במשך שנים טענו בעיריית בת ים שבגלל ששטחה המוניציפלי קטן יחסית לשכנותיה, היא לא מצליחה להגדיל את הקופה הציבורית וליצור עוד מקורות הכנסה. פעמיים הוקמה ועדת גבולות שבחנה את הנושא. פעם אחת ההצעה לספח לבת ים שטחים נדחתה על הסף, והפעם השנייה כמעט גרמה לסיפוח של בת ים לתל אביב.
כבר כמה שנים יש שקט בגזרה הזאת, אך נראה כי ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, נחוש להחיות את האפשרות לשנות את גבולות העיר, והפעם במטרה להגדיל אותה. בסרטון שהעלה לדף הפייסבוק שלו, אמר ברוט כי הוא רוצה להרחיב את בת ים כדי להגדיל את ההכנסות עבור התושבים, וגם לאפשר דיור לצעירים. "בת ים צריכה להתרחב. חייבים לחשוב 20 שנה קדימה כדי שהצעירים שלנו יוכלו לקנות פה דירה", אמר בסרטון.
ברוט הציג בסרטון את המפה שבלשכתו, והסביר כי בכוונתו לדרוש שטחים מחולון מכיוון מזרח, מראשון לציון מכיוון דרום ומתל אביב מכיוון צפון. לטענתו, תוך שלוש שנים צפויים הגבולות להתרחב, ואף ציין כי שוחח עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרי הממשלה.
ברוט אינו מציין סתם את תמיכת הממשלה. ידוע כי הוא מקורב למפלגת השלטון, יש לו חברים טובים בצמרת הליכוד ולא פעם הוא השתמש בקשריו הענפים כדי לשפר את מצבה של בת ים.
זעם בערים השכנות
בחולון מיהרו לטעון שמדובר בהצהרה פופוליסטית, ובראשון לציון הבהירו כי אם ברוט יתעקש, הם ישמחו לספח את בת ים לראשון לציון, ולא להיפך. "למיטב ידיעתי, הפעם האחרונה שהנושא עלה על הפרק היה בחקירת הגבולות של משרד הפנים", אומר חבר מועצת העיר חולון מסיעת "צעירים", מורן ישראל. "אז הציעו שתל אביב תספח את בת ים, ולא שבת ים תספח שטחים של ערים אחרות. צביקה בעצמו התנגד לזה, והטענה המרכזית שלו הייתה שבת ים מספיק עצמאית וחזקה כדי להחזיק את עצמה ולא צריכה את שכנותיה, אז מדוע עכשיו הוא מבקש לקחת מאותן שכנות? אם בת ים לא מסוגלת לצאת ממשבר כלכלי, שיעלו מחדש את ההצעה לאיחוד, כי לחולון יש עוד הרבה מה לעשות בשטחים שלה. אם ברוט ממש מתעקש, אני מניח שחולון תשמח לקבל ממנו רצועת חוף, אבל בטח לא לוותר על שטחים שמיועדים להגדלת ההכנסות שלה".
גם בראשון לציון לא מתכוונים להבליג. מ"מ וסגנית ראש העירייה ליאל אבן־זהר, שמכהנת גם כמ"מ יו"ר ועדת התכנון והבנייה המקומית, הבהירה: "ראשון לציון אמורה לגדול בשנים הקרובות במאות אלפי תושבים, ובמודל הארנונה הנוכחי, בלי תמיכת שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף מתאים, לא תוכל לתת מענה ראוי לתושבים.
"אני מציעה לראש עיריית בת ים לדרוש שהמדינה תתאים את מודל הארנונה לעידן הנוכחי, בו נדרש למדינה יותר דיור ופחות משרדים, ותעמיד לרשויות רשת תמיכה כלכלית לתקציבן השוטף על בסיס כמות יחידות דיור חדשות הנבנות בהן. כך, גם הרשויות וגם התושבים שצריכים דירות ייצאו נשכרים, ותועלת לעיר אחת לא תבוא על חשבון עיר אחרת".
התושבים חלוקים
על אלו שטחים ברוט בדיוק מדבר? בתוך בת ים ובסמוך לנתיבי איילון נמצאת שכונת קריית מיכה, שבפועל משויכת לחולון והופרדה ממנה לאחר סלילת הכביש.
"אנחנו תושבי חולון, אבל חיים בפועל בבת ים", אומר תושב השכונה. "לרובנו זה נוח יותר, כי למעשה חולון מוציאה לנו שירות באופן ייעודי, ואם חסר דואר או קופת חולים, אז תמיד אפשר להשתמש בשירותים של בת ים. ההבדל המשמעותי הוא במוסדות החינוך. רוב הילדים שלנו לומדים בחולון בבתי ספר על־אזוריים שנחשבים מצוינים, ואף אחד כאן לא רוצה לשנות את המציאות הזאת. מה גם שאין ספק שלמוניטין יש משמעות. אני מודה שלומר שאתה מחולון נשמע מבחינתי טוב יותר. אין לי שום דבר נגד אנשים אחרים, אבל אני לא בת ימי, וגם מחיר הנכס שלי בהתאם".
בכיוון ראשון לציון ברוט ככל הנראה מתייחס לשטח הריק שמעבר לציר מנחם בגין. דיירים מרחוב מנחם בגין ממהרים לפסול את האפשרות. "יש כאן תוכניות לפיתוח אזורי תעסוקה ומסחר", אומר בעל נכס ברחוב. "זה יכול להיות ה'וואלי' של גוש דן. אין מצב שיוותרו על זה".
ומה לגבי תל אביב־יפו? העיר שבעבר איימה לבלוע את בת ים גובלת איתה בקו יפו ג' ויפו ד'. למעשה, על רחוב חלמית בשכונת עמידר יש ממש חיבור ליפו. "חצי שכונה כבר מלאה במשפחות ערביות", טוענת דיירת בשכונה. "כבר יותר הגיוני שיעבירו את עמידר ליפו וייתנו לנו אפשרות לעבור למרכז בת ים. כל שני וחמישי יש כאן עימותים. זו לא אוכלוסייה שיכולה לחלוק מתנ"ס".
מצד שני, תושבים רבים מציגים ראייה רחבה יותר. "כל מה שייטיב איתנו מבורך", אומר תושב השכונה, אלי אלבס. "אם זה יוזיל את הארנונה וישפר את השירות, אני בעד. היום חיים כאן בשלום ואולי אם נהיה שכונה אחת זה ימשיך ככה".
ראש עיריית בת ים לשעבר, יוסי בכר, מספר על דחיית התוכנית בתקופתו. "בתקופתי הגשתי בקשה לשינוי גבולות שבעקבותיה הוקמה ועדה בהוראת שר הפנים", אומר בכר. "בפעם הקודמת, לפניי ב־2003 גם הוקמה ועדת גבולות, ובשני המקרים דנו ועדות ממשלתיות רציניות ודחו את בקשתנו. כמובן שגם ראשי הרשויות ראשון לציון וחולון התנגדו וכך יהיה גם הפעם. הספין של ראש העירייה הוא אך ורק מפני שהבחירות ברקע. קל לאיש ליכוד להוציא סרטון ובו שר כזה או אחר אומר שיבחן את הנושא ללא התחייבות".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה לדבריו של בכר: "אנשי השלטון הישן אמרו שאין סיכוי לחסל את הגירעון, לבטל את האיחוד עם יפו, להוריד את הארנונה או להילחם בשחיתות, אבל הצלחנו, באותה הדרך נצליח גם לגייס את הממשלה ולשנות את גבולות העיר, במקצועיות ושקיפות".
תגובות
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "בשנת 2014 הציע משרד הפנים שדווקא הערים הגדולות באיזור יספחו אליהן את העיר בת ים, וראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, היא עיר איתנה, ובהחלט נשקול זאת ולא להיפך. תושבי ותושבות ראשון לציון יכולים להיות רגועים - ראשון לציון תישאר כפי שהיא בשלמותה ואנו נמשיך לחיות בכיף ובשלום עם שכנתנו בת ים".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "מדובר בהצהרה פופוליסטית, שמושמעת ערב בחירות, ומן הראוי היה שלא תיאמר. אין זו הפעם הראשונה שעיריית בת ים לוטשת עיניים לשטחים שאינם שלה כדי להגדיל את הכנסותיה על חשבון ערים אחרות. מוטב שלצד ההתייעלות העירונית, שעליה מצהיר ראש עיריית בת ים, תשקיע העירייה ותבנה אזורי תעסוקה להגדלת הכנסותיה, כפי שעשתה עיריית חולון, וזאת במקום לדרוש לחלוק ברווחים ובהכנסות לא לה. ראש עיריית חולון, מוטי ששון, לא ייתן שתהיה כל פגיעה בעיר חולון, בהכנסותיה ובתושביה".
גורם בכיר במשרד הפנים, מסר: "המשרד בדק את גבולות בת ים בעבר וזה נדחה מסיבות כאלו ואחרות, אבל כרגע יש שיח עם בת ים על הנושא, יש נכונות לשיח על הדבר הזה, אי אפשר עדיין לומר כלום כי הנושא בחיתוליו אבל אנחנו מדברים, נבחן את הנושא ונבדוק אותו בנפש חפצה".
צביקה ברוט: "תוך שנתיים וחצי הגבולות יורחבו"
למרות שהסרטון של ברוט עשה הרבה רעש בימים האחרונים, את המהלך הוא מקדם זמן רב, בפגישות אישיות בביתו הפרטי בבת ים הוא נפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עוד בימים שהיה יו"ר אופוזיצה וגם בשיחות מקצועיות עם שר הפנים המיועד, אריה דרעי, האיש שסייע לברוט לבטל את תוכנית האיחוד עם תל אביב, שינוי הגבולות נבחן בהרחבה. במשרד הפנים כבר מכירים את התוכנית של בת ים, ובכיר במשרד הבהיר ל"מיינט" כי חרף טענות המצקצקים, הנושא נמצא על הפרק ונבחן בחיוב.
ועדת הגבולות בחנה את גבולות בת ים בשנות ה-90, בשנת 2002 ובשנת 2014 וכל פעם ההצעה נדחתה. ברוט משוכנע שהבקשה שלו, בניגוד לקודמות, תתקבל. בראיון ראשון על הנושא הוא מציג השבוע את עיקרי התוכנית: "3 פעמים הנהלות העיר הקודמות ניסו לקדם מהלך דומה וכשלו, כי המדינה אמרה בפה מלא שהיא לא מוכנה להעביר לבת ים שטחים שיניבו הכנסות רק כדי שהן ייעלמו לתוך הגירעון, כשמעבירים שטחים המטרה היא לשפר את השירות לתושב ולא לכסות גירעונות שנוצרו כי העירייה לא התנהלה באופן יעיל. המצב היום שונה, סיימנו את תוכנית ההבראה החדשה, יצאנו מהגירעון, איזנו את התקציב, ובניגוד לעבר, את הכסף שנביא מהרחבת העיר בת ים נשקיע בעיר ובתושבים. הוכחנו למדינה שאנחנו יודעים לנהל נכון את העיר ולכן יש הענות גם מצד ראש הממשלה, הממשלה הולכת איתנו יד ביד, אנחנו מתקדמים בתאום מלא ותוך שנתיים וחצי להערכתי הגבולות יורחבו. נקודה. לכן חשוב לי לומר תודה רבה לראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד האוצר שצועדים איתנו ומסייעים לנו רבות".
קראו גם:
"חשוב להבהיר שבניגוד לבקשות קודמות, אנחנו מבקשים שינויים מינוריים בלבד ולא דרמטיים, אבל הם יעשירו את הקופה שלנו בעשרות מיליוני שקלים, וזה כל מה שאנחנו צריכים כדי להמשיך את הגל שעלינו עליו".
מדוע שערים סמוכות יסכימו להעביר לבת ים שטחים?
"ברור לי שהן יתנגדו, זה תפקידן. אבל אני לא רואה לנגד עיניי רק את תושבי בת ים, אני כן מתחשב בערים סביבנו. עבדנו קשה כדי להשיג גם להן רווח מהשינויים. כי בסופו של יום תושבים מבת ים מבקרים ועובדים בראשון לציון ובחולון ולהיפך, אין כאן עניין לפגוע באף אחד. לכן לראשונה אנחנו מצרפים לתוכנית גם פיצוי לראשון לציון וחולון, מדובר באישורים שהם מבקשים מהמדינה והמדינה תהיה נכונה לתת כתף למהלך ולתת את האישורים עבור השטחים, כך שכולם יצאו מרוצים. לגבי תל אביב זה כבר מורכב יותר, אבל בכל הנוגע לחולון וראשון לציון, גם הן ירוויחו מהתוכנית.
שטחי מסחר בלבד
ברוט מדגיש כי לא יועברו תושבים מעיר לעיר במסגרת סיפוח השטחים. "השטחים שאנחנו מבקשים אינם שטחי דיור, אלא שטחים פתוחים או שטחי מסחר, כי עבור בת ים גם 10 דונם זה המון. עדיין לא ידוע לנו מה יהיה הגבול המדויק כיוון שמשרד הפנים הוא זה שישרטט אותו ושם נאמר לנו שזה יכול להשתנות".
אתה לא חושש שדיון מחודש בגבולות יוביל שוב להצעה לספח את בת ים לעיר אחרת?
"לא. בעבר ההצעה התהפכה עליהם כי התקציב לא היה מאוזן, אבל היום אנחנו במקום אחר. בת ים תישאר עצמאית כי זה מה שנכון. הפתרון מקובל ונפוץ, וזה מה שבת ים צריכה לעתיד שלה".
מה דעתך על הטענה כי מדובר במהלך פופוליסטי לקראת הבחירות?
"מי שטוען לא קרא עיתונים בשנים האחרונות. אנחנו מדברים על זה שנים כחלק מתוכנית כלכלית, קיימנו המון דיונים, משרד הפנים והפקידות תמיד אמרו שאם נצליח לחסל את הגירעון ולהוריד ארנונה, הם מתחייבים גם לפעול לבחינת התוכנית הזאת".
