את הבשורה על מותו של אביהם קיבלו בניו של גולן עזרא מחולון בשיחת טלפון בהולה. שותפו, לאון מגר, זיהה אותו בתמונה שהופצה בוואטסאפ, וחשש שבני המשפחה יגלו על כך דרך האפליקציה.
קראו גם:
"אבא היה איש של חסד ואהבה", אומרים ילדיו של עזרא. "הוא שימש דמות אב לעובדיו. היו צריכים לתת לו את הכבוד שמגיע לו".
"תמונות קשות הופצו"
התאונה הקטלנית שבה קיפח עזרא את חייו אירעה לפני כחודש בכביש 4 בין משאית לשני כלי רכב. גולן, בן 51 במותו, בעליו של עסק חולוני מוכר ותיק בתחום גרירת הרכבים ורבים כינו אותו "הגרריסט החייכן", הגיע למקום כדי לסייע לאחד הרכבים שנתקע בדרך. "יש המון קבוצות וואטסאפ של נהגים על הכביש", משחזר מגר. "מעדכנים על פקקים, שינויים בתחבורה ולצערי גם על תאונות.
"ברגע שקיבלתי תמונות של תאונה עם הרכב שלו והבנתי שמדובר בגולן, טסתי לשם ומיד זיהיתי אותו במקום. פתאום קלטתי שהנייד שלי מלא בהודעות ותמונות גרפיות של התאונה. מישהו שנכח במקום צילם את הרכבים וגם כמה תמונות מאוד קשות של גולן ופשוט הפיץ את זה. אני עדיין עומד במקום, מנסה לאסוף את עצמי ולחשוב איך אני מספר לאשתו ולילדים שלו, ואנשים כבר מעבירים תמונות. הבנתי שאין לי הרבה זמן ועוד רגע הם יגלו בצורה הכי נוראית שיש, כי מול הפרצוף שלי אנשים תופסים ניידים ומצלמים תמונות, אז במקום לבשר את זה בצורה עדינה, פנים מול פנים, נאלצתי להרים טלפון לבנים ולספר להם".
איזה סוג של קשר היה ביניכם?
"אני גדלתי בלי אבא. לפני עשור, כשהתקבלתי לעבודה אצל גולן, הייתי רק בן 24 והיה בינינו הסכם עבודה, אבל עם הזמן התחברנו ולפני ארבע שנים הפכנו לשותפים. הוא היה דמות אבהית עבורי, וכיוון אותי בכל רגע בחיים, בנישואים שלי, כשנולדו ילדיי. בכל החלטה משמעותית הוא היה שם עבורי ממש כמו אבא ולא רק חבר ושותף".
סייע בסתר לאחרים
גולן הותיר אחריו אישה, מרינה, ושלושה בנים (15, 21, 24) שעדיין מנסים להתאושש מהאסון. "אבא היה מפרנס יחיד ושמר את כולנו בבועה", מספר הבן האמצעי טל שהשתחרר לאחרונה מהצבא. לדבריו, למרות שמיד התגייס לסייע בעסק המשפחתי, אביו עודד אותו להגשים את חלומותיו.
"הוא אף פעם לא דחף אותנו להמשיך אותו, הוא תמיד חלם שנצליח, שכל אחד יעשה את מה שהוא אוהב ויהיה מאושר. מעולם לא היה חסר לנו שום דבר, אבא דאג להכל. זה שוק פתאום לאבד את הגב שלנו, להבין שכבר אין על מי להישען, על מי לסמוך, למי להתקשר לקבל עצה.
"למרות הקורונה, לשבעה באו הרבה אנשים, סיפרו לנו עליו סיפורים מדהימים על מעשי צדקה וחסד. הוא היה אדם טוב והלב שלו ידע להכיל הרבה דברים. בחולון קראו לו 'הגרריסט החייכן'. שמענו שבגלל הקורונה הוא נחשף לקשיים של אחרים ואף פעם לא הפנה עורף. היו משפחות שהיה נוהג לעשות להן קניות לבית, או רכבים שגרר בלי תשלום בגלל המצב הכלכלי, או אנשים בבידוד שעל הדרך היה מעביר להם ציוד ודברים. הופתענו איך גם בתקופה הזאת הוא מצא את הזמן והכוח לסייע לאחרים".
"היה מאוד זהיר"
מאז התאונה, הבן הבכור, עידן, שמשלב לימודים ומשמש כמרצה ויועץ בתחום הנדל"ן, עזב את כל עיסוקיו והחל לעבוד בעסק שאביו כה אהב. "אבא היה בגובה 1.95 מטר. הוא היה כמו דובי ענק, אבל אני הייתי קורא לו 'חנון', כי הוא תמיד דאג והיה מאוד זהיר. כל הזמן שלח כתבות על תאונות והזהיר אותנו מהכביש.
"היו משפחות שהוא נהג לעשות להן קניות לבית, או רכבים שגרר בלי תשלום בגלל המצב הכלכלי, או אנשים בבידוד שעל הדרך היה מעביר להם ציוד"
"כרגע החקירה סביב התאונה טרם הסתיימה אבל ההערכה היא שנהג המשאית איבד שליטה ופגע בהם. היה לנו מאוד קשה לשמוע את זה כי אבא תמיד היה אומר שהתפקיד שלו הוא שכל הנהגים שעובדים אצלו יחזרו בשלום לביתם, והוא לא חזר. עבורו בטיחות היתה במקום הראשון, תמיד הקפיד שכל נהג יהיה עם הציוד והמיגון הנדרש והיה כועס אם מישהו היה מקל ראש. אני ממש זוכר מקרה שהוא היה צריך לטפל בניירת אבל עזב הכל ועלה על הגרר כי אחד הנהגים סיפר שלא ישן טוב בלילה כי התינוק שלו חולה. עבור אבא זה היה ברור מאליו, הוא ראה כל עובד כאילו היה הבן שלו. כשאיבדנו אותו הרגשנו שכולם חווים איתנו את האובדן והאבל.
"לא הייתי מסוגל להסתכל בצילומים ואני גם לא מבין את מי שצילם", מוסיף עידן. "קיבלנו חלק מהדברים של אבא מהתאונה ‑ צ'קים, ניירת וציוד אישי. על חלקם היה דם. אני לא יכול להסביר כמה מזעזע זה היה לראות את זה, אז המחשבה שמישהו שעמד בתאונה וראה הכל בעיניים שלו פשוט הרים טלפון וצילם היא לא נתפסת. רק מהחפצים של אבא הרגשתי שאני מסוגל לקבל טראומה, אז למה אנשים מצלמים ולמה אנשים מעבירים הלאה? לאון ידע שאם הוא לא יבשר לנו ומהר, אנחנו נגלה את זה בצורה נוראית. זה לא צריך להיות ככה".
גם מגר קורא לציבור להימנע מתיעוד אסונות. "לפני שלושה שבועות היתה תאונה עם הרוג והאלמנה גילתה על זה דרך וואטסאפ. גם בחיסול ברחוב ירמיהו בחולון אנשים צילמו את הגופה. זה דבר נורא ואיום, זה מזעזע. אסור לצלם הרוגים ופצועים וצריך לחוקק חוק נגד זה, שאנשים יידעו שיש קנס או עונש למי שמעולל דבר כזה. במקום להתמודד עם האסון שמולי אני צריך לחשוב איך עוד רגע הילדים שלו רואים את התמונות האלה בנייד שלהם. זה לא נתפס, אנשים חייבים להבין כמה זה חמור".
להיכנס לנעליים גדולות
כעת חולמים הבנים להנציח את אביהם, ראשית בהמשך הפעלת העסק שלו ולאחר מכן במקום מרכזי בעיר. "אבא היה איש עבודה של פעם. הוא התעסק בהכל ‑ תשלומים, הנהלת חשבונות, שירות לקוחות, הזמנות וכל מה שצריך. עכשיו כולנו יחד צריכים להיכנס לנעליים הגדולות שלו וזה לא פשוט. אבל העסק הזה היה הבייבי שלו. הוא היה מפעל חייו וחשוב לנו לתת לו צ'אנס ולהמשיך להפעיל אותו ולתת שירות לכל הלקוחות הוותיקים שלנו, שהם כבר סוג של משפחה. מחוץ לעסק שלנו באיזור התעשייה בחולון יש כיכר בלי שם. אנחנו כבר פועלים כדי לפנות לוועדת השמות העירונית כדי שיקראו לה על שמו, וכבר קיבלנו תמיכה רחבה מבעלי העסקים באיזור. כולם הכירו ואהבו את אבא מאוד. חשוב לנו שאנשים יזכרו אותו, יזכרו את גולן עזרא 'הגרריסט החייכן' שאהב את החיים ואת משפחתו".
עוד חדשות חולון
