היא נולדה באסטוניה, ללא כל שורשים יהודיים, ומגיל צעיר יחסית החלה לנדוד בעולם בחיפוש אחר קריירה: גרמניה, ספרד אוסטרליה. באוסטרליה פגשה צעיר ישראלי, התאהבה, התגיירה, עלתה לארץ ונחתה בנהריה בתחילת 2023. עם פרוץ המלחמה חזרה לתקופה מסוימת לאסטוניה, ראתה את הוואקום ההסברתי העצום ולקחה על עצמה בהתנדבות תפקיד של מסבירנית לאומית לעם היושב באסטוניה, תוך עימות עם צעירים פרו פלסטינים ואיומים על חייה.
אולי יעניין אתכם:
מאז שחזרה לארץ היא ממשיכה לפעול בהתנדבות, מסנגרת על ישראל ומציגה לאירופה תמונה שהם לא מכירים. תכירו את מרילין שמחון המסבירה שלנו באסטוניה בלי תמורה ובלי הכרת תודה.
מרילין נולדה באסטוניה לפני 34 שנים, ובשנות העשרים לחייה החלה לנדוד בעקבות קריירה ולימודים, כאשר עיקר עיסוקה היה בשיווק בינלאומי ודוגמנות. במהלך השנים נדדה בין גרמניה וספרד עד שנחתה במלבורן, אוסטרליה, שם חיה כ-10 שנים ופתחה עסק עצמאי לשיווק און־ליין.
מרילין: "בעל הבית שלי היה ישראלי ויום אחד הלכנו ביחד לים. בחוף היה בחור ישראלי שהכירו בינינו. כך הכרתי את אופיר שמחון, שחי שם 15 שנים. התאהבנו, עברתי הליך גיור והתחתנו. הצחיק אותנו ששנינו היינו צריכים לעבור לצד השני של העולם כדי להיפגש. בתחילת 2023, לפני המלחמה, החלטנו לעלות לישראל והגענו לנהריה כדי להיות קרובים למשפחתו".
שלוש שפות
עוד באוסטרליה נולדו להם שני ילדים: ליאם בן 6, קלואי בת 4 ובארץ נולדה זואי בת שנה. בנהריה, אופיר החל לעבוד בלוגיסטיקה, בחברת אוריאן ומרילין גידלה את הילדים והסתגלה לארץ החדשה.
היה לך שוק לעבור לישראל?
"לא ממש, הכרתי הרבה ישראלים באוסטרליה, יש שם קהילה יהודית גדולה והיינו מוקפים יהודים וישראלים. אבל יש הבדל בין הישראלים שם לישראלים פה. הייתה לי הכנה טובה, לא קפצתי ישר למים קרים".
ואיך את מסתדרת פה?
"קשה לי ללמוד עברית. עם הילדים בבית מדברים אסטונית ועם בעלי אני מדברת אנגלית. הילדים מדברים שלוש שפות. למרות שאני לא יודעת עברית, מצליחה להסתדר".
המלחמה בצפון
מרילין סיימה בקיץ האחרון לכתוב את עבודת המאסטר שלה, ובאוגוסט טסה עם ילדיה לאסטוניה ליהנות ממזג האוויר הנעים לעומת החום הכבד בישראל. זמן קצר לאחר שחזרו ארצה פרצה המלחמה. מרילין, שנותרה לבדה עם שני ילדיה, קיבלה החלטה לחזור לאסטוניה לתקופה בלתי מוגבלת. אלא שלאחר ארבעה חודשים חזרה שוב לישראל, וחוותה יחד עם תושבי הצפון את ימי הלחימה הקשים.
עוד לפני שחזרה ארצה פתחה מרילין ב"מלחמה" משלה על תדמיתה של ישראל בעולם. היא החלה לנהל קמפיין הסברה פרטי באסטוניה: "הלכתי לשבוע האופנה באסטוניה עם דגל ישראל, וזה משך המון תשומת לב, כי שם לא מערבבים בין אופנה לפוליטיקה", היא מספרת.
"רציתי לעורר מודעות, להפגין תמיכה במדינה שלנו ולגרום לאנשים שם להבין את המציאות שלנו. זה יצר הרבה עניין, הוזמנתי לראיונות ולמדתי בעצמי על ההיסטוריה של הסכסוך, כדי לדעת להסביר למה ישראל נלחמת ולהתמודד מול הפרופגנדה השקרית של הצד השני".
הלובי הישראלי
כשמרילין שבה לישראל, היא לא הפסיקה לרגע את פעילות ההסברה שלה. היא הקימה קבוצה של פעילים פרו־ישראלים, רובם אזרחים אסטוניים שאין להם כל קשר ליהדות או לישראל, אך מזדהים עם ערכיה ותומכים בה. הקבוצה מפעילה נוכחות משמעותית ברשתות החברתיות, ויחד הם פועלים לשיפור תדמיתה של ישראל בזירה הציבורית באסטוניה.
בנוסף, מרילין כותבת מדי חודש מספר מאמרים לכלי תקשורת באסטוניה, במטרה להציג את פניה האחרות של ישראל, התרבות, היופי, האנושיות והחיים עצמם מבלי להתמקד במלחמה.
"האנשים שם מאוד מתעניינים במה שקורה באוקראינה וגם במלחמה כאן," היא מספרת, "אבל חשוב לי להראות להם גם צדדים אחרים של ישראל. אני מסנגרת על המדינה מול טענות שונות שעולות, והקבוצה שלנו מאוד פעילה, גם ברשת וגם באירועים ציבוריים".
לדבריה, אחד האירועים הבולטים שיזמה הקבוצה כלל מפגש עם לויאל אל שריף, דמות מוכרת בעולם הערבי שחונך לשנוא יהודים, אך כיום מגן על ישראל מעל כל במה בינלאומית. "היה חשוב לנו להביא קול של אדם שאינו יהודי או ישראלי, שמדבר בעד ישראל מתוך הבנה אמיתית". היא אומרת.
"בחודשים הקרובים אנחנו מתכננים פסטיבל תרבות ישראלית־יהודית, עם מוזיקה, משוררים ויוצרים, הכל מתוך רצון לקרב את העם האסטוני אל ישראל".
יחס הוגן
עד כמה יש שם תומכים של העמדה הפלסטינית?
"כמו בכל מדינה, גם באסטוניה יש קבוצות של צעירים שמזדהים עם הצד הפלסטיני, אבל הם מיעוט". היא אומרת. "תתפלאו, אבל רוב הציבור באסטוניה, במיוחד המבוגרים, תומך בישראל. הם מכירים את התרומה של היהודים להיסטוריה של המדינה ומכבדים את זה.
"נכון שיש כאלה שנגררים אחרי הפרופגנדה של הצד השני, אבל הרוב בהחלט תומך בישראל. גם בפרלמנט יש קבוצה של נבחרים שמזוהים עם הקו הפרו־ישראלי, וגם הממשלה נוקטת יחס הוגן כלפי ישראל".
בטוח להיות באסטוניה?
"זו אחת המדינות הכי בטוחות לישראלים וליהודים. כשחזרתי לשם לאחר סיום הלחימה, התראיינתי במספר כלי תקשורת, ברדיו ובטלוויזיה, ודיברתי על ישראל. אחרי כל ראיון כזה קיבלתי גם תגובות קשות, כולל הודעות שנאה כמו 'רוצחת ילדים' ואיומים כלפיי וכלפי משפחתי, אבל לא חוויתי שום תקיפה פיזית, ולא ידועות לי תקיפות אנטישמיות במדינה. רוב התגובות השליליות מגיעות מטרולים ברשת.
"למרות הכל, אני יכולה לומר בוודאות שאסטוניה היא כיום אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם לביקור של יהודים וישראלים".
מה קורה עם היהודים שחיים שם?
"הם לא רוצים לעשות הרבה רעש ואני מבינה את זה, מדברים פחות אולי בגלל ההיסטוריה שלהם שם. זאת הסיבה שאני מחויבת לדבר בשמם".
עד כמה ממשלת ישראל פעילה בתחום ההסברתי באסטוניה?
"כמעט שלא קיימת הסברה, מעבר לפעילות ההתנדבותית שלנו. פנינו לשגרירות שיסייעו לנו אבל כלום לא קרה. אין שם כל פעילות שוטפת של הממשלה".
מה הלאה?
"כרגע אני בבית, עם הילדה הקטנה אז יש לי זמן לעבוד בהתנדבות, אבל עוד מעט אחזור לעבוד, בתחום העיסוק שלי שיווק בינלאומי. מאוד הייתי שמחה להמשיך לעשות את מה שאני עושה בתחום ההסברה אבל במשרה מלאה ולא בהתנדבות. יהיה מאוד מצער אם זה לא יקרה כי אני רוצה להמשיך לעבוד בשביל המדינה ואם אני והחברים שלי בקבוצה לא נעשה את זה, אף אחד אחר לא יעשה את זה".
