כבר בגיל צעיר הציג שי חזן, מורה למוזיקה בתיכון קוגל בחולון, יכולות מוזיקליות יוצאות דופן, כאשר כילד בן שלוש ניגן את הפתיח של מהדורת החדשות על אורגן.
2 צפייה בגלריה
שי חזן
שי חזן
שי חזן
(צילום: קובי קואנקס)
השבוע הוא השיק סינגל ראשון ובראיון חגיגי ואישי הוא מספר על הקשיים שאיתם נאלץ להתמודד לאורך הדרך - בריונות, עודף משקל, יציאה כפויה מהארון ושבירת חסכונות חייו, אותם צבר כדי להגשים חלום אחר - הבאת ילד בהליך פונדקאי. "יום אחד אני אהיה אבא, שום דבר לא יעצור אותי", הוא אומר השבוע, "אבל הייתי חייב להוציא את השיר כדי להרגיש שלם".

"חלמתי על קוביות"

חזן (34), נולד וגדל בבת ים, והתחנך בבית הספר "הרצל". כילד העריץ את "קטנטנות", נהנה ממפגשי הבנות של אמו, ממשחק בבובות ברבי ושיעורי פסנתר בקונסרבטוריון. אבל הוא גם סבל מעודף משקל, ונאלץ להתמודד עם בריונות מצד ילדים בבית ספר בשל האופי שלו. "בת ים תמיד היתה בתהליך של התחרדות", הוא אומר השבוע, "ואז עדיין לא ידעתי מי אני, אבל ברור שהתמודדתי עם התנכלויות וגם חטפתי מכות. בגיל 11 עברנו לחולון והשתלבתי בלהקה העירונית, אבל מבחינה חברתית המצב בבית הספר החדש (שאת שמו הוא מבקש שלא לציין) נותר בעייתי - עשו עלי חרם וקשה לומר שהייתי מוקף בחברים. עם הגיל מצאתי את הפינה שלי ואת המעגל המצומצם שלי שעושה לי טוב. גם המשקל הקשה עלי. שנים חלמתי על קוביות וגוף אחר. כשהלהקה שלנו טסה לסיבוב הופעות בחו"ל אכלתי מעט כי שמרתי כשרות, וכשחזרתי נראיתי אחרת. עד היום אני נאבק במשקל אבל היום אני במצב מעולה, בריא ושומר על עצמי".
"בזמן שלזוג סטרייטים עולה הליך פונדקאות בסביבות 200 אלף שקל, לנו זה עולה בערך 600 אלף שקל. גם הבן שלי לא יהיה יהודי, בלי הליך גיור ארוך שאינו תואם את אורח חיי"
לקראת הגיוס ניגש חזן לאודישנים ללהקה צבאית והפתיע גם את עצמו כשהתקבל. "באותו יום תום אבני הגיע עם מסוק להיבחן, אז אף אחד לא חשב שיש סיכוי לילד בלי קשרים, אבל הצלחתי. זאת היתה תקופה של חיפוש עצמי, היתה לי חברה מהתיכון במשך שנתיים ונפרדנו בתחילת השירות. פתאום התחלתי לראות דברים אחרים ולמרות שאז זה לא היה נגיש, מצאתי דרכים להכיר גברים".
תסביר.
"אלו היו ימים אחרים, של גן העצמאות, סטיגמות על איידס ו'הומו זה איכסה'. גם אצלי בבית נשמעו אמירות כמו 'אם זה היה הבן שלי הייתי מעיף אותו מהבית', דברים שאומרים בלי לחשוב מי שומע אותך".
איך זה התגלה בסופו של דבר?
"לא תכננתי להישאר בארון כל החיים, אבל גם לא מיהרתי, הגדרתי את עצמי כדו ולא רציתי לצאת בהצהרות, אבל בחור שנפרדתי ממנו התחיל להטריד אותי ובשלב מסוים הגיע לבית הוריי וסיפר לאמא שלי. למעשה לפני שהספקתי לעשות לעצמי סדר בראש כבר כפו עלי להתמודד עם הסביבה. מאוד פחדתי, הייתי משוכנע שזה סוף העולם אבל אמא שלי חיבקה אותי והבטיחה שהיא תמיד תהיה שם בשבילי".

"הבית הכי נורמלי"

חזן, בוגר בית הספר למוזיקה "רימון", משמש היום מורה למוזיקה ב"קוגל", רכז מוזיקה בעמותת על"ם ומורה לפיתוח קול.
לפני שלוש שנים התחתן עם אוריה שגיב, ומאז לשניים יש חלום אחד משותף. "הפחד הגדול שלי לפני היציאה מהארון היה שלא אהיה אבא ושלא תהיה לי משפחה, זה הדבר שהכי הכניס בי ספקות".
היום עדיין מערימים קשיים על זוגות גאים להביא ילדים.
"כן, אצלנו זה נתקע כי במדינת ישראל, למרות שאני משלם מיסים, שומר חוק וגם תורם מעצמי, אני עדיין אזרח סוג ב'. בזמן שלזוג סטרייטים עולה הליך פונדקאות כ־200 אלף שקל, עבורנו זה כ־600 אלף שקל, וזה לא כולל העובדה שכל ההליך יותר מסורבל, זה נעשה בחו"ל וללא כל ליווי של המדינה. הבן שלי גם לא יהיה יהודי אלא אם יעבור הליך גיור ארוך שאינו תואם את אורח חיי".
שקלת דרכים אחרות?
"כן. הרבה אנשים אמרו לי לבחור בהורות משותפת. אבל אנחנו משפחה בפני עצמה, אז למה להכניס ילד מראש לחיים מסובכים של שני בתים. יש כאלו שאמרו ש'ממילא החיים שלך לא נורמליים, אז מה זה משנה?', עבורי הבית שלנו הוא הכי נורמלי".
אבל יש לזה משמעויות כלכליות.
"נכון. אוריה ואני הבנו בשלב מוקדם שכדי להגשים את החלום אנחנו חייבים לחסוך במשך שנים רבות, אז על קניית דירה ממזמן ויתרנו. לפעמים אני חושב פעמיים אם לרכוש חולצה או לצאת לחופשה. כל שקל מחושב כי יש לי מטרה נעלה - להביא ילד".
2 צפייה בגלריה
טל שגב
טל שגב
טל שגב
(צילום: קובי קואנקס)
למרות זאת, הוצאת שיר וצלמת קליפ דווקא בתקופת הקורונה, בימים של חוסר ביטחון תעסוקתי.
"נכון. שגרת החיים דחקה את היצירה, אבל דווקא בימי הקורונה יכולתי לחזור אליה כי לא הייתי עסוק. ישבתי בבית כמו כולם והשיר בא אלי. קוראים לו 'קורן' והרגשתי שאני צריך לקרון, ושזה משהו שאני חייב כדי להיות שלם עם עצמי. לא תכננתי להוציא אותו אבל קיבלתי פידבקים מדהימים, בין היתר גם מהמוזיקאי החולוני טל שגב (שעיבד והפיק את השיר, ח.כ), שעבורי כילד בלהקה עירונית בחולון היה מודל לחיקוי".
קיבלת כבר פידבקים מהתלמידים?
"כשהשיר יצא הוצאתי הודעה לתלמידים שלי ולתלמידים נוספים שאני מצלם קליפ וצריך ניצבים. לשמחתי ההיענות היתה מדהימה. הגיעו המון תלמידים מחולון וצילמנו קליפ שמשקף את האור שאני מוצא גם בתקופה הזאת".