"כל החיים אני במאבקים. נלחמתי כל חיי כדי להשיג את המטרות שלי ולמרות הקושי עשיתי זאת בהצלחה וגם עכשיו אני יודעת - בסוף יהיה לי ילד משלי".
כך מספרת דניאל חלפון (33), מחנכת כיתה ה' בבית ספר אלונים בראשון לציון, שנולדה כגבר ולאחרונה סיימה תהליך לשינוי מין.
כעת יש לה רק עוד חלום אחד: להפוך לאמא.
הדודה גילתה את הסוד
"נולדתי בבת ים בתור 'משה'. בגיל שנתיים ההורים שלי התגרשו ועברתי עם אמי ליהוד, שם חלקנו דירה עם סבא, סבתא ודודה שלי", היא מספרת, "היתה לי ילדות נורמטיבית סך הכל חוץ מחיי החברה שלי.
קראו גם:
"לא הייתי ילד מקובל ולא היתה לי סביבה חברתית. הייתי נתונה לאלימות של ילדים בבית הספר, בחרו בי כמטרה כי לא הייתי ילד חזק פיזית. הם באו אליי ואיימו כל פעם מחדש ואמרו שהם יפגשו אותי בשער כדי לסגור איתי חשבונות.
"גם בתיכון היו כלפיי קריאות גנאי וקראו לי 'הומו' למרות שאני עצמי אפילו לא ידעתי עדיין את הזהות המינית שלי", משחזרת דניאל בכאב.
"בגיל 13 התחלתי להרגיש משהו שונה, שמעתי איך כולם מדברים על זה שהם רוצים חבר או חברה אבל לי לא היו רצונות בכלל כי לא חשבתי בכלל שיש אפשרות כזו שיהיה לי חבר שהוא גבר. היתה לי חברה בת כי לכולם היתה אבל זה כמובן לא הלך לשום מקום.
"בגיל 15 זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי משיכה לראשונה לגבר וידעתי כבר מה זה אומר והבנתי שאני ונשים כנראה לא נלך יחד. בשלב הזה לא ידעתי איך לספר למשפחה וחששתי מהצורה שבה הם יגיבו. מבחינתי לספר דבר כזה משמעותו שיזרקו אותי מהבית, כי זה מה שראיתי שקורה במקומות אחרים".
דניאל שמרה את תחושותיה בסוד במשך שנתיים עד שבגיל 17 דודה שלה תפסה אותה גולשת באתרי היכרויות לחד־מיניים, "מאחורי הגב שלי היא הלכה לספר על זה לאמא שלי. כשאמא שלי ביקשה ממני הבהרות הכחשתי והיא הניחה לי אבל כנראה כבר אז היא ידעה שהזהות המינית שלי שונה".
יציאה כפולה מהארון
חודשיים לפני הגיוס החליטה דניאל להפסיק להסתיר את מי שהיא מפני הסביבה. "סיפרתי לאמא שלי שאני נמשכת לגברים ולמרות שהיא לא התוודתה על זה אני יודעת שזה גרם לה לסערת רגשות מאוד גדולה, היא חששה שאני אפגע בגלל הנטייה המינית שלי אבל הצלחנו להתגבר גם על זה.
"גם השם שנתנו לי כשנולדתי 'משה' לא היה מקובל עליי והחלפתי אותו ל'ליאור', אבל רק בסביבות גיל 25 התחלתי לחוש חוסר שייכות לקהילה הגאה. ניסיתי להבין את חוסר השייכות הזה ואז הבנתי שאני 'קרוס דרסר', שזה למעשה גבר עם צורך להתלבש כמו אישה.
"זה היה תהליך נוסף של הסתרה מהחברה - בגדי הנשים תמיד היו ברכב ושוב הרגשתי שחזרתי לארון, מה שהביא למתחים נפשיים. ככה חייתי במשך שנתיים בין שתי דמויות - 'ליאור', מורה בבית ספר בבקרים, ו'דניאל', האישה של המועדונים בלילות, וזו כבר היתה מעמסה נפשית. הכל התערבב וזה היה יותר מדי עד שהחלטתי שאני לא מסתירה יותר ועושה את השינוי לגמרי".
סערה בבית הספר
לפני חמש שנים החליטה דניאל שהיא בשלה לעבור את תהליך והתחילה לקחת הורמונים. "במקביל עזבתי את בית הספר שבו לימדתי, כי לא רציתי לעבור את התהליך כשאני עובדת של משרד החינוך וגם לא מול תלמידים", היא מספרת.
"ככל שהזמן חלף השינוי הפיזי כבר היה נראה לעין, שיער הגוף נעלם ושיער הראש שלי התארך, עד שלפני שנתיים הייתי בשלה לניתוח ראשון של השתלת חזה. עם הזמן הגוף קיבל צורה נשית ולפני כשנה ביצעתי ניתוח של חלק גוף תחתון. השנה סיימתי את הניתוחים לאחר שעברתי ניתוח שהקנה לי תווי פנים נשיים".
לפני כשנה, בזמן ההליך לשינוי המגדר, חזרה דניאל למערכת החינוך והחלה ללמד בבית ספר "אלונים" בראשון לציון בתור מחנכת כיתה ה'.
התלמידים יודעים על התהליך שעברת?
"רוב התלמידים לא ידעו על הסיפור שלי חוץ מילדים לכמה אימהות שחיטטו לי באינסטגרם וגילו להם את הסיפור האישי. בהתחלה היו הורים שלא אהבו את זה וכתבו מכתב לליאל אבן־זוהר, מחזיקת תיק החינוך, שהם לא רוצים אותי ליד הילדים שלהם, כי אני עלולה להשפיע על ילדים שיראו בי מודל לחיקוי.
"זה כאב לי ורציתי לעזוב אבל המנהלת נתנה לי גב והסערה חלפה. היא גם חלפה כי כשמכירים אותי מבינים שיש לפניהם מישהי מקצועית שמעניקה חום לילדים וזה מה שחשוב, ומה שקורה איתי בחיי הפרטיים לא אמור להשפיע וגם לא עניינו של אף אחד".
4 צפייה בגלריה
דניאל ואחמד. "בהתחלה היו הורים שכתבו מכתב שהם לא רוצים אותי ליד הילדים שלהם"
(צילום: קובי קואנקס)
הרצון להיות אמא
בתחילת הקורונה פגשה דניאל את אחמד - מי שהיא מגדירה "נסיך חלומותיי". "הוא מהצפון והכרנו בטינדר. הנסיעות היו קשות והחלטנו לעבור לגור יחד בלוד. אנחנו תמיד אחד בשביל השנייה.
"הוא ידע מראש על כך שהייתי בעבר זכר וזה מה שהוא חיפש. עבורו אני יותר אישה מכל אישה אחרת כי ממש יש לי רצון להיות אישה. ועכשיו יש לי את הרצון להיות אמא, רצון שקיים אצלי מאז ומתמיד אבל כעת כשאני בזוגיות שעוד מעט תהפוך לרשמית בעזרת הסכם, השלב הבא הוא להביא לעולם ילד".
"מעולם לא חשבתי על עצמי בתור אבא", מודה אחמד. "העולם מבחינתי לא נתפס כמקום אידיאלי לגידול ילד. יש הרבה דברים רעים בעולם אשר מנעו ממני את הרצון להביא ילד. התפנית קרתה כאשר הכרתי את דניאל והיא אהבת חיי. איתה אני רוצה להקים בית, איתה הרגשתי מוכן להתמודד עם כל דבר בעולם הזה".
אלא שכדי להגשים את החלום צריכה דניאל להתחיל בהליך של פונדקאות, "זאת עלות של כמעט 300 אלף שקלים", היא אומרת. "לפני שבוע פתחנו גיוס המונים עם דף ששמו 'הדרך להבאת ילד לעולם', ונכון לרגע זה גייסנו 7,000 שקלים, רובם מהמשפחה שלי.
"כמי שנלחמה כל חייה והצליחה להשיג כל מטרה שעמדה בפניה, אני יודעת שבסוף יהיה לי ילד. לא חשוב מה אני אצטרך לעבור בדרך, יהיה לי ילד משלי ומבחינתי חוץ מגניבה כל האמצעים כשרים".
