הריחות הקשים שיגעו את תושבי קדימה־צורן. בשבוע שעבר חשפה המשטרה הירוקה, בשיתוף יחידת ינשוף של רשות הטבע והגנים, את מקור הריחות החריפים: בבורגתה אותר אתר פסולת וגזם פיראטי, בו התבצעו בין היתר שריפות בלתי חוקיות שגרמו לריחות העשן החריפים והמסוכנים לבריאות התושבים.
כמה ימים קודם לכן פשטו כוחות של המשטרה הירוקה ומשטרת ישראל על מתחם פסולת פיראטי שהוקם בשמורת טבע בצפון הארץ. במסגרת הפעילות נעצרו 3 חשודים, בהם בעל חברה להובלת פסולת, ונתפסו משאיות ששימשו להשלכת הפסולת.
אם לפני למעלה מעשור הכסף הגדול של ארגוני הפשע הגיע מגניבת חול מראשון לציון, אשדוד ואשקלון, היום אתרי הפסולת הפכו למכרה זהב של ממש - הרבה יותר מגניבת החולות שנפסקה כמעט לחלוטין. למעשה, נכון להיום, ישנם כמה עשרות אתרי פסולת פיראטיים הפועלים ברחבי הארץ ומופעלים על ידי חיילים בארגוני פשע.
כמו ב"סופרנוס"
על כמה כסף אנחנו מדברים? ארגון פשע יכול להרוויח ביום על אשפה שנזרקת לאתר סכום שיכול להגיע עד חצי מיליון שקל. בשיחה עם 'ידיעות תקשורת' מספר עבריין המוכר למשטרה ממרכז הארץ: "אנחנו עושים זהב מזבל. עד שהמשטרה מגלה את האתר הזה, אנחנו כבר במקום חדש. זה כסף קל שאפשר לעשות והכל במזומן - בשחור. בכל אתר יש שומר שלנו, שמשגיח שלא יפשטו על המקום שוטרים והוא צריך להזהיר את נהגי המשאיות אם יש 'כחולים' (שוטרים, ש.ש.) באזור או מסוקים ורחפנים".
כך לדוגמה, באתר פסולת פיראטי באזור השרון, משאית אחר משאית נכנסת פנימה במהירות, מרוקנת את תכולתה וכעבור שתי דקות עוזבת את המקום. אחד מחברי ארגון הפשע רושם במחברת קטנה את מספר המשאיות ששפכו את הפסולת באתר כדי לגבות לאחר מכן את הכסף מקבלני הבנייה וחברות האשפה השונות שאיתם הם עובדים.
ביום אחד ארגון הפשע הזה דואג שעשרות עד מאות משאיות ישפכו את הפסולת באתר הלא חוקי. עבור כל משאית העבריינים מקבלים בין 1,500 ל-3,000 שקל, תלוי בגודל שלה ובכמות האשפה שהיא מעמיסה ושופכת במקום.
וכך, כמו בסדרה "הסופרנוס", עבריינים משתלטים על שוק הפסולת של ישראל, ובחלק מן הישובים בארץ הזבל הולך ונערם. בעיר רמת השרון מועמד לראשות העיר נעצר, ונחקרו עובדי עירייה שקיבלו שוחד עבור השלכת פסולת מזהם באתרים פיראטיים. עשרות אתרי פסולת לא חוקיים נמצאו בחודשים האחרונים בדיונות באשקלון, סביב ירושלים, הרי אילת, בכפר אז"ר, הר חברון וכפר ג'דידה.
מחוקרים ועד טייסת רחפנים
מי שאמון על חקירת הפרשיות המרובות ברחבי הארץ הוא יוסי בר, מנהל אגף בכיר של המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה. בר, בן 54, עובד ביחידה בדיוק מחצית מחייו, והחל בגיל 27 לטפס בשרשרת הפיקוד. "מערך המשטרה הירוקה בנוי בדיוק כמו במשטרה הכחולה – יש אגף מבצעי ואגף חקירות ומודיעין, סך הכל כ-45 אנשים באופן אידיאלי, אך בטח שלא בתקופת 'חרבות ברזל' כשכולם מגויסים למילואים", הוא מסביר.
"המשטרה הירוקה היא כלי האכיפה המחמיר ביותר שמשרד הגנת הסביבה יכול לנקוט בו, וכל אחד מבעלי התפקידים ביחידה מחזיק בסמכויות מלאות ובאמצעים שיש לאיש משטרה, ובלבד שמדובר בתחומים סביבתיים נטו. חלק מהחוקרים אצלנו מגיעים מעולם המשטרה והשב"כ, וחלק מן האקדמיה בתחום הסביבתי. בצד רכזי המודיעין – שעובד כעולם סמוי, אנו גם משתמשים באמצעים טכנולוגיים – כמו למשל טייסת רחפנים. אין שם גוף ממלכתי נוסף שמחזיק גוף רחפני שנותן מבט־על על עבירה, כמו ללוות לאורך תוואי שלם וזרמים בנחל תנועה של עבריינים, הסלקת מוטמנים בשטח ועוד".
באלו סוגי עבירות אתם מטפלים?
"אוכפים פעילויות ועבירות שעשויות להיות מסכנות חיים – בעיקר דברים שפועלים ללא היתר. יש לנו סמכות לבצע חיפושים – להוציא צווי חיפוש מבתי משפט, סמכות לתפוס חפצים ששימשו לביצוע עבירה, כמו משאיות פסולת, או אמצעים פיזיים כמו אסמכתאות חשבוניות או מדיה דיגיטלית. אנו עוקבים גם אחר מסלול תנועת הפסולת בארץ – מי מעורב, מי הספק, היקפי העבירה. המודוס שלנו זה לייצר הלימה בין העבירה ובין הסנקציה שתוטל בגינה. אנו לא מטפלים באירועים נקודתיים, אלא בפרשיות בהיקפי עבירה".
מיהם העבריינים הסביבתיים?
"בשונה מעבירות פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) - ששם יש מוטיבציה לאומנית, בעבירות סביבה אין אנשים שקמים בבוקר ורוצים לפגוע בסביבה. הסיבה היא כלכלית נטו, למקסם רווחים, למזער חובות, והמעשים לא מבוצעים על ידי גורמים נורמטיביים. אנו מגדירים אותם כארגוני פשיעה עם חיילים, כי הם לא מכירים בשום חוק כלכלי, ומנסים לחסוך בהיטלי הטמנה, מיסים שנועדו להחזיר את הוצאות פינוי הפסולת לטובת מיזמים סביבתיים. אנו נכנסים לאתרי פסולת ומגלים שהכל נעשה באמצעות זיוף, מרמה, הונאה – ולומדים זאת על ידי סוגי הפסולת וכמויות".
הסכנה הבריאותית
שאלנו את בר איך עובדת 'השיטה' באתרי הפסולת, והוא מסביר: "מאירועים שהיו לנו, ראינו שחלק מאתרי הפסולת עובדים עם שני מערכי חשבוניות, או שהאתר פתוח ללקוחות איקס ומשעה אחרת ללקוחות Y. מקרה אחר יכול להיות שלכל אתר יש משקל שנועד לשקול את הכלי שנכנס פנימה ואת סוג הפסולת. היו מקרים שבהם אנשי המקצוע נכנסו לאתר וראו ששונו מערכות הצילום במערך סגור או המערכות החשבונאיות. כמובן, יש גם מקרים שבהם חברות משתלטות על מכרזים לפינוי פסולת. אנו אמנם לא חוקרים הלבנת הון, אבל בין אחד מסעיפי החוק להלבנת הון מדובר על הפעלת אתר פסולת או אתר למחזור פסולת, ופה אנו פועלים עם היחידה הארצית לפשיעה כלכלית”.
קראו גם:
עם יד על הלב - העבריינים מקבלים את העונשים שמגיעים להם?
"לרוב יש כתבי אישום, הכל על גבול הצד הפלילי. חלק מקבלים קנס מיידי, ולצערנו טחנות הצדק טוחנות לאט. בתולדות היחידה היו רק 2-4 מקרים שהיתה בהם הקבלה של מעצר לעבירה, ורק מקרה אחד בלבד שבו אדם נעצר בגלל עבירה סביבתית, אבל ישב בגלל עבירות אחרות. למה אין הרבה מעצרים? הסנקציות נמוכות משמעותית מפשע, ובתי המשפט שאינם דנים באופן שוטף בתחומים סביבתיים, נוטים לצמצם בעונש באופן משמעותי".
מדוע אתם קורא לעבריינים אלה ארגוני פשיעה?
"יש פה שרשרת מזון, ויצרן הפסולת מפעיל חיילים כמו בארגוני פשיעה, תוך ניצול לרעה של עוסקים נורמטיביים ומתן חסויות. יש גם עבריינות של רשויות מקומיות – במעורבות ישירה, כמו למשל מתן חסות, או שהרשות עצמה מפעילה אתר פיראטי או נותנת היתרים שלא כדין. היה מקרה כזה לאחרונה באשדוד – שעבריין מאוד מוכר פעל באופן עצמאי. כשהתגלו היקף העבירות, היו עבירות שניתן לייחס אותן בצורה אכיפה לרשויות המקומיות. ברמת השרון נחקר בכיר מאוד על זריקת פסולת, וגם מהרצליה מישהו המגיע מהמישור הפוליטי. יש גם עבירות שמבוצעות על ידי הפזורה הבדואית, כיוון ששם הפיקוח והאכיפה מאוד מוגבלים".
איך זה משפיע עלינו כתושבים?
מעבר להיבטים הכלכליים, ישנם היבטים סביבתיים, כמו זיהום התת-קרקע, מקורות המים, מהילת הקרקע עם שמנים ודלקים, וכמובן זיהום האוויר על ידי שריפה של פסולת. זהו פשע קשה שהופך לגורם תחלואה מובהק. שריפת פסולת בתחנת מעבר בטייבה סמוך לכביש 6, יכולה להשבית את יכולת הנסיעה לאורך קילומטרים".