הישג מרשים לנבחרת של אוניברסיטת תל אביב ובראשה תושבת חולון, שזכתה במדליית זהב באליפות העולם בביולוגיה סינתטית (iGEM) בקטגוריה של פיתוח התוכנה הטובה ביותר.
הנבחרת, שמחציתה נשים, זכתה הנוסף גם במקום השני בפרס ה- Foundational advance שניתן עבור הצעה של פתרונות לבעיות יסודיות בתחום הביולוגיה הסינתטית. בנוסף, הקבוצה זכתה במועמדות לשתי קטגוריות זכיה נוספות. הנבחרת של אוניברסיטת תל אביב עקפה בדירוג הכללי נבחרות סטודנטים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, בהן: Cornell, Harvard, MIT, Stanford. זאת בסך הכל הפעם השנייה שהנבחרת משתתפת בתחרות וההישג המרשים ממלא את הקפטנית קרין סיונוב בגאווה: "קצת התאכזבנו שהתחרות היתה בזום, אבל הגענו להישגים מדהימים וזה מרגש".
קראו גם:
התחרות כללה סטודנטים מ-256 אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. כל צוות הגה רעיון ומימש אותו בדומה לחברת סטארט-אפ. הנבחרת של אוניברסיטת תל אביב פיתחה טכנולוגיה חדשנית ששומרת לאורך זמן על הגן הסינתטי שמוכנס לתוך אורגניזם.
הנבחרת פעלה בהנחיית ראש המעבדה לביולוגיה מערכתית, סינתטית וחישובית, פרופ' תמיר טולר, וכללה 12 סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים: ניב עמיתי, הדר בן שושן, נועה קרייצר, בר גליקשטיין, איתמר מנוחין, מתן ארבל, דורון נאקי, עומר אדגר, איתי קציר, דויד קניגסברגר, עינב סעדיה וכאמור הקפטנית, קרין סיונוב, תושבת חולון ובעלת תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה.
"זה כבוד גדול עבורי לעמוד בראש נבחרת סטודנטים מצטיינים שייצגו בגאווה רבה את אוניברסיטת תל אביב ואת מדינת ישראל. הזכייה מימשה את ההשקעה הרבה והמאתגרת שלנו לאורך השנה כולה. הגענו לתחרות חדורי מוטיבציה, השקענו את כל כולנו בתחרות ואני שמחה על כך שהשארנו מאחור אוניברסיטאות מובילות מכל העולם".
מה למעשה המצאתם?
"אני אתחיל בבעיה. ניסינו לפתור מצב בהנדסה גנטית שמתרחש כשלוקחים אורגניזם ורוצים להכניס לתוכו תוכנה חדשה, זה למעשה גן שלא היה שייך לו במקור. כשהוא מוחדר הוא דורש מהתא יותר משאבים ולכן התא ינסה להיפטר ממנו וכתוצאה מכך נוצרות מוטציות. אנחנו עבדנו על פיתוח שימנע את הדחייה הזאת. זאת מגבלה מוכרת בהנדסה גנטית, הרעיון שלנו הוא לשמר את התא יציב".
וכיצד זה יכול לסייע לאנשים?
"תחשבי על מצב בו לא נצטרך לקחת תרופות כי נחדיר חיידקים טובים למעיים והם פשוט יישארו שם לאורך זמן. לדוגמה, היום חולי סכרת צורכים אינסולין שאחרי כמה זמן מפסיק לפעול. אם נהנדס גנטית חיידק שימשיך את הפעילות הזאת, החולים לא יצטרכו להמשיך לצרוך תרופות כי האפקט יישאר לאורך זמן".
ראש המעבדה לביולוגיה מערכתית, סינתטית וחישובית, פרופ' תמיר טולר, ברך את הקבוצה ואמר: "מדובר בהישג מרשים ביותר שמראה שאוניברסיטת תל אביב מובילה ומצטיינת בתחום הביולוגיה הסינתטית לא רק בישראל אלא בעולם כולו. אחת ההוכחות לעוצמת ההישג באה לידי ביטוי גם בהתעניינות מצד חברה שוויצרית שכבר העבירה לנו תרומה לתמיכה ברעיון ומתכוונת ללוות אותנו בהמשך הדרך למסחור הרעיון".
כל העדכונים - חדשות חולון
