"אני לא חושב שזה מתאים לכל עיר, אבל חולון היא אחת מהערים שיכולות וצריכות להתמודד עם הקורונה לבדן". הדובר, סא"ל במילואים צ'יקו ציון, הממונה על יחידת הקישור לרשות המקומית של פיקוד העורף בחולון.
2 צפייה בגלריה
רחוב סוקולוב
רחוב סוקולוב
רחוב סוקולוב
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
השבוע הפכה חולון לעיר ירוקה, אחרי שנכנסה אל הסגר השני בצבעי אדום כהה. בראיון מיוחד, מספר ציון (59), תושב חולון, על הדרך הארוכה לירוק, ועל התובנות שלו במאבק במשבר הקורונה, שנראה שלא יילך מאיתנו כל כך מהר.

השינוי האסטרטגי

בתחילת חודש מרץ אל"ם במיל' צ'יקו ציון נקרא למילואים ומאז לא שב באופן מלא לעבודתו כמנהל המחלקה לתקשורת שיווקית בחברת החשמל. "אני סוגר כמעט 160 ימי מילואים", הוא מספר רגע אחרי שחולון הפכה השבוע בחזרה לעיר ירוקה. "הקורונה היא התרחיש הראשון בו הנוכחות שלנו נדרשה לאורך זמן ובכל ההיבטים, זה תרחיש חדש לגמרי, זה לא טילים או מרחב מוגן שכולנו מכירים, ולכן כולנו למדנו תוך כדי".
מהו התפקיד שלכם מתוך שלל המערכות הפועלות במאבק נגד הקורונה?
"בסגר הראשון התמקדנו בהנחיות לציבור, כי הגיע שטף של מידע ממשרד הבריאות ומהממשלה והציבור הסתבך. בנוסף, היה ברור שאנחנו חייבים להגן על אוכלוסיות בסיכון, אנשים חולים וקשישים, שהיו צריכים עזרה בשינוע, מזון ורכישת תרופות, באמצעות מתנדבים, חיילים ועובדי עירייה במקומות כמו דיור מוגן ומתחמי עולים חדשים. בסופו של דבר חולון היא עיר מאוד מסודרת, לכן אנחנו בעיקר ניתחנו צרכים והענקנו סיוע פיזי".
בכל זאת, חולון הפכה לעיר אדומה ורק לא מזמן הנתונים השתפרו.
"זה נכון ויש לזה כמה סיבות. ראשית, היא חלק מהמטרופולין הגדול. חקירות העלו שתושבים ששבו לעבודה הביאו את המחלה מערים אחרות. גם מערכת החינוך הגבירה את התחלואה, וזה קרה בכל הארץ. הסיבה השלישית היא חוסר משמעת".
2 צפייה בגלריה
סא"ל ציון
סא"ל ציון
סא"ל ציון
(צילום: קובי קואנקס)
כלומר?
"השיטור העירוני והמשטרה פעלו בתחום האכיפה אבל בשלב מסוים הם לא הצליחו להשתלט על זה. יש לחולון מאפיינים של עיר חילונית וכמו בערים נוספות אנשים לא הקשיבו להנחיות - וזה הגביר את התחלואה. ברגע שנכנסנו לסגר השני הפעילות שלנו השתנתה. בהמשך לקטיעת שרשרת ההדבקה הבנו שבקצב התחלואה של העיר, המערך שלנו לא מספיק".
אז מה עושים?
"חולון היתה עיר אחת מתוך קבוצת ערים שהקימו מוקד עירוני שמסייע בקטיעת השרשרת. הקמנו בשיתוף מד"א את מתחם הבדיקות הגדול ביותר בגוש דן, ללא הפניה או בידוד. במקביל הגברנו את ההסברה, יש הרבה מסרים שמגיעים מפוליטיקאים ומהתקשורת והתפקיד שלנו, באמצעות סיורים של חיילים במרכזים, הוא לדייק את המסר לציבור. שמנו לב שבימים המתוחים האלה, חיילים מתקבלים טוב יותר משוטרים".

ההנהגות המקומיות

בדומה לערים אחרות, טוען סא"ל ציון, גם בחולון בלטו שכונות מסוימות עם שיעורי תחלואה גבוהים יותר. "שמנו לב שבשכונת תל גיבורים הנתונים גבוהים. זאת שכונה צפופה יותר עם אוכלוסייה חרדית ברובה, והחלטנו לגייס את ההנהגה המקומית".
בערים אחרות התברר שדווקא ההנהגה היא הגורם הבעייתי.
"אצלנו זה לא היה המקרה. שוחחנו עם רבנים מוערכים כמו הרב חיים רבי והרב ציון אלגרבלי ותוך עשרה ימים ראינו תוצאות בשטח. מדובר באנשים עם קהילות חזקות שמקשיבות להם. אף אחד לא עשה מחקר, אבל אין לי ספק שיש לזה קשר ישיר עם שיפור הנתונים בשכונה".
ישנן שכונות נוספות שבלטו בטבלת התחלואה.
"נכון. גם בשכונת פנחס איילון הנתונים היו גבוהים. יש שם הרבה תושבים שעובדים מחוץ לעיר, והם נמצאים בחיכוך מתמיד עם אנשים וראו את זה בגרפים. גם פתיחת מערכת החינוך החמירה את מצב השכונה. שם התמקדנו בהסברה".

תפקיד בלי מפקדים

כשמביטים מתוך הערים אל ההנהגה המרכזית, מזהים הרבה מאבקי אגו ומשחקי כוח בין ראשי המפלגות השונות, ובין הדרג המקצועי (הפקידים) להנהגה הפוליטית.
סא"ל ציון מתעקש שקבלת הפנים של הרשות המקומית לצבא היתה ממלכתית הרבה יותר: "התפקיד של יקל"ר (יחידת קישור לרשות) הוא למעשה לחבר בין הפן האזרחי לפן הצבאי. מהר מאוד הבנתי שזה תפקיד בלי מפקדים, כי זה לא משנה אם אתה תת־אלוף, אם אתה לא מבין איך רשות עובדת אתה לא יכול להתערב. הבנתי שאם אני רוצה להיות גורם מכפיל כוח, אני חייב לעבוד בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. לא באתי לקחת תפקיד של אף אחד, להיפך, היום אני רואה באנשים כמו סמנכ"ל התפעול של עירית חולון, אלי ארז ומנהל אגף הביטחון, דרור שליו, חברים אמיתיים".
יש היום מגמה להעביר את המאבק בקורונה לאחריות הרשויות המקומית. מה דעתך על זה?
"אני לא יודע לשפוט כל עיר. אני חי את חולון ובמסגרת תפקידי אני באמת חושב שזאת עיר שמסוגלת לקחת אחריות ולהשתלט על הנושא. גם ערים כמו בת ים וראשון לציון. אבל אם רוצים ללכת בכיוון הזה, חייבים לתת לרשויות גם את סמכות האכיפה, שכרגע נמצאת בידי המשטרה. העברת הסמכות לעירייה, לזמן קצוב, תקדם את קטיעת שרשרת ההדבקה".
ציון הוא אב לשתי בנות, אור - מורה לחינוך מיוחד בבית ספר "גורדון", וטל - משקית ת"ש, ונשוי לפנינה, אחות במקצועה. בימי הקורונה הזוג, שמחזיק במשרות חיוניות, מצא דרך מקורית לבלות זמן איכות: "אנחנו רצים יחד וזה הזמן איכות שלנו, כבר עשינו כמה מרתונים בעולם. כרגע ההנחיות הן לפעילות ספורטיבית יחידנית בלבד, אז אנחנו רצים במרחק אחד מהשנייה ואני כל הזמן צועק לה כי היא יותר מהירה ממני, אני לא עומד בקצב שלה".