לאחר שראה כיצד אנשי ההוצאה לפועל עיקלו להוריו את כל רכושם ועבר לגור בחדר אחד עם כל משפחתו, טל בוימן מבת ים החליט שהוא יעניק לילדיו עתיד שונה.
קראו גם:
אחרי שהפסיד הכל בעצמו ועשה את המיליון הראשון בגיל 25, היום הוא עומד בראש חברת השקעות נדל"ן בשווי מאות מיליוני שקלים בארץ ובעולם, מאמין שאין דבר בלתי אפשרי ומסביר מדוע דווקא הוא, שסוחר בנדל"ן, לא מאמין ברכישה של בית. "זה לא משנה מאיפה באת, אלא מה אתה בוחר לעשות עם החיים שלך".
הוצאה לפועל בדלת
בוימן (33) הוא כיום הבעלים של שתי חברות ענק המנהלות השקעות נדל"ן בשווי מאות מיליוני שקלים בארץ ובחו"ל, ולהן עשרות עובדים, אבל את הרגע בו נשמעו הדפיקות של פקידי ההוצאה לפועל על דלת דירת הוריו הוא לעולם לא ישכח.
"התגוררנו בדירה בבניין ברחוב כ"ט בנובמבר בבת ים, ואבא עבד הרבה שעות. הוא היה איש קבע. אמא הייתה אשת מכירות ושניהם עבדו קשה כדי שלא יחסר לנו שום דבר. אבא אף פעם לא סירב לי או לשני אחיי הקטנים. בכלל, הוא היה אדם שאף פעם לא אמר 'לא'. אולי בגלל זה הגענו למצב הזה. הוא חילק הרבה צ'קים ללא כיסוי ובשלב מסוים הגיעו לעקל לנו הכל.
"הייתי רק בכיתה ב' ואני זוכר שבאו ולקחו את המחשב שלי, מכשיר ישן של פעם, ולא הבנתי למה לוקחים לי את החפצים. עד היום יש לי זיכרון ברור של הערב הזה. הצעקות של אמא, הבכי שלה. אבא היה בעבודה אז סבא, אביה של אמא, בא לקחת אותנו ובאותו ערב עברנו לגור אצלו ואצל סבתא. אני, אמא ושני אחיי חלקנו חדר אחד ומאותו רגע הוריי נפרדו".
כולם בחדר אחד
הפרידה, לדברי בוימן, רק הפכה את האתגר הכלכלי לקשה יותר.
"גם סבא וסבתא עבדו קשה", הוא אומר. "גדלתי בסביבה של אנשים טובים, מלאים בחום ואהבה וגם חרוצים. הם כולם עבדו קשה כדי לקיים אותנו, אבל הם לא ידעו להתנהל נכון. כל הזמן היו ריבים בין ההורים על כסף. זה תמיד היה אישיו בבית. כל פעם שהם רבו הייתי הולך מאחורי הספה, מתיישב מול התריסים ומביט ברחוב. כילד לא ידעתי שיש מציאות אחרת, וכשעברנו כולנו לחדר אחד המצב רק החמיר.
"אמא עבדה הרבה שעות כדי להסתדר, וכיוון שהדירה לא הייתה שלנו היא נותרה חסרת כל. אפשר לומר שבסופו של דבר המציאות מכתיבה לנו עם מה מסתדרים. כילד לא הייתה לי אופציה אחרת, ולא יכולתי לשנות את המציאות, אז עם זה הסתדרתי. אבל זה לא מצב טבעי עבור ילד לגור עם כל משפחתו בחדר אחד אצל סבא וסבתא. אני זוכר תחושה מאוד לא נעימה. זה היה שינוי מרחיק לכת והכל קרה ממש מהר".
השנים הטובות
כשבוימן עלה לכיתה ז' התחולל שינוי בחייו שהיה עתיד לשלוח אותו למסלול אחר לחלוטין. "אמא הכירה בן זוג בשם ברוך, גרוש ואב לילדים, ועברנו לגור אצלו ברמת אביב. מחדר אחד לכולם, פתאום קיבלתי חדר משלי. לברוך היה עסק מצליח בתחום הביגוד ודירות בבעלותו שהוא היה משכיר. ברוך, בדיוק כמו אבא שלי, עבד קשה והיה אדם חרוץ, אבל בשונה משאר המבוגרים בחיי הוא גרם לכסף שלו להרוויח כסף, וזה היה כל ההבדל.
"לראשונה בחיי גיליתי שיש אנשים שעובדים קשה אבל חיים ברווחה, שמרוויחים את כספם בעצמם, אבל עדיין מצליחים להתנהל נכון. אלה היו שנים טובות בהן לא הייתי צריך לחשוב כל הזמן מה אפשר ומה אי־אפשר לרכוש.
"לימים אמא וברוך נפרדו. הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה בחתונה של אחי, אבל הזיכרון שלו הוא מה שגרם לי להחליט שאני אחיה אחרת, שילדיי לעולם לא יחוו את מה שאני חוויתי כילד, את החשש והפחד והתחושה הקשה שיש כשמעקלים נכנסים אליך הביתה".
"החיים קורים"
בוימן מודה כי לא היה תלמיד מוצלח, אך נראה כי לא הייתה לזה כל השפעה על חייו.
"הייתי מבריז הרבה. אין ספק שיכולתי לקבל החלטות טובות יותר. אחרי השירות הצבאי למדתי תואר, אבל גם בו לא השתמשתי. המשמעות של זה היא שלא באמת משנה מאיפה באת, אלא מה אתה עושה. זה לא משנה אם למדת או אם נולדת למשפחה עם כסף. מה שקובע זה רק המעשים שלך.
על ההשקעה הראשונה: "הייתי בעננים, לא האמנתי שזה קורה לי, החזרתי את הפיקדון וההלוואה שהפסדתי. מאותו רגע אני ואליאור רצינו לטרוף את העולם"
"בצבא קראתי את הספר 'אבא עשיר אבא עני' והרגשתי שכתבו את זה על חיי. בדיוק מה שאני ראיתי כילד ועד בגרות, והיה לי ברור שרק אני יכול לעשות את השינוי הזה. זה כמו ששואלים ילדים תאומים להורה אלכוהוליסט מדוע אחד הלך בדרך של אביו ומדוע השני לא, ושניהם עונים אותה תשובה: 'בגלל אבא', כי החיים קורים. אין לנו דרך לשנות את זה אבל אנחנו יכולים לשנות את הצורה שבה אנחנו מסתכלים על דברים".
ההשקעה בנדל"ן
מיד אחרי הצבא בוימן השקיע את כספי הפיקדון וסכום נוסף שהשיג מהלוואה ופתח עם שותפים שניצלייה. תוך שבעה חודשים הוא הפסיד הכל ופרש מהעסק, אך לא אמר נואש.
במקביל לעבודתו כעובד קבלן של עיריית תל אביב הוא חיפש את ההזדמנות הבאה.
"בגיל 20 הפסדתי הכל, זה היה הכישלון הכי טוב בחיי. אחרי חמש שנים כבר עשיתי את המיליון הראשון שלי.
"כשעזבתי את השניצלייה דיברתי עם חבר ילדות שלי, אליאור כרמלי, שבדיוק סיים קורס בנדל"ן באיזו מכללה שכבר לא קיימת, וכמו כל ישראלי דיבר עוד לפני שעשה. הוא הלהיב אותי להיכנס איתו לתחום הנדל"ן. נזכרתי בברוך ובצ'קים שלו מדירות שכורות והחלטתי במקביל לעבודה וללימודים להיכנס עם אליאור לעסק. הוא לימד אותי על אקזיטים, עסקאות קצרות טווח, ובמשך שלושה חודשים עשינו שיעורי בית, סקרנו את כל שוק הנדל"ן סביב אוניברסיטת באר שבע וב־2011 רכשנו נכס ראשון ב־315 אלף שקל.
"אחרי השקעה מכרנו אותו ברווח של 80 אלף שקל, 40 אלף שקל לכל אחד. אני זוכר שהייתי בעננים, לא האמנתי שזה קורה לי, החזרתי את הפיקדון וההלוואה שהפסדתי. מאותו רגע אני ואליאור רצינו לטרוף את העולם. הרבה אמרו שזה מזל של מתחילים ושאנחנו מסתכנים. זה בגלל שבנדל"ן הכסף הוא לא מיידי, כי אתה משתמש ברווח לעסקה הבאה, ואכן לקח לנו זמן ללמוד את התחום. זאת עבודה קשה והיינו צריכים לדייק את הדרך בה סחרנו, אבל לאט־לאט זה קרה. בהמשך גם הכנסנו משקיעים ואפילו התרחבנו לחו"ל".
גרים בשכירות
היום בוימן נשוי לעינב, אב לשתיים ועוד אחת בדרך, ולמרות ההצלחה הוא ומשפחתו חיים עד היום בשכירות, וגם זאת תולדה של השקפת עולם של ילד שמתייחס לכסף שלו קצת אחרת.
"למרות שאני עם עינב מגיל 16, לקח לנו זמן להתחתן ולהביא ילדים, כי היה לי ברור שאני לא עושה את הצעד הזה עד שאני בטוח שאני יכול לפרנס את ילדיי ולשמור עליהם.
"ההורים שלנו גדלו בתקופה אחרת. אי־אפשר ללמוד מהחיים שלהם על התנהלות פיננסית נכונה, ומי שלא לומד התנהלות פיננסית, שלא יתפלא שהוא לא מצליח להרוויח.
"כשההורים שלנו קנו דירה היית צריך רק 80 משכורות, היום זה כבר מתקרב ל־200. הכסף שלי מרוויח הרבה יותר כשהוא מושקע בנדל"ן מאשר כשאני גר בו. במשך שנים סבא וסבתא שלי בירכו אותי על ההצלחה והמשיכו להתעקש שאני צריך לרכוש דירה. רק היום הם הבינו שזה סגנון חיים שונה".
הגשמה עצמית
יש עוד כמה דברים שבוימן בוחר לעשות אחרת מהוריו.
על טראומת הילדות: "הייתי רק בכיתה ב' ואני זוכר שבאו ולקחו את המחשב שלי, מכשיר ישן של פעם, ולא הבנתי למה לוקחים לי את החפצים"
"כשהבנות הגיעו הכל השתנה. אני מכור לעבודה ואוהב אותה, אבל לראשונה לא אכפת לי לעבוד פחות כדי לבלות איתן. זאת אהבה שלא ידעתי שקיימת. אמא שלי תמיד האמינה בי ועודדה אותי, אבל היא תמיד אמרה לי ולאחים שלי 'הכל בשבילכם'. זה נשמע מבחוץ מדהים, אבל עבורי זו גישה גרועה, כי הורה שלא מגשים את עצמו יוצר תסכול כשנוצר פער בין הרצוי למצוי. אני רוצה שלילדים שלי יהיה אבא חזק שמגשים את עצמו, אבא מאושר שמצליח בחיים שלו".
היום בוימן וכרמלי עומדים בראש חברת BNC, המנהלת השקעות בכ־250 מיליון שקלים בארצות הברית ובמאות מיליוני שקלים בישראל באמצעות חברת 360, המחזיקה כשישה סניפים בישראל, והם לא מפסיקים לחלום על הרגע בו היא תהפוך לחברת האחזקות הגדולה בארץ.
"יש לנו עוד דרך, אבל אנחנו מכוונים למטרה. יש הרבה אנשים עם חלומות, אבל החוכמה היא להשתמש בחוזקות שלך. אני לא אדם של סדר וארגון, אבל אני יודע איך להסתכל על התמונה הגדולה, לצייר לעצמי את המטרה ולבנות תוכנית שתוביל אותי אליה. אין אפשרות לשכב על חוף הים ולהרוויח כסף. אין קיצורי דרך וקסמים. זאת עבודה קשה, אבל אני יודע לאן אני רוצה להגיע ואני אגיע לשם".
הטיפים של טל בוימן להתנהלות פיננסית נכונה:
אנשים משתמשים בהלוואות כחוב רע במקום חוב טוב. אם לקחת הלוואה כדי להשקיע או משכנתא עבור נכס להשכרה, אתה תרוויח מזה, אבל אם לקחת הלוואה עבור חופשה, לא רק שלא תרוויח ממנה כסף, אלא אתה גם תפסיד. הרי ממילא אתה תשלם את ההלוואה, אז לא עדיף מראש לחסוך עבור חופשה וכך לחסוך לעצמך את הריבית?
תשכחו מהתפיסה שבית נותן ביטחון. במחירי הדיור במרכז עדיף לשכור ולא לקנות, ואם תרכוש שתי דירות בערי המטרופולין ותשכור דירה במרכז עדיין יהיה לך בית, אבל הכסף שלך יעשה כסף, כי אתה תשכיר את הדירות, תרוויח מהן ותעלה את רמת החיים שלך שתלויה בכסף הפנוי שיש לך.
כל אדם חייב לדעת מה יש לו בחשבון, כמה הוא מוציא וכמה הוא מכניס. אני שומע על אנשים שפתאום מגלים שהם הסתבכו בחובות. אני לא מאמין לזה. אני חושב שאנשים מעדיפים לא לדעת מה קורה איתם. הם בהכחשה, וכשהם נזכרים הוצאה לפועל כבר דופקת להם על הדלת.
הדור של היום חי חיים של "אינסטנט". יש לזה פן מדהים, הם רוצים הכל, בגדול ומהר, אבל יש להם גם חלומות לא ריאליים. אני מאמין שמי שרוצה להצליח צריך להתחיל צעיר. ככל שתצא לשוק יותר מוקדם כך תגיע לתוצאה טובה יותר.
אנשים אומרים "תעשה רק את מה שאתה אוהב", אבל זה לא נכון, כי גם במה שאתה אוהב יש דברים שלא תיהנה מהם. אני אומר: תמצא במה אתה חזק ותשקיע בו, תמצא במה אתה טוב ותיתן את הכל. לא משנה מה נקודת הפתיחה שלך, אם תקבל את ההחלטות הנכונות אתה תצליח.
