב-2016, כאשר האישה, סייעת בגן ילדים ואם חד הורית, שאיבדה את עבודתה, נקלעה לחובות והתקשתה לעמוד במשכנתא. לאחר שבקשתה להלוואה מהבנק נדחתה, הופנתה ליזם נדל"ן שהציע לה "פתרונות מימון חוץ-בנקאיים". אלא שבדיעבד התברר, כפי שקבע בית המשפט, כי מדובר בשיטה מתוחכמת להשתלט על נכסים של אנשים במצוקה.
אולי יעניין אתכם:
בפגישות הראשונות נטע היזם באישה תחושת אמון, ואף סייע לה בתשלום חלקי של חובותיה. אולם, במהרה התברר כי מדובר ב"פיתיון" לעסקה מורכבת בהרבה.
בינואר 2017, האישה הוזמנה למשרד עו"ד מקורב ליזם, שם הוחתמה על הסכם מכר של דירתה לשמאי מקרקעין, מי שהסתבר בדיעבד כגיסו של היזם, בתמורה ל-610 אלף שקלים בלבד: כ-45% פחות משווי השוק של דירתה. במקביל, הוחתמה האישה על הסכם שכירות, בו נקבע כי תישאר לגור בדירה ותשלם 2,500 שקלים בחודש, עם אפשרות לרכוש את הדירה בחזרה תוך שלוש שנים תמורת 800 אלף שקלים - פער עצום המשקף ריבית חריגה.
"מנגנון מתוחכם להסוואת הלוואה בריבית רצחנית"
במהלך המשפט, טען עורך דינה של האישה, ירון בר אל, כי מדובר ב"מנגנון מתוחכם להסוואת הלוואה בריבית רצחנית". בית המשפט קיבל את טענתו וקבע כי היזם פעל במרמה שיטתית וניצל את חולשתה של האישה. השמאי, גיסו של היזם, הואשם בעצימת עיניים ובחוסר תום לב.
השופטת, רחל ערקובי, ביטלה את עסקת המכר והורתה על השבת הדירה לבעלותה של האישה, תוך שהיא מחייבת אותה להשיב סכום קטן יחסית לגיס. בפסק הדין ציינה השופטת שורה של "אותות מרמה" בעסקה, ביניהם המחיר הנמוך באופן קיצוני, העובדה שהשיקים הועברו ישירות לידי היזם ומשפחתו, והיעדר בדיקה נאותה מצד השמאי.
עו״ד ירון בר אל מדגיש כי ההכרעה איננה מגינה רק על התובעת ודומיה, אלא מהווה תמרור אזהרה ליזמים ולגורמים פיננסיים הפועלים מחוץ למערכת הבנקאית, ומבהיר כי בתי המשפט לא יהססו לבטל עסקאות מקרקעין שנחתמו תוך ניצול מצוקה ומרמה. ההחלטה מחזקת את ההגנה על אוכלוסיות חלשות ומעלה את הסיכון עבור מי שמבקש להתעשר על חשבונם.
