אם הייתם מרותקים כשצפיתם ב"רוח רפאים" או ב"חוש השישי", שני סרטים הוליוודים שוברי קופות, הגעתם למקום הנכון.
לא תמצאו כאן תיאור של סצינות בלתי נשכחות, כמו זו למשל של דמי מור ופטריק סוויזי סביב קדירת החימר, אבל תקבלו הצצה לעולמה של נורית אלדר מיהוד-מונוסון, שטוענת כי ביכולתה לתקשר עם נפטרים.
לפני שאתם מעקמים פרצוף ומגיבים בביטול, נספר לכם שלא מדובר באישה שקוראת בקפה, בכוכבים או בקלפים. ולא, אין לה כדור בדולח שמסתתר באיזו פינה אפילה בבית.
להיפך, היא מסתייגת מכל מיני מיסטיקנים למיניהם שטוענים ליכולות מיוחדות. אז איך הרשג"דית של קן הצופים בנעוריה, שסיימה לימודי אדריכלות בטכניון והמשיכה משם לקריירה צבאית, הפכה למתקשרת?
קראו גם:
לדבריה, יכולות שהיו חבויים בילדותה השתחררו בבגרותה וגרמו לשינוי בחייה. חלק מאותו שינוי כלל גם יכולת לזהות מחלה קשה שממנה החלימה וכתיבת חמישה ספרים (הראשון הפך לרב מכר).
הספר האחרון, שראה אור לפני כחודשיים, נכתב עם חברתה הטובה, המיליארדרית שרי אריסון, שנחשבת למתקשרת בעצמה.
"מרחפת בחלומות"
אלדר (59), נשואה ואם לארבעה, נולדה בירושלים וגדלה ברמת גן. "הייתה לי ילדות רגילה לגמרי", היא משחזרת. "אהבתי מאוד את הצופים והייתי רשג"דית. בתיכון אהבתי מאוד מתמטיקה ופיזיקה. העולם המיסטי נראה לי אז קשקוש וגם היום סגנונות מסוימים של 'רוחניקיות' הם לא בדיוק כוס התה שלי".
לא היו בילדות שום רמזים למה שצפוי לקרות לך בהמשך?
"במבט לאחור תמיד היו לי חושים חדים לגבי אנשים. כשהייתי בת חמש אני זוכרת שאמא שלי הייתה מספרת לי לעתים על חברה כלשהי שהרגיזה אותה, וידעתי לומר לה על מה בדיוק. היו פעמים שהיא כעסה עליי כי היא חשבה בטעות שהאזנתי לשיחות שלה או משהו כזה. היום אני מבינה שפשוט חסמתי את היכולות האלה ושלמעשה נולדתי איתן".
בצבא היא שירתה כקצינה מטאורולוגית ועם שחרורה למדה אדריכלות בטכניון. "אחרי שסיימתי את הלימודים קצת התאכזבתי כי לא הייתי משוכנעת שאני במקצוע הנכון", היא משחזרת.
"החלטתי לחזור לצבא, הפעם בתפקיד שנקרא ניהול אדריכלות מבלי להתעסק בתכנון. נשארתי בצה"ל עד גיל 43 והשתחררתי ב־2005 בדרגת רס"ן".
לדבריה, במהלך שירותה הצבאי היא עשתה תואר שני בתרפיה באמנות ושם השתחרר משהו בתוכה. "תמיד משך אותי לטפל באנשים", היא מסבירה. "התחלתי להרגיש דברים מוזרים, בעיקר כשישנתי בלילות".
מה הכוונה?
"הרגשתי שאני ממש עפה ומרחפת בחלומות, מגיעה לכל מיני מקומות, זה היה מאוד מפחיד. הייתה תקופה שזה קרה כמעט כל לילה. הלכתי למרצה שלי כי חשבתי שמשהו לא בסדר אצלי. היא הרגיעה אותי ואמרה שזה נורמלי, שזו תופעה מוכרת ושאין לי מה לדאוג. האמת שבתוך תוכי ידעתי שאני בסדר ושלא השתגעתי, למרות שזה לא היה נעים.
"בהמשך התחלתי פתאום לדעת דברים על אנשים שהיו איתי בלימודים. למשל, הייתי מסתכלת על הציורים שלהם וידעתי לקרוא את הנפש של הבן אדם. כשמישהו היה מספר סיפור כלשהו, ידעתי מתי הוא מדייק ומתי לא".
האינדיאנים ואני
אחרי שחרורה מהצבא למדה אלדר אימון אישי, שהיה מקצוע יחסית חדש. "קרו לי שני דברים חדשים", היא אומרת. "במסגרת אחד התרגילים התבקשנו לדמיין את עצמנו בעוד 20 שנה.
"אני דמיינתי אינדיאני וזה נראה לי תלוש מהמציאות. במקביל, חברה טובה שלי הזמינה איזה מתקשרת מחו"ל וביקשה שאבוא. הלכתי אליה והיא סיפרה עליי דברים נכונים, אלא שאז היא הדהימה אותי ואמרה: 'את מתקשרת בעצמך'".
איך הגבת?
"זה היה מאוד מטלטל. אחרי שהיא אמרה את זה ראיתי בזווית העין אינדיאני קטן. בגלל שמעולם לא פגשתי אינדיאני ולא היה לי מושג על התרבות שלהם פחדתי ברגע הראשון שאני משתגעת. למזלי, במהלך הלימודים למדנו לעשות משהו שנקרא בוחן מציאות וידעתי שאני עדיין שפויה.
"תבין, אני אישה רציונלית ולוגית, אבל לא יכולתי להסביר את זה. בעלי, שהוא מהנדס במקצועו, פחד שאני יורדת מהפסים. הוא ממש לא אהב את כל נושא התקשור. ראיתי את האינדיאני הקטן הזה במשך תקופה ובהמשך הצטרף אליו אינדיאני גדול יותר. ידעתי כל הזמן שזה בדימיון שלי, אבל לא היה לי ממש מה לעשות.
"לא היה בינינו שום דו־שיח וזה לא נתן לי מנוחה. התקשור בינינו התחיל באחד הלילות, כשהתעוררתי בארבע לפנות בוקר והתחלתי לדבר איתם".
באיזו שפה שוחחתם?
"היום אני מבינה שלא דיברנו בשפה כלשהי אלא באמצעות העברת אנרגיה. הבנתי שהם סוג של מדריכים והם ליוו אותי הרבה זמן. אני יודעת איך זה נשמע, אבל בראש שלי זה היה ממש ככה.
"עשיתי להם מבחנים כדי לראות שזה הגיוני ושלא השתגעתי או משהו כזה. האינדיאני הגדול אמר לי שאני צריכה לעסוק בתקשור ולעזור לאנשים. הוא הבטיח שיהיו לי הרבה תלמידים.
"אני מודה, אז זה נראה לי כמו קשקוש. בסוף 2008 נרשמתי לקורס 'מסעות שמנים', שהוא למעשה תיפוף אינדיאני שאיתו עושים מדיטציות, ושם נפתחו לי היכולות לדבר איתם חופשי, ממש כמו שאני מדברת איתך".
באותם ימים הייתה המדינה בעיצומו של מבצע "עופרת יצוקה", ושוב התרחש שינוי בחייה - הפעם כזה שסיכן את בריאותה. "חברה בקורס ביקשה ממני לדעת מה קורה עם אחיה, שהיה אז חייל בעיצומה של המלחמה בעזה", היא נזכרת.
"הרגשתי שהכל טוב איתו ואמרתי לה שהוא בסדר. בינתיים, התגלה לי גוש בשד, אבל לא הייתי מודאגת. כמה ימים אחרי אותה חברה התקשרה אליי וסיפרה לי שהיא ראתה אותי בדמיונה במערה, ושם הפשיטו ממני את החולצה ומרחו לי על החזה חומר צהוב.
"היא לא ידעה כלום על הגוש. אחרי השיחה הלכתי לבעלי ואמרתי לו שאני חייבת טיפול. הייתי כבר מוכנה נפשית לבשורה, ואכן התגלה לי גוש ממאיר. בדיקת אולטרסאונד שביצעו לי חודש אחרי הראתה שהוא חצי מגודלו. הבנתי שמשהו טוב קורה סביבי, ובאמת הוציאו אותו בשלמותו בניתוח. ממש חשבתי אז שיש מישהו ששומר עליי".
"מסע מדהים"
כמעט שנה חלפה ועולמה החדש שאלדר נחשפה אליו המשיך להתפתח, ואיתו היכולת לתקשר עם נפטרים. "באחד הימים אבא של חברה שלי נפטר והלכתי לנחם אותה", היא מספרת.
"במהלך השבעה היה מולי ציור ואמרתי לאותה חברה שאני מרגישה את הנוכחות של אבא שלה. היה לי מאוד לא נוח עם הסיטואציה, אבל המסרים שהעברתי לה היו נכונים".
מה למשל?
"היה על הקיר איזה ציור עם שתי נקודות אור בהירות, וממש הרגשתי שאבא שלה אומר שהוא נמצא בתוכן. היא סיפרה לי שאבא שלה צייר את הציור והוסיף לו את הנקודות אחרי שהוא חלה במחלה קשה. כמובן שלא ידעתי על כך. דבר נוסף שקשור לאותה חברה הוא שיום אחד נסעתי באוטו ופתאום הרגשתי שהאב המנוח מבקש ממני להתקשר לבת שלו.
"לא רציתי לעשות את זה, אבל פתאום ברדיו התנגן שיר שנושא את אותו השם כמו של הבת. מדובר בשיר של להקת הנח"ל, דווקא מהלא מהמוכרים של הלהקה וגם אני מעולם לא שמעתי אותו עד לאותו הרגע. החלטתי להתקשר אליה ואיך שהיא שמעה את קולי היא התחילה לבכות. שאלתי אותה מה קרה, והיא אמרה שדווקא היום היא הרגישה שהיא צריכה איזה מסר מאבא שלה. זה היה מאוד מרגש ועוצמתי".
באותן שנים עסקה אלדר בעיקר באימון אישי ובריפוי באמנות, וב־2013 היא הלכה לנחם מכרה שהייתה איתה בקבוצה עסקית ושבעלה נפטר. "כשהגעתי לשבעה הרגשתי שהוא ממש מתחיל לדבר איתי", היא אומרת. "הוא ביקש שאדבר בשמו עם אשתו, אבל סרבתי בהתחלה. זה הפחיד אותי, אבל משהו שם כן משך אותי. אני זוכרת שלכל אורך הזמן שהייתי שם ממש ניהלתי איתו סוג של משא ומתן".
איך בדיוק דיברתם?
"קשה להסביר. חברה שישבה מולי הבחינה במשהו מוזר שקורה איתי ושאלה אותי עם מי דיברתי כל הזמן. סיפרתי לה ואז היא פנתה לאלמנה שרצתה שניפגש במועד מאוחר יותר".
ונפגשתם?
"בהחלט. התחלנו מסע מדהים של שיחות משותפות של האלמנה, של המנוח ושלי. הוא סיפר לי על המחלה שלו ומה קרה באותם ימים, פרטים שכמובן לא הכרתי. באחת הפעמים האלמנה שאלה אותו דרכי על איזה חבר שהיה להם ואם צריך לפנות אליו לעזרה כלשהי.
"התשובה של המנוח הייתה: 'הוא לא עזר עד עכשיו, למה שהוא יעזור כעת?'. אני זוכרת שזה מאוד הביך אותי. עוד זכור לי שהכלבה שלהם הייתה משתוללת סביבי בכל פעם שהגעתי, כאילו שהאנרגיה שלו הייתה בתוכי. אחרי שנה הבעל המנוח הציע שנכתוב ספר וזה מה שעשינו.
"לא כל כך רציתי כי יש לי דיסלקציה קלה וקשה לי עם כתיבה, אבל בסוף השתכנעתי. הוא ממש הכתיב הכל והבטיח שהספר ייכתב תוך שלושה חודשים וכך אכן קרה. התוצאה הייתה 'מכתבים מהעולם הבא', שיצא ב־2015 ועוסק במסע של הנשמה מהרגע שהאדם נפטר. הספר הצליח מאוד והפך לרב מכר עם מכירה של כ־30 אלף העתקים".
מפגש עם שרי
באותם ימים עבדה אלדר בעולם התקשור במשרה מלאה וקיבלה אנשים בחדר העבודה שבביתה. "ניסיתי לחבר אותם ליקירים שנפטרו", היא מספרת. "לפעמים זה הצליח ולפעמים לא, זה מאוד תלוי בנשמה שמנסים לתקשר איתה. יש כאלה שפשוט לא רוצים.
"לנשמות יש אישיות משלהן והן לא פלסטלינה. אני זוכרת שבמקרים שזה לא הצליח ממש כאב לי כשאנשים הגיעו, ציפו למסר והתאכזבו. שמעתי סיפורים קשים ודברים לא פשוטים ובאיזשהו שלב הרגשתי שזה מפרק אותי, שזו מעמסה גדולה מדי על הנפש שלי ושאני לא עומדת בנטל הרגשי. עזבתי את זה סופית לפני מספר חודשים".
איך בדיוק עובד התקשור?
"אני מקשיבה בצורה אחרת למה שמתרחש. תחשוב למשל שאתה משוחח עם אדם כלשהו וברקע מתנגן שיר ברדיו, אבל בגלל שאתה מרוכז באדם מולך אתה לא שם לכך לב. כדי לתקשר אני מתרכזת בנוכחות האחרת שנמצאת בחדר והקשב שלי מופנה אליה".
על הדרך היא כתבה עוד ארבעה ספרים שקשורים לתקשור, כשאחד מהם היה עם האלמנה של השחקן גדעון זינגר ז"ל. "היא יצרה איתי קשר וסיפרה לי שהוא ביקש ממנה לכתוב ספר איתי עם מסרים שלו לעולם", היא נזכרת. "להשקה של הספר הגיעו קולגות שלו כמו נעמי פולני, גבי עמרני ועוד".
הספר החמישי שלה נכתב יחד עם שרי אריסון, שפנתה אליה לראשונה ב־2016 ומאז הן הפכו לחברות טובות. "מאוד הופתעתי כששרי פנתה אליי", היא אומרת. "היא הסבירה לי שהיא קראה את מכתבים מהעולם הבא ומעוניינת להיפגש. התחלנו לשוחח וכך נולד הספר שמתאר מסע של שתי נשים שנקרא 'מי אני באמת' וראה אור לפני כחודשיים. במהלך הכתיבה גיליתי שהיא אישה צנועה שמדברת בגובה העיניים עם המון אהבה בלב, אדם מיוחד ונפלא".
מה את עושה היום?
"נותנת ידע וכלים באמצעות קורסים שאני מעבירה בנושא תקשור והתפתחות אישית. בתקופת הקורונה עשיתי את זה בזום".
את אישה מאושרת, מרגישה שמצאת את הייעוד שלך?
"היום כן. אחד הקורסים שאני מעבירה הוא שליטה באכילה באמצעות הנשמה. באופן אישי הצלחתי להוריד ככה 22 ק"ג ממשקל גופי. זו תחושת ניצחון מבחינתי. הדבר שאני הכי אוהבת הוא שאנשים יוצאים ממני מחוזקים יותר, שיש להם מה לתת לעולם ובאמצעות זה להחזיר להם את הכוח ואת האמונה בעצמם".
מה את אומרת למי שאומר שאין באמת דבר כזה תקשור?
"שזכותו לחשוב ככה. אני לא מנסה לשכנע אף אחד. אם נחליף את המילה תקשור במילה אינטואיציה, פתאום כולם יגידו ברור שיש לנו. אם אשאל מישהו האם קרתה לך פעם איזו חוויה שאתה לא יכול להסביר, ברוב המקרים התשובה תהיה כן. אז זה בעיניי תקשור".
