לפני מספר שנים פתחו האחים חן (32) ורותם (29) שירזי חנות ירקות בחולון. לאחר שראו שהעסק מצליח פתחו עוד אחת, ואחרי זה גם מינימרקט קטן. השנה, לאחר התבססות מכובדת בעיר, ראו זוג האחים כי עוד ועוד מבוגרים קשיי יום ניגשים אליהם ומבקשים לראות אם נותרה סחורה שלא נרכשה.
לפני מספר שבועות, ולקראת חג הפסח, החליטו האחים שירזי, שעם סגירת החנות בשעות הערביים – הם יוציאו את כל הסחורה הטרייה שלא נמכרת באותו יום למדרכה שמול החנות, כך שכל מי שידו אינה משגת, יוכל ללקט כרצונו את הפירות והירקות שנותרו מאותו היום.
"יש לנו שתי חנויות ירקות, ברחוב חומה ומגדל על פינת שנקר וכן ברחוב סוקולוב בחולון", מספר רותם שירזי, "זה עסק משפחתי של אחי ושלי, והיום אנחנו אפילו מעסיקים את אבא שלנו בעסק". במהלך היום יום ניתן למצוא בחנויות מבחר עצום ומכל סוגי הפירות והירקות, "אבל אנחנו משתדלים למכור במחיר הכי זול שניתן", מוסיף שירזי בחיוך.
"לפני כמה זמן ראינו שנשארים הרבה פירות וירקות שאנו לא מצליחים למכור, אז אחי ואני החלטנו שאנו תורמים אותם".
וכך, מדי ערב, לקראת שעת סגירת החנות בשעה 20:00 הניחו האחים עשרות קילוגרמים של ירקות בארגזים על המדרכה מול פתח החנות, החל מתפוחים, עגבניות, מלפפונים, בצל, תפוחי אדמה ועד סלק, לפת ושאר ירקות.
"אנשים מתביישים לבקש – על אף שהם צריכים, וידם לא משגת, אז החלטנו פשוט להשאיר בחוץ". לאחים חשוב לציין שהם לא משאירים סחורה עייפה, רקובה או שעבר זמנה: "אנחנו משאירים בכוונה דברים שימושיים ואיכותיים, מה שלא טוב אנחנו זורקים לאשפה. לפעמים אנחנו גם משאירים כמה ג'וקרים עם דברים ממש טובים ונדירים".
עם היוודע המצווה של האחים, החלו להגיע ערב ערב ובכל ימות השבוע מנעד גדול של מלקטים: "זה התחיל באדם או שניים, בעיקר קשישים, ניצולי שואה, עולים חדשים, ורק השבוע היה לנו גם בעל ואישה באיזור גיל 50. יש הרבה אנשים שמתחילים לעמוד כבר כמה דקות לפני שאני סוגר, ופשוט מחכים בחוץ".
קראו גם:
כשאתם מגיעים בבוקר, נשארת סחורה?
"לצערי הרב, לא נשאר דבר. רק ארגזים ריקים. אנשים באמת צריכים את הפירות והירקות, וחבל לי שזה המצב, אבל מבחינתנו זה חן וחסד. אם אתם מכירים מישהו שאין לו, אתם מוזמנים להגיד לו לבוא ולקחת".
