"תמיד ידעתי שאני רוצה לטפל באנשים וחלמתי להשתלב במקצועות הרפואה. בהתחלה עבדתי עם מבוגרים אבל אחרי שנולד ילד עם צרכים מיוחדים למשפחה שהיכרתי - משהו השתנה". הדוברת, יוסרה נאשף, מנהלת מעון יום שיקומי־תקשורתי 'צ'יימס מיכל', בחולון, שעושה מדי יום את דרכה מטייבה לרחוב קפילנסקי, שבשכונת רסקו ג' בחולון.
אשרף. "העבודה בסביבה נשית הופכת אותה ליותר חמימה" אשרף. "העבודה בסביבה נשית הופכת אותה ליותר חמימה"
נאשף. "העבודה בסביבה נשית הופכת אותה ליותר חמימה"
( צילום: קובי קואנקס)

גיל הזהב האמיתי

היא רק בת 28, ואת דרכה היא החלה כמרפאה בעיסוק, ב'צ'יימס' ראש העין. על ההחלטה לעבור מטיפול במבוגרים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים, היא מסבירה: "פתאום הבנתי שבתחום הטיפולי דווקא הגיל הצעיר הזה, הוא גיל הזהב האמיתי. יש דברים שאם לא נטפל בהם בגיל ינקות לעולם לא נוכל לתקן אותם. אין לי ספק שחיים בינינו מוגבלים בעלי תפקוד נמוך שבסך הכל לא קיבלו את הטיפול הנכון בגיל צעיר, וכשהבנתי כמה אפשר להשפיע ולשפר בחיי הילדים האלה, הפנמתי שאני רוצה לעבוד דווקא עם ילדים קטנים. לדוגמה יש ילדים עם שיתוק מוחין שאם לא יבצעו תרגילי מתיחות כבר בגיל חמש, הם יפתחו קיצור גידים - ואחרי כן זה בלתי הפיך".
צ'יימס ישראל הוא ארגון ללא מטרות רווח, הפועל משנת 1991 למען שיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות, כגון מוגבלות שכלית התפתחותית, נכויות פיזיות, נפגעי נפש, אוטיזם, נכויות התפתחותיות ועוד. במסגרת הארגון מטופלים פעוטות מגיל חצי שנה ועד זיקנה.
כשנפתח סניף צ'יימס בחולון, הוא יועד לגיל חצי שנה עד שלוש. נאשף החלה לעבוד בו כמרפאה בעיסוק ובהמשך הפכה לרכזת צוות. היום, ארבע שנים אחרי, היא מונתה למנהלת המקום כאשר היא מנהלת צוות של 45 מטפלים, מתוכם 43 נשים. "העבודה בסביבה נשית הופכת את האווירה להרבה יותר חמימה ומשפחתית", היא מספרת, "נשים מביאות הרבה חום ואכפתיות למקצוע וזה הרבה יותר משמעותי כשעובדים עם תינוקות שתמיד מחפשים את הדמות האימהית. אצלנו החיבוק והאהבה הם חלק מהטיפול, זה לא רק עניין מקצועי אלא גם חיבור רגשי שחייבים כדי לתקשר עם ילדים כל כך קטנים. כמובן שאנחנו לא מתמקדים רק בילד אלא גם במשפחה שממשיכה את הטיפול בבית. יש לנו גישה מאוד הוליסטית. אנחנו רואים בילד ובמשפחתו מקשה אחת וכולם הופכים לחלק מהטיפול ולחלק מהמעון".
"כאנשי מקצוע אנחנו רואים הישגים קטנים כל יום. לאדם מבחוץ זה אולי יראה קטן או שולי, אבל הילדים האלו הופכים לחלק ממי שאנחנו"
נאשף נשואה, ולא מסתירה כי הסביבה מלאת הילדים לפעמים עושה חשק למשפחה משלה.
כצעירה ערבייה, הרגשת יחס מיוחד מצד הסביבה בחולון?
"אני חושבת שהכל תלוי באישיות של האדם. כבר בתפקידי כרכזת צוות, שאפתי לתפקיד ניהולי ולשם כיוונתי. ברור שזאת שאלה שעולה הרבה פעמים, בעיקר אצל אנשים שפוגשים אותי לראשונה, אבל אני לא רואה את היותי ערבייה בסביבה יהודית כמכשול. להיפך, אני גאה מאוד במקום שממנו באתי, גאה להיות ערבייה וגאה להיות חלק ממיעוט שמשתלב בחברה. גם אם הסביבה מנסה, אני לא מאפשרת לה לשפוט אותי על פי הזהות שלי. אני ערבייה בדיוק כמו שאני צעירה ובדיוק כמו שאני אישה - ואני לא מאפשרת לזה מקום מעבר למה שצריך".

מתרכזים בעשייה

המעון פועל בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, משרד הבריאות ועיריית חולון, ולאחרונה קיבל את תקן האיכות הבינלאומי ISO. "במעון יש אווירה מאוד משפחתית ואנחנו מתרכזים בעשייה, כאנשי מקצוע אנחנו רואים הישגים קטנים כל יום. לאדם מבחוץ זה אולי ייראה קטן או שולי, אבל הילדים האלו הופכים לחלק ממי שאנחנו וכל הישג שלהם הוא הישג שלנו".