בעל המכולת המיתולוגית בשיכון ותיקים בחולון, אליהו קאשי, נפטר בגיל 91 והותיר אחריו 4 ילדים, נכדים, נינים ואין סוף זיכרונות מתוקים שמלווים את כל מי שגדל בשכונה.
קאשי, שהיה חובב ספורט ועסק בהרמת משקולות, עלה מעיראק בשנת 1953, כשהתחתן הקים מכולת קטנה בצריף סמוך לדירתו ברחוב סירקין בחולון בו גידלו הוא ורעייתו דוריס את ילדיהם.
לימים קיבלה המשפחה דירה ממשרד השיכון ברחוב סמוך והבית הצנוע הפך לסופר המרכזי באזור. "בימים ההם היו כמה מכולות בודדות בעיר", נזכר שמואל, בנו של אליהו. "אלו ימים שחולון עוד היתה רק חולות. כשגרנו במבנה של המכולת היה חלון בין המכולת לבית וכל הזמן הייתי מציץ פנימה, אהבתי לעזור לאבא וכבר בגיל 14 אחותי הקטנה היתה מנהלת את המקום כשההורים היו נוסעים לבית הבראה.
קראו גם:
"המכולת שלנו היתה מקום המפגש המרכזי ביותר באזור, אלו היו ימים אחרים בהם אם רצית להתעדכן ולשמוע מה קורה במדינה הייתה צריך להיפגש עם אנשים ולהחליף מידע - וכולם היו יושבים אצלנו. אבא היה מוותיקי העיר חולון, אדם מאוד אהוב, הוא התייחס לכל לקוח בכבוד ואדיבות".
בגיל 53 נאלץ קאשי לסגור את המקום לאחר שלקה בליבו ומאז נשארו לו בעיקר הזיכרונות. "כשהוא סגר את המכולת הוא סגר גם את ספרי החשבונות", מספר בנו הנוסף שלמה. "כל מי שהיה בחוב ולא יכל לשלם נמחק לו החוב. אבא היה איש של נתינה וחסד, הוא חיתן הרבה ילדים בשכונה שהגיעו ממשפחות מעוטות יכולת.
"רק כשאמא נפטרה ב-2016, הוא סיפר לנו כיצד ניהל את רשימת החובות של המכולת כי הוא רצה ללמד אותנו לתת עזרה למי שצריך. הוא סיפר שבסוף החודש נהג ללכת לביתם של לקוחות שלא שנהגו לרשום אך לא שילמו ואם ראה שביתם במצב לא טוב היה מוחק את החוב.
"אבל הוא לא היה מסתפק בזה, הוא גם היה ממשיך למכור להם בידיעה שלעולם לא יקבל את כספו. מכין סלים של מוצרי יסוד כמו חלב, לחם וגבינה ומוסר גם למי שרק רושם ולא משלם. לאבא היה זיכרון פנומלאני, הוא היה כמו ספרייה מהלכת ובשנים האחרונות יצר קשר באמצעות הרשתות החברתיות עם חברי ילדות מעירק שחיים במידות ערב והצליח לאתר את המקום בו גדל ואנשים שחי לצידם, זה ממש ריגש אותנו".
כל העדכונים - חדשות חולון
