באביב האחרון חיכתה בתיקיית הספאם של אדוארד (אדי) דניאל (21) מלונדון הודעה. שבועות קודם לכן הוא התעניין בפרטים על פרויקט בישראל אבל שום דבר לא קרה, "נתתי את האימייל שלי למישהי מארגון 'מסע' באנגליה שבאה לדבר על תגלית ודברים כאלה, ושכחתי מזה, ואז פתאום ראיתי את ההודעה, והחלטתי שאני בא", הוא מספר השבוע מהדירה שהוא חולק עם עוד כמה חברים בתוכנית בראשון לציון.
קראו גם:
התוכנית המדוברת היא MITF, תוכנית מסע מורים של חברת "החוויה הישראלית", חברת הבת לחינוך של הסוכנות היהודית, ופועלת בשיתוף משרד החינוך. במסגרת התוכנית, צעירים ממגוון מדינות דוברות אנגלית מגיעים לישראל לתקופה של שנה כדי ללמד בבתי ספר בארץ.
"אנחנו בעיקר מלמדים אנגלית", מסביר אלון פרס (25) שנולד בירושלים אך בגיל ארבע עבר עם משפחתו לסיאטל, "רובנו מלמדים ביסודי, אבל לפעמים בחטיבה ובתיכון. זה קורה ארבע פעמים ביום, כלומר 25-20 שעות בשבוע".
כמו דניאל, רבים ממשתתפי התוכנית גילו על קיומה מהמודעה שנשלחה למייל שלהם, אבל היו גם כאלה ששמעו עליה מחברים, "חבר התקשר אליי בדצמבר לפני שנתיים ואמר לי 'אתה רוצה להצטרף לתוכנית שפועלת בישראל?", נזכר ארי פגן (22) מלוס אנג'לס, "אז הלכתי לגוגל וחיפשתי על תוכניות בישראל, והראשונה שהופיעה היתה התוכנית הזאת".
"הרבה אנשים רואים את זה בפרסומת או מודעה או משהו", מוסיף פרס, "ובכל מיני מחנות בארצות הברית הם מפרסמים את זה".
יש הבדל גדול בין פה לבין אנגליה. אני צריך קודם להחליט מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, אבל אולי בעוד כמה שנים אעשה עלייה"
פגן: "יש גם כאלה שמכירים את התוכנית כי יש להם אחים או בני דודים שעברו אותה".
"ללמוד על עצמנו"
השלושה היו באמצע הלימודים העל־תיכוניים כשהצטרפו לתוכנית. פגן למד הנדסת חשמל, דניאל היסטוריה ופרס חינוך.
מה בעצם גורם לאנשים צעירים לעזוב את החיים הנוחים בחו"ל ולהגיע לישראל המורכבת?
ארי: "זו הדרך שבה אנחנו יכולים לבטא את הקשר שלנו לישראל ועם אנשים שגרים בה. יש בתוכנית אנשים שזו הפעם השנייה ואפילו השלישית שלהם בארץ, ויש כאלה שזו פעם ראשונה והם יכולים לעשות עלייה או ללכת ולשכנע עוד אנשים לבוא לפה. הקשר עם מדינת ישראל, הוא מאוד חשוב".
דניאל: "אני פה גם כדי ללמוד על עצמי, על מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. זו שנת העל ללמוד. זה מעניין וזה כיף".
פרס: "אני גם ישראלי ואזרח אז זה משהו אחר, אבל אני חושב שאפילו לאנשים שהם לא אזרחים יש קשר להסבר ולילדים. הם גרים פה ועובדים פה, ככה לדעתי רוב אנשים מרגישים".
אחד הדברים המאתגרים היום הוא להיות תומך ישראל בחו"ל.
פרס: "הייתי במקומות שבהם היו הרבה מתנגדים לישראל. כשהם שומעים שנולדתי בארץ או שאני נוסע לישראל הם שואלים שאלות כמו 'למה הממשלה שם עושה ככה וככה?'. אני לא כופה את דעתי אבל חשוב לי שאנשים יידעו את העובדות".
דניאל: "אני חושב שצריך להיות דיבור על איך ישראל נתפסת בעולם, אבל זה קשה כשיש פוליטיקאים שלא מתייחסים לכך ברצינות. אני מדבר בטובת ישראל תמיד כי זה חלק מהזהות שלי, אבל אני לא רוצה להיות כל הזמן שגריר, בדיוק כמו שאתה לא תרצה להיות שגריר בחופשה באנגליה, אבל ברור, כשאני בחו"ל אני מרגיש ישראלי, אז אני מדבר על עצמי ככה".
החלוקה של המורים לבתי הספר השונים נעשית בשיתוף העירייה, בהתאם לחוסרים שבימי הקורונה הפכו לשגרה. הגדרות התפקיד של המורים משתנות מבית ספר לבית ספר, "יש לי תלמידים שלא מדברים שום דבר באנגלית, אז אני עושה שיעור פרטני עם בין תלמיד אחד לארבעה תלמידים", אומר פגן. "בנוסף, אני משמש כשותף הוראה של המורה לאנגלית בבית הספר ועוזר לה ללמד".
בנוסף ללימודי האנגלית מדי כמה חודשים, המשתתפים מעבירים בכל פעם לכיתה אחרת פעילות בנושא התרבות שמחוץ לגבולות הארץ, "למשל בהאלווין או בכריסמס לימדנו איך חוגגים את החגים האלה בחו"ל", מספר פגן.
לא אחת המורים שמלמדים בפרויקט מפתחים קשר מיוחד עם התלמידים, בין היתר דרך משחקי מחשב ותחומי עניין משותפים, "יש לי תלמיד אחד שעשה עלייה לפני שנה מלונדון והוא מדבר רק אנגלית", משתף דניאל, שגם הוא כאמור מגיע מלונדון, "אז איתי הוא מרגיש שיש לו עם מי לדבר על מה שהוא עדיין מגדיר כבית".
משחקים כדורסל וקטאן
אבל מלבד תלמידים ולימודים פיתחו חלק מהמורים הזרים גם תחביבים כאן בארץ, אחד מהם הוא אלון פרס שכאשר הוא לא מלמד בחטיבה, הוא משחק בקבוצת הכדורסל מכבי בת ים.
"כשהגעתי לפה, חיפשתי קבוצה, וכתבתי הודעה בקבוצת פייסבוק", הוא מספר. "קיבלתי חזרה הודעות ממאמנים מאשדוד, קיבוץ נען, נס ציונה, אבל בת ים למען האמת היתה הכי קרובה, ומספטמבר אני איתם. כדורסל היה הדבר הכי כיף בשבילי תמיד וגם תמיד עקבתי אחרי הכדורסל הישראלי באינטרנט ובטלוויזיה".
לדבריו, חלק מהערכים שהוא סופג מהקבוצה עוזרים לו בתפקידו כמורה: "בארצות הברית הייתי מאמן כדורסל בחטיבה ובתיכון. כשאתה משחק בקבוצה וצריך לעבוד עם כל מיני אנשים מכל מיני מקומות, ולעבוד ביחד, אני חושב שזה ממש עוזר לי אחר כך בכיתה".
את שכר הדירה שבה מתגוררים השלושה עם עוד שני שותפים, מממנים ארגון "מסע" ומשרד החינוך. בנוסף המורים, שעובדים בהתנדבות, מקבלים דמי קיום למימון אוכל והוצאות נוספות.
"יש לי תלמיד אחד שעשה עלייה לפני שנה מלונדון והוא מדבר רק אנגלית, אז איתי הוא מרגיש שיש לו עם מי לדבר על מה שהוא עדיין מגדיר כבית"
איך זה לחיות בדירת שותפים?
פגן: "אנחנו משחקים קטאן. הנה השבוע הלכנו עם עוד חברים לחוף הים, ושיחקנו שם את הקטאן הזה".
"וניצחתי!", מתפרץ דניאל, "בפעם הראשונה. הכרתי את המשחק הזה רק בבידוד שלנו, אז כן..."
אחרי שהתוכנית תסתיים פגן ודניאל מתכננים לחזור הביתה כדי להשלים את לימודיהם. "אני לא חושב שאעשה עלייה בקרוב", אומר פגן. "אני רוצה לסיים את הלימודים שלי ולמצוא עבודה שתתאים לתחום הלימודים שלי וזה משהו שיהיה לי יותר קל בחו"ל".
דניאל: "יש הבדל גדול בין פה לבין אנגליה. אני צריך קודם להחליט מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, אבל אולי בעוד כמה שנים אעשה עלייה".
פרס לעומתם מודה כי עבורו השנה הזו היא שנת ניסיון, "אני אחליט באביב אם להישאר פה או לחזור לחו"ל. אני מקווה למצוא עבודה כמורה או מאמן כדורסל".
עמוס חרמון, מנכ"ל "החוויה הישראלית", חברת הבת לחינוך של הסוכנות היהודית, אמר: "התרומה של המורים לשיפור האנגלית המדוברת בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים חשובה לביטחונם העצמי של התלמידים ולקידומם בכל מקצוע עתידי אפשרי. אנו עושים כל מאמץ להרחיב את התוכנית לעוד ערים ברחבי הארץ".
עוד חדשות חולון
