בכל קיץ הופך פארק המים "ימית 2000" בחולון לאטרקציה מבוקשת עבור חניכי קייטנות מכל רחבי הארץ ומתרחצים רבים. למרות שחולון זכתה לכינוי "עיר המוזיאונים" נראה שדווקא ה"ספארק" הוא אתר תיירות הפנים המזוהה ביותר עם העיר ואשר בהתאם מכניס מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לקופת החברה העירונית של חולון לבילוי ולבידור.
2 צפייה בגלריה
חן והמגלשות הריקות
חן והמגלשות הריקות
חן והמגלשות הריקות
(צילום: קובי קואנקס)
אלא שהשנה, ההתרגשות לקראת פתיחת עונת הרחצה היתה גדולה במיוחד, אחרי שבפארק נחנכו שש מגלשות חדשות, בגובה 15 מטר, שעלות הקמתן מוערכת בכ־10 מיליון שקל. מהר מאוד את ההתרגשות החליפה דאגה משום שהגבלות הקורונה הותירו את הפארק המושקע ריק מאדם.

"למה לחנוק את כולם?"

"חנכו את המגלשות בסוף קיץ 2019, והחודשים האלו היו אמורים להיות השיא שלהן", אומר מנכ"ל החברה לבילוי ולבידור, שמשון חן. "שובר את הלב לראות דבר כזה נטוש וזה לא רק הן. על מנת לחסוך בעלויות בהקמה שלהן כבר הכנו תשתית לסט נוסף של מגלשות שהיה מתוכנן לשנה הבאה אבל הכל הוקפא. למעשה כמעט כל הפארק סגור".
למה כמעט?
"נבחרת ישראל להתעמלות אמנותית משלימה אצלנו אימונים אבל מרבית הבריכות ריקות, הסאונה, הג'קוזי והמתקנים סגורים. רק הקאנטרי עובד תחת מגבלות והקפדות".
כמה זה עולה לחברה?
"מדובר בנזק כלכלי עצום, מחזור הכניסות החד־פעמיות של הפארקים, ימית, נפשונית ובריזה עומד על 25 מיליון שקל. אמנם חסכנו כסף כי יש פחות הוצאות, ועובדים בחל"ת, אבל להערכתנו ההפסד יעמוד על עשרות מיליוני שקלים. בכל חופשת קיץ מבקרים בימית בסביבות 400 אלף אנשים. השנה אם המצב ימשיך ככה בקושי יגיעו 3,000 מבקרים".
2 צפייה בגלריה
ימית 2000 בימים שמחים יותר
ימית 2000 בימים שמחים יותר
ימית 2000 בימים שמחים יותר
(צילום: קובי קואנקס)
למרות התחזיות הקודרות של משרד הבריאות, חן מתעקש כי לא מדובר בגזרה משמיים וכי ניתן לפתוח את הפארק גם במצב הנוכחי. "יש מסע הפחדה, הרי גם לחוגי ילדים שעובדים אצלנו אנשים בקושי מגיעים, כי כל הזמן מפמפמים להם פחדים. נכון להיום יש רק 29 מונשמים, אנחנו רואים שהקטלניות של המוטציה הזאת היא הרבה פחות נמוכה ממה שחשבנו. יש יותר מאובחנים אבל הרבה פחות חולים, אז למה לא להגביל רק את קבוצות הסיכון? למה לחנוק את כולם? אני אומר לכם שאם ימשיכו לפגוע במשק אנחנו מאוד קרובים למחאה אלימה".
עד כדי כך?
"אני מדבר עם בעלי העסקים שלנו ב'לה פארק', רעב הרבה יותר מסוכן מקורונה, כשלאדם אין אוכל על השולחן לא אכפת לו משום דבר. יש גבול כמה בן אדם יכול לספוג עד שהוא נשבר. המדינה חייבת להתנהל אחרת - לסגור את חוף בת ים ולגרום לעומס בחוף ראשון לציון זאת לא אסטרטגיה, זו בדיחה. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, זורקים הנחיות בלי טיפת מחשבה קדימה".
המחשבה הזאת מטרידה אותך?
"תראי, אנשים שהשקיעו מיליוני שקלים חוששים לזוז, על פי המכרז 'היכל הקרח' החדש ב'לה פארק' אמור להתחיל להיבנות אבל בעל החברה מגיע בקרוב לארץ והוא רוצה לעצור הכל. מי מסוגל לקדם משהו בימים של חוסר ודאות? עוד מוקדם לחשב כמה כסף המשק הפסיד, אבל הסכומים יזעזעו את כולם".
עיריית חולון הבטיחה לתמוך בחברה לבילוי ולבידור, יש כבר תוכנית הבראה?
"זה עדיין מוקדם כי אנחנו עדיין לא יודעים לאן המשק מתקדם. אבל לשמחתנו אנחנו במצב אחר, יכולנו לתת לבעלי העסקים שלנו הרבה הקלות בשכירות, העירייה מקלה בארנונה ולמעט עסק אחד שפשט רגל ברמה רשתית, כל העסקים בלה פארק מחזיקים מעמד. אנחנו מבינים שאם לא נתמוך בהם לא יהיו לנו שוכרים. אני רואה מה קורה במקומות אחרים, מבנים שלמים נטושים ומחפשים שוכרים, אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה, אבל זה לא מספיק מבחינתי".
חן: "המטרה שלנו היא לא להשתמש בכספי ציבור אלא להיפך, להיטיב עם העיר. אני מבין שכל שקל שניקח יגיע מהתושבים ואנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה"
בינתיים הפארק עלול להפוך לנטל על תושבי חולון.
"כרגע לא. כשראש העירייה מוטי ששון אומר לי 'שמשון אנחנו מאחוריך', אני יודע שזה בא לידי ביטוי בכספי ציבור משלמי המיסים, אבל כחברה אנחנו חייבים להחזיק מעמד בעצמנו, לייצר מספיק הכנסות כי המטרה שלנו היא לא להשתמש בכספי ציבור אלא להיפך, להיטיב עם העיר. אני מבין שכל שקל שניקח יגיע מהתושבים ואנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה".
"מצב בלתי נתפס"
שמשון חן עובד בחברה כבר 32 שנה, מתוכן עשור בתפקיד מנכ"ל החברה. כשהוא מדבר על העסקים ב"לה פארק", המגלשות ב"ימית 2000" והחוגים ב"נפשונית", ברור שכולם היו בניו. "עברתי הרבה דברים קשים, בצבא ובחיים, אך מעולם לא חשבתי שאחזה ביום הזה. הוצאנו 500 עובדים לחל"ת, מתוכם רק 200 חזרו לעבודה. את יודעת מה זה לדעת שמאות עובדים שלנו יושבים בבית? אני לא ישן בלילות, ממש ככה. לא מסוגל להירדם מרוב שהראש חושב והלב פוחד. עוד כמה דקות אני נכנס לשימוע לעובד ותיק, אדם שאיתנו שנים, ואני צריך לומר לו שאין לו לאן לחזור. קיצצנו משרות, שחררנו עובדים ומאות הילדים שרגילים לעבוד איתנו בקיץ לא ימצאו משרה השנה. אנחנו רגילים להכפיל את הצוות מדי קיץ ל־1,100 עובדים והשנה אנחנו לא יכולים, זה מצב שאי־אפשר לתפוס אותו. הקורונה כאן, אנחנו חייבים ללמוד לחיות איתה, אי־אפשר לתת לה לגמור אותנו".
למרות האתגרים חן מנסה להמציא מחדש את האתרים שתחת אחריות החברה ולמצוא דרכים יצירתיות לייצר הכנסות.
"לראשונה יצרנו מנוי קיץ מוזל שמאפשר כניסה לשלושת המרכזים, ימית, נפשונית ובריזה. בנוסף, שריינו אצלנו את תערוכת הלגו ותערוכת ואן גוך. מדובר באטרקציות מדהימות לקיץ. מדובר ביזמים שהשקיעו מיליוני שקלים והידיים שלהם רועדות כי כולנו מבינים שאי־אפשר לדעת מה יקרה מחר. אבל השיא הוא הפיכת אולם האירועים של לה פארק למתחם היחיד בארץ שיכול לערוך אירוע ל־500 איש. אנחנו מושיבים אנשים על ספות זוגיות עם הצהרת בריאות, מדידת חום וכל מה ש'התו הסגול' דורש. נכון לעכשיו אנחנו המקום היחידי בארץ שקיבל אישור לזה ממשרד התרבות וכבר יש לנו רשימה של אמנים גדולים שמופיעים, המהלך הזה יכול להציל אותנו בימים כאלו".