הרפואה נשארת במשפחה: ד"ר רינה שוחט (85) ייסדה וניהלה את הפגייה במרכז הרפואי וולפסון במשך עשרות שנים. כיום, למרות שפרשה לגמלאות, היא עדיין מתנדבת בפגייה מדי יום ושמחה לסייע בכל מה שאפשר.
2 צפייה בגלריה
"זורם בדם". מימין: ד"ר קידר, ד"ר שוחט, שלי ונועה קידר
"זורם בדם". מימין: ד"ר קידר, ד"ר שוחט, שלי ונועה קידר
"זורם בדם". מימין: ד"ר קידר, ד"ר שוחט, שלי ונועה קידר
(צילום: וולפסון)
ד"ר שוחט, נשואה ואם לשתי בנות, ילידת ליטא, עברה בילדותה לאוזבקיסטן עם הוריה רגע לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. היום היא מספרת שההחלטה הזו הצילה את חייהם.
"היה לי הרבה מזל בחיים. נולדתי להורים חכמים וטובים. הם הבינו את המצב. עזבנו רגע לפני שפרצה המלחמה, שבה נספו בליטא כ־200 אלף יהודים".
באוזבקיסטן סיימה שוחט בהצטיינות את לימודיה בתיכון, ומספרת כי תמיד נמשכה לתחום הרפואה. "למרות שבמשפחה שלנו לא היו רופאים, תמיד חיפשתי מקצוע שיעשה טוב לאחרים שאני אוכל לדאוג להם. זאת שליחות מבחינתי לעזור ולגעת בחיים של אחרים".
היא החליטה ללמוד רפואה והתמחתה ברפואת ילדים, אך לאחר עלייתה לארץ, ביקור אחד בפגייה במרכז הרפואי וולפסון, "צהלון" בזמנו, שינה לה את המסלול. "יום אחד קראו לי לפגייה והציעו לי לנסות להשתבץ בה. הסכמתי, אבל לא תיארתי לעצמי שאתאהב בזה כל כך".

2 צפייה בגלריה
המרכז הרפואי וולפסון
המרכז הרפואי וולפסון
המרכז הרפואי וולפסון
(צילום: דוברות וולפסון)

את האהבה למקצוע, ד"ר שוחט הורישה לבתה, ד"ר רימונה קידר, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ פגים בבית חולים שמיר־אסף הרופא. "אף פעם לא לחצו עליי ללמוד רפואה, זה בא מבפנים", אומרת ד"ר קידר. "אני מאוד אוהבת ילדים, והתחום נראה לי כל כך מעניין. דווקא העובדה שאמא לא הייתה בבית היא זו שגרמה לי לגדול ולהיות עצמאית. אמא שלי מבחינתי היא דוגמה ומופת לאישה עם מוסר עבודה, מתמידה ומשקיעה".
לימים, ד"ר קידר עצמה ילדה שלישיית פגים. "ידעתי למה לצפות ונערכתי לזה. עשינו את המקסימום בזמנו והענקנו להם את הטיפול הכי טוב שיש. תמיד הייתי מאוד אופטימית, והיום הם בריאים ושלמים".

קראו גם:

שתיים מבנותיה של ד"ר קידר, שלי ונועה, בחרו אף הן ללכת לתחום הרפואה. שלי היא סטודנטית ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב: "שני ההורים שלנו רופאים, ותמיד ראינו אותם מסופקים ומרוצים. נכון שהיו רגעים קשים בילדות, שבהם לא הצלחנו להשיג את ההורים בטלפון למשל, אבל זה זרם בדם שלנו וידענו מגיל צעיר שזה מה שאנחנו רוצות. למרות הקושי להתקבל ללימודים בארץ, עשינו הכל כדי להגיע למטרה שלנו".
מה אתן חושבות על המקום של נשים בתפקידים בכירים בעולם הרפואה?
ד"ר שוחט: "אני חושבת שגבר או אישה ‑ זה לא משנה. חשוב שייבחר אדם טוב וערכי לתפקיד, שיוכל לבצע אותו על הצד הטוב ביותר".
ד"ר קידר: "לדעתי, נשים יותר קשובות".