רק לאחרונה הוחלט לסגור את אגף התברואה בעיריית חולון לטובת אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) כחלק ממגמה חדשה שקיימת בשנה האחרונה לשפר את ניקיון העיר שעד שנת 2017 היה בשפל חזר תקדים.
1 צפייה בגלריה
פח צפרדע | צילום: הרצל יוסף
פח צפרדע | צילום: הרצל יוסף
פח צפרדע | צילום: הרצל יוסף
כעת מקדמת העירייה יוזמה חדשנית שמטרתה להעלים גם את פחי הזבל מהרחובות, ובעיקר את פחי הצפרדע הגדולים, שגם פוגעים במראה הרחוב וגם תופסים מקומות חניה.
"במסגרת הסיור החודשי שלנו עם מנכ"ל העירייה יוסי סילמן ומנהלי האגפים, אנחנו מנסים למצוא פתרונות בשטח ולא רק במשרד ממוזג מול המחשב", אומר מנהל מינהל תפעול ומינהלה בעירייה, אלי ארז.
"נושא פחי האשפה תמיד מטריד את התושבים וברור שפחי הצפרדע זה לא דבר יפה בעין. המטרה שלנו היא להעלים את כל הפחים האלו ולהחליף אותם במסתורי אשפה בתוך הבניינים.
"נתחיל בשכונת קריית שרת ובעתיד אנחנו רוצים להרחיב את זה לכל העיר, במקביל לפחים המוטמנים אנחנו יכולים להגיע למצב שאין פחים לפסולת ביתית ברחובות".
עוד אומר ארז, שכדי ליישם את התוכנית, בכוונת העירייה לסייע לבעלי הנכסים למצוא פתרונות לפחי האשפה. "כיוון שמדובר בנכס פרטי זה צריך להיות בשיתוף התושבים. הרעיון הוא להחזיר לתושבים את האחריות על מיקום הפחים, לנקות את הרחובות וגם לפנות את המדרכות.
"הרי כל תושב יעדיף לזרוק את הזבל בשטח הבניין ולא לשלוח את הילד באמצע הלילה לרחוב עם שקית כבדה ביד. יש מי שחושבים שזה לא מציאותי, אבל אנחנו מאמינים שאפשר לנקות את הרחובות גם מהפחים".
עם זאת ארז מודע לכך שיש נושאים נוספים שצריך לטפל בהם בנושאי פחי האשפה. "יש תלונות על אי־החזרת פחים למקום, נושא שאנחנו מנסים לטפל בו באמצעות דוחות לקבלנים", הוא מסביר.
"הבעיה שהרבה פעמים משאית צריכה להתפנות בחירייה, זה לוקח זמן כי שוקלים אותה, ובזמן הזה פחים מלאים ממתינים בחוץ. לגבי הפחים הריקים, אנחנו מטילים קנסות על הקבלנים במידת הצורך וקוראים לציבור להמשיך לדווח".