בכל שנה, כשהתלמידים יוצאים לחופש הגדול, גורמי האכיפה והטיפול נערכים לעלייה במקרי הפשיעה בקרב בני הנוער. אחרי שנת קורונה מאתגרת נראה שלכולם ברור שהקיץ עומד להיות מורכב במיוחד.
קראו גם:
"זאת תקופה בה בני נוער פורקים עול", מסבירה המנהלת המקצועית של מחלקת הורות ומשפחה בעיריית חולון, שרה כרמי שגב, "ואחרי השנה האחרונה אין ספק שהקיץ הצטברו הרבה דברים רגישים ואני מניחה שאנחנו נראה את זה בשטח".
אך יש גורם מדאיג נוסף - עלייה במספר פשעי המין בקרב בני נוער, נתון שללא כל ספק משקף את השפעות הקורונה על בני הנוער.
במרחב איילון של המשטרה פועלים בימים אלה במלוא המרץ כדי לקדם תכני מניעה בקרב בני נוער, אך גם שם יודעים שהקיץ הוא נקודת התורפה: "אנשים חושבים שפשעי מין זה גבר שבא בלילה ותוקף אישה בכוח, אבל זה הרבה מעבר לזה", מסבירה רס"ר מימי ווקה סנבטה, חוקרת נוער ועבירות מין ורכזת מניעה והסברה. "כשמדובר בקטינים אז הרבה פעמים מתייחסים לזה ככפייה בין מבוגר לקטין, אך לצערנו עבירות המין בין קטינים קיימות ונראה כי ילדים והורים רבים כלל לא מבינים את המשמעות שלהן וכיצד החוק רואה אותן".
עבירת מין לכל דבר
על פי החוק, האחריות הפלילית במקרים כאלו מתחילה כבר בגיל 12, כאשר החוק תופס באופן אוטומטי את הילד כחשוד ואת הילדה כקורבן. להסכמה בגילאים כאלו אין כל משמעות, כל אקט מיני עד גיל 14 נחשב לאונס או מעשה סדום, וכל אקט מיני מגיל 14 ועד 16 אסור על פי חוק גם אם הוא נעשה בהסכמה, אז הוא מוגדר כבעילה אסורה בהסכמה. עד כמה הדבר נפוץ? כנראה שהרבה יותר ממה שחשבתם.
"זה תמיד תופס את ההורים ואת הילדים בהפתעה", מגלה רס"ר ווקה סנבטה. "הם מיד מסבירים שהילדה רצתה, מציגים תמונות והודעות ולעתים קרובות גם הילדה בעצמה מתעקשת שלא נכפה עליה דבר, אבל כל זה לא משנה, מדובר בעבירות מין לכל דבר".
איך בכלל אפשר לחקור ילדים שלא מודעים לכך שביצעו עבירה?
"כמובן שהכל מתנהל באמצעות חוקרי נוער, שמגיעים בניידת לבנה וללא מדים כדי לא להדביק לילד כתם באיזור מגוריו. החקירה בנוכחות ההורים וגם אם הם מתנגדים מזמנים סנגור ציבורי כי חשוב להסביר להם את ההאשמות. לרוב הילדות מבינות מה קרה רק אחרי תהליך של ליווי, כי הן משוכנעות שהכל נעשה בהסכמה. זו נקודה קריטית, כי הורים חייבים לדעת שזה פוגש את כולם. אנחנו רואים את כל שכבות האוכלוסייה, ילדים בסיכון לצד ילדים נורמטיביים, זה נמצא בכל מקום".
"הילדות לא מבינות שנפגעו"
רס"ר ווקה סנבטה מדברת מניסיון מר. בשנה האחרונה היא חקרה מספר מקרים חריגים שהתרחשו בחולון, בת ים ואזור, כאלה שהיינו רוצים לחשוב שקורים רק באזורים מרוחקים אך הם למעשה מתרחשים מתחת לאף של כולנו, "היה לנו מקרה של נערה בת 12 נורמטיבית לחלוטין, ללא כל עבר פלילי וממשפחה רגילה לחלוטין. היא שיתפה ידיד שלה שהיא מאוהבת בחבר שלו. הוא הבטיח לסייע לה בתמורה לכך שתבצע בו מין אוראלי. מדובר בנער בן 13 וחצי שעבור עזרה ביקש משהו בתמורה. בהמשך נוצר קשר עם חברים נוספים שלו והם פיתחו הרגל קבוע, הם נפגשו בזולה שארגנו במיוחד והיו מסמסים לה, היא היתה בודקת שההורים שלה לא בבית ומתגנבת לשם. מדובר במספר בני נוער מגיל 12 ועד 16, ביניהם הידיד והילד בו היא התאהבה, והיא מבצעת מין אוראלי בכל החבורה".
"היתה לנו ילדה שקיימה יחסים עם כמה ילדים שהבטיחו לסייע לה להיות מקובלת, היא התעקשה ואמרה בפירוש שהיא לא חושבת שיש עם זה בעיה"
המידע על האירועים החמורים הגיע דרך גורם מודיעיני, מסבירה רס"ר ווקה סנבטה, "המשפחות בעצמן לא ידעו, ההורים שלה גילו רק דרך סיפורים בשכונה. ההורים של הבנים באמת לא הבינו מה הבעיה, כיוון שמבחינתם בשום שלב לא נכפה עליה שום דבר. גם הילדים לא לקחו אחריות כי הם לא הרגישו שעשו משהו רע, ואילו הילדה סירבה לשתף פעולה בחדר החקירה וחזרה ואמרה שזה נעשה מרצון. יושבת מולנו ילדה נעימה וחברותית שפשוט לא מפנימה מה עבר עליה. בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד שלושה מהילדים. זו עבירת מין לכל דבר ועניין וזה כתם שירדוף אותם.
"אי־לקיחת האחריות הוא עניין מאוד נפוץ", מדגישה רס"ר ווקה סנבטה, "היתה לנו ילדה שקיימה יחסים עם כמה ילדים שהבטיחו לסייע לה להיות מקובלת, היא התעקשה ואמרה בפירוש שהיא לא חושבת שיש עם זה בעיה. היתה לה מטרה והיא פעלה על מנת להשיג אותה".
2 צפייה בגלריה
חוקרת הנוער רס"ר מימי ווקה סנבטה, מדווחת על עלייה במספר אירועי התקיפה המינית בהם מעורבים נערים ונערות
(צילום: טל שחר)
קורה שהבנות מפנימות לבד מה קרה להן?
"כן. היה לנו לאחרונה מקרה של ילדה שקיימה יחסים וברגע שהשמועה נפוצה בבית הספר החלו להטריד אותה בנים מהשכבה. זו פרשנות מוכרת של בני נוער, שאם שכבת עם ילד אחד אז את בוודאי יכולה לשכב גם עם אחר. הם הציקו לה, דרשו ממנה מין וביצעו בה מעשי סדום כיוון שהיא כבר עשתה זאת בעבר מבחינתם. היא שיתפה פעולה בחדר החקירות, כשהבינה שהיא לא מצליחה להשתלט על זה".
עד כמה אתם לוקחים בחשבון את עניין הגיל וההסכמה?
"למרות שהחוק לא מכיר בהסכמה הזאת, העונש המקובל שהוא בין 15 ל־20 שנה לא נגזר בדרך כלל על קטינים. עד גיל 14 זה עובר ישר לפרקליטות, אין כאן מקום לשיקול דעת, מעל גיל 14 לוקחים בחשבון את גילם, את הרקע שלהם ואיך זה ישפיע עליהם בעתיד. בגלל שהרבה פעמים מדובר בילדים נורמטיביים שלא מבינים את המעשים שלהם, חשוב לנו שהם יידעו מה הם מעוללים לעצמם, זה כתם לכל החיים, יש תיק במשטרה, יש חקירה ויש הליך. האצבע לא קלה על ההדק בהגשת כתבי אישום, כי ברור לנו שזה מכניס אותם למסלול בעייתי, אבל הם עוברים על החוק ולכן יש צורך לטפל בזה".
דרוש פיקוח
לדברי רס"ר ווקה סנבטה, הקיץ נחשב לתקופה מאתגרת במיוחד, "הילדים יותר חשופים למסכים ויש פחות פיקוח. הרבה פעמים העבירות האלו מתחילות במחשב, כשהסיפור נחשף כמעט כל ההורים אומרים 'אבל הילד כל היום מול המחשב', הם לא מבינים ששם זה מתחיל. מתכתבים ברשתות חברתיות בלי פיקוח, יש תחושת ביטחון ושחרור, מאחורי המקלדת אפשר לכתוב מה שרוצים ואז זה גולש למפגשים בחוץ. הקשר החברי כבר נוצר, הגבולות כבר נפרצו וכל מה שנשאר זה לפעול. כשהחופש מגיע יש פחות הרצאות מניעה, פחות מסגרות שמפקחות, ההורים צריכים לקחת אחריות על זה".
"באחד המקרים ילדה קיימה יחסים וברגע שהשמועה נפוצה בבית הספר החלו להטריד אותה בנים מהשכבה. הציקו לה, דרשו ממנה מין וביצעו בה מעשי סדום"
באופן אישי כאמא לשלושה, איך את מרגישה כשאת מטפלת באירועים כאלה?
"אני אשת חינוך הרבה שנים ובזכות זה גם הגעתי למשטרה ולחקירות של בני נוער, לכן אני יודעת להפריד בין החוק להתייחסות האישית שלי. בשנים הראשונות אולי הייתי לוקחת איתי את העבודה הביתה, אבל עם הזמן את לומדת לעשות הפרדה, כי זו הדרך הנכונה כדי להמשיך לתפקד ולעשות עבודה מקצועית. כאם אני לא חושבת שזה הופך אותי לחרדתית, אבל אני בהחלט מדברת עם בנותיי על הנושאים האלה. אני משתדלת שגם בסביבה הפרטית שלי להורים שאני מכירה תהיה מודעות, ואני לא חוששת להאיר או להעיר כשצריך. ההבנה שזה יכול לקרות לכל אחד ובכל מקום גורמת לי להיות יותר עירנית ומחודדת, אני רואה את התסכול של הורי הפוגעים והנפגעים, השוק הזה שהילד שלהם מסוגל להיות מעורב בדבר כזה רק מבהיר עד כמה זה יכול לקרות בכל מקום".
גם במסגרות העירוניות מנסים למצוא דרכים לצמצם את הסכנה בתקופת הקיץ ומציעים לילדים ונוער מגוון פעילויות מתוך הנחה שאלה יסייעו להגביר את המודעות לסכנות. עוזרת ראש עיריית חולון לתחום מניעת סמים ואלכוהול, סמדר בן אהרון, מאמינה כי אם נספק לילדים מציאות אחרת הם יתנהגו בהתאם.
"יש שני גורמי סיכון, הראשון זה שעמום, חוסר מעש וסקרנות, והשני זה בעיות של דימוי עצמי. גיל ההתבגרות זה גיל של תוהו ובוהו, לכן אנחנו מספקים להם פעילות גם בקיץ ובמגוון מוקדים. במקביל יש גם את הפן הטיפולי והמניעה, בחודש מאי ערכנו חודש למיניות בריאה, יש לנו מרחבי בנות, סדנאות הגנה עצמית, ניידת אלמה, ובלילות נוכחות של מבוגרים באזורים רגישים, כי כשיש מבוגר אחראי זה מעניק ביטחון. במקרה של פגיעה שהתרחשה יש טיפול גם בשירות הפסיכולוגי וגם ברווחה, אבל המטרה של כולנו היא למנוע מראש את המקרים האלו".
עוד חדשות חולון
