בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוגשה השבוע (4.5.2025) בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד עיריית חולון. המבקשת, גלי אור יזמות בע"מ - חברת בניה יזמית, טוענת כי העירייה גבתה שלא כדין היטלי פיתוח עבור שטחים לא מקורים, כגון מרפסות פתוחות ומרפסות גג.
2 צפייה בגלריה
מרפסת
מרפסת
תביעה בחולון. בגלל מרפסת
(צילום המחשה: canva)

אולי יעניין אתכם:

למה תובעים את עיריית חולון?


מדובר בתביעת השבת כספים בגין גביית תשלומי חובה בניגוד לדין. במילים פשוטות, התובעים טוענים שנדרשו לשלם תשלום נוסף שלא על פי חוקי העזר של חולון, בחוסר תום לב או סבירות, בהפרת חובה חקוקה ובעשיית עושר ולא במשפט.
על פי הנטען בתביעה, גלי אור יזמות בע"מ קיבלה היתר בניה מקורי בשנת 2022 ושילמה את היטלי הפיתוח הנדרשים. במהלך שנת 2024, בעת הגשת בקשה להיתר שינויים, התברר לה שחויבה בדרישת תשלום נוספת בסך 59,585.6 שקל עבור שטחים לא מקורים שהיו כלולים כבר בהיתר המקורי. חיוב זה נבע, לטענת גלי אור יזמות בע"מ, משינוי מדיניות של עיריית חולון לחייב שטחים לא מקורים, שלא חויבו בעבר.
66 חברי הקבוצה המהווים חלק מהבקשה לתביעה ייצוגית, כוללים את כל מי ששילם לעיריית חולון היטלי סלילת כבישים, תיעול, ו/או שטחים ציבוריים פתוחים (היטלי פיתוח) בגין שטחי מרפסות פתוחות, מרפסות גג או שטחים אחרים שאינם מקורים, בתקופה שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת הבקשה וסיומה ביום אישורה.

2 צפייה בגלריה
חולון במבט מלמעלה
חולון במבט מלמעלה
חולון. תביעה בגלל מרפסות
(צילום: איילת רוטה)

בכתב התביעה נטען כי תחשיבי חוקי העזר, על פיהם נקבעו תעריפי ההיטלים שאושרו על ידי משרד הפנים, לא כללו שטחים לא מקורים. "התבססות העירייה על נתוני ארנונה, בהם מחויבים רק שטחים מקורים, תומכת בטענה זו. גביית היטלים על שטחים שלא נכללו בתחשיב מהווה התעשרות שלא כדין", לשון התביעה.
החברה אף מוסיפה, כי פרשנות העירייה לפיה "מרפסת" בחוקי העזר כוללת גם מרפסת שאינה מקורה שגויה ונוגדת את הוראות החוקים. לטענת החברה, חוקי העזר של חולון אינם מאפשרים לחייב שטחים לא מקורים בהיטלי פיתוח, וכי הגדרת "קומה" בחוקי העזר מתייחסת לשטח המשתרע "בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו", ולפיכך חלה רק על שטחים מקורים.

דרישה לפיצוי כספי של 2.5 מיליון


גלי אור יזמות בע"מ מבקשת סעד הצהרתי וסעד כספי בסך 59,585.6 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ולכלל חברי הקבוצה סעד הצהרתי וסעד כספי בסך 2,500,000 שקל (הסכום הסופי עשוי להתעדכן לאחר קבלת נתונים מדויקים מהעירייה). הבקשה נתמכת בתצהיר מטעם מנכ"ל החברה והיא מבקשת מבקשת מבית המשפט לפסוק גמול מיוחד ולבאי כוחה שכר טרחת עורך דין בגין הטיפול בתובענה.
טענות עיריית חולון (לפי מכתב התשובה שצורף ש.ש.): "העירייה פועלת בהתאם לחוקי העזר, שקבעו מאז ומתמיד שיש לגבות היטלי פיתוח עבור מרפסות מכל סוג, כולל לא מקורות ומרפסות גג... דרישת התשלום הראשונה לא כללה חיוב עבור שטחי המרפסות בשל שגגה, והשגגה תוקנה בדרישת התשלום המשלימה. הגדרת 'מרפסת' בחוקי העזר אינה כוללת הגבלה למרפסות מקורות בלבד". כמו כן, מוסיפה עיריית חולון כי "טענת המבקשת לעניין שטחי הבניה שנלקחו בתחשיבים מועלית בעלמא ונדחית".