בעלי עסקים ותיקים מאוכזבים מהרכבת הקלה, מספרים כיצד הבטיחו להם הרים וגבעות, ואף נאמר להם כשהרכבת נוע תנוע המצב הכלכלי ישתפר ויבואו עשרות לקוחות חדשים. עתה, כשהקו הירוק של הרכבת מתחיל להיכנס גם לשכונות בחולון, בעלי העסקים מהקו האדום של בת ים חושפים את האמת - לאיזה כיוון עסקי מתגלגלת הרכבת.
שנה לרכבת הקלה בבת ים - מה השתנה?
כמעט שנה מאז שהרכבת הקלה יצאה לדרך (18 באוגוסט, 2023), יום מרגש בו עלו לראשונה נוסעים על הרכבת במסלול האדום שנע מבת ים, דרך תל אביב ובסופו של דבר עד פתח תקוה. התוכניות היו גדולות, במיוחד אחרי שנים רבות של עבודות ששיבשו את חייהם של כל התושבים לאורך תוואי הקו. ההבטחות לבוננזה עסקית ביום שהרכבת תתחיל להתגלגל נחרטו בעננים, וכשמשוחחים עם בעלי החנויות והעסקים שפזורים לאורך הקו האדום של הרכבת הקלה - נשמעת רק אכזבה עמוקה.
קראו גם:
במשך שנים רבות, מאות ואולי אלפי בעלי חנויות המתפרנסים ברחובות הסמוכים לעבודות על הרכבת הקלה התנהלו באי-ודאות מצמררת, לחץ וחרדה, כיוון שעסקיהם נמצאים לאורך המסילה. לטענת בעלי העסקים, הם הופקרו על-ידי המדינה והרשויות המקומיות, והם נאלצים לספוג לבד את ההפסדים - החל ממטרדים של אבק ולכלוך ועד להפסקת התחבורה הציבורית ליד עסקיהם וחסימת הגישה לעסק.
בשנה שעברה, כשסוף סוף נפתח הקו האדום של הרכבת הקלה, לאחר עבודות שנמשכו שמונה שנים ובהשקעה של כ-20 מיליארד שקל, עסקים קטנים שפעלו בסמוך לעבודות נקלעו בתקופה זו לקשיים כלכליים, ומרביתם המוחלט נסגר, זאת בשעה שהמדינה נקטה כלפיהם אותו יחס, הנע בין זלזול להתעלמות, והפקירה אותם לגורלם ללא פיצוי ראוי על הפגיעה בהכנסותיהם.
בעל חנות אופניים - "איבדתי מאות לקוחות"
צחי לוי, בן 39 מרמת השרון, מגיע מדי בוקר כדי לפתוח את חנות האופניים שלו "קינג אופניים חשמליים" ברחוב יוספטל 31, בבת ים: "כשפתחתי את העסק לפני עשור, הרחוב היה הומה אדם. הייתי פותח את החנות בשעה 08:30 בבוקר ונשאר עד 20:30 בערב. לא היה לי אפילו זמן לאכול צהריים. חלק מהאנשים היו מגיעים מכיוון רחוב בלפור, עושים חניה כפולה, מורידים ומתקנים זוגות אופניים וממשיכים הלאה", הוא מספר ל"מיינט בת ים" ו"מיינט חולון".
"אבל אז התחילו עבודות הרכבת. אמרו שסגירת הרחוב תהיה זמנית, אבל למעשה זה נמשך ארבע שנים. ביטלו את כל מגרשי החניה לאורך הרחוב, הורידו את הספסלים של עוברי האורח, וגם ביטלו את הימינה והשמאלה מהרחוב הראשי של העיר (בלפור, ש.ש.), כלומר הפך לחד-כיווני, כך שניתן להגיע רק אם מקיפים את העיר. במהלך הבנייה לא היית יכול להיכנס לרחוב, הייתה גדר ולקחו את כל המדרכה. לקוחות לא יכלו להגיע ברכב או באופניים, וגם לתקופה מסוימת פשוט לא היה מעבר רגלי - אז נאלצנו לסגור. ככה זה היה לכל אורך התקופה, עד שהסתיימו העבודות".
קיבלת פיצויים על התקופה?
"אין עם מי לדבר. העירייה אומרת ש'זה לא אנחנו'. נת"ע אמרו לנו אותו דבר, שאי אפשר לפצות וזה בהתאם להוראות מדינה. אמרו שאנחנו יכולים לקחת עורך דין ולנסות לתבוע, אבל הסיכויים אפסיים, אז פשוט לא טרחנו - חבל על הכסף".
ומאז שהרכבת חזרה לעבוד המצב השתפר?
"איבדתי לקוחות, מאות. אנשים היו באים עם רכב ומורידים את האופניים לתיקון. עכשיו אין מקום לעצור או להחנות לידי כלל. אף אחד לא ילך אליי עם אופניים עם פנצ'ר מהצד השני של העיר יותר. גם אין ירידה מהרחוב הראשי, וצריך להקיף את כל בת ים בכיוון התנועה ההפוך כדי להגיע אליי. אני נמצא ממש על הרכבת, מול התחנה שעולים ויורדים, אבל יש גדרות. פעם החנות הייתה מקבלת חשיפה מהרחוב הסואן, עכשיו אנחנו נסתרים מאחור. אם פעם הייתי עובד סביב השעון, עכשיו אני פותח ברגוע בשעה 09:30 וסוגר בשעה 18:30. יש לי זמן לאכול צהריים, ולפעמים - אני רק מתחנן שייכנסו עוד לקוחות".
ומה קורה עם החנויות לצידך?
"בבלוק הקטן שלי ברחוב יוספטל יש חמש חנויות. שתיים מתוכן סגורות, האחת מהן היא פיצרייה שהחזיקה מעמד 40 שנה, והחנות שם עומדת ריקה כמעט שנה. אין מי שייקח אותה. מצד שני הייתה חנות שמלות כלה, וגם היא ריקה קצת פחות משנה. בחנות אחרת הקימו חבר'ה צעירים חנות לממכר טלפון סלולרי. הם החזיקו מעמד שלושה חודשים אחרי שהתחילה הרכבת, וזה בשילוב המלחמה, אבל הם גם נאלצו לסגור, והיא גם עומדת ריקה תקופה. לפני שלושה ימים לקחה צמוד אליי בחורה שמנסה לעשות צמות, אני מאחל לה הצלחה".
פאב הבירה - "אף אחד לא מגיע לבלות ברכבת"
גם אצל אולג ברטוב, בן 36 מבת ים, המצב לא יותר טוב. בבלוק אחר ברחוב יוספטל 29 הוא מחזיק למעלה מעשור בפאב הבירה "ברטוב", וממש לאחרונה הוא פתח צמוד אליו את בית הקפה "קפאין".
מקום אחד שמתפקד בערב, ואילו השני מתפקד ביום: "כל העסקים שלצידי ועל ציר הרכבת נפגעו - חנויות, קיוסקים, בעלי מלאכה. למעשה, הרכבת השביתה את כל מה שזז פה. היא היחידה שזזה. בעבר, אם אדם היה רוצה לעצור לשנייה ולקנות משהו, אפשר היה לעשות פה חנייה כפולה. עכשיו הכל נתיב אחד בלבד, בכיוון ההפוך ממה שהיה קודם - בלי יכולת לעצור, יש גדרות מכוערות של הרכבת וההגעה אלינו נהייתה מסורבלת", מסביר אולג.
"כשסגרו את הרחוב בתקופת שיא בניית המסילה, פיזית סגרו את כל המדרכה. אי אפשר היה להגיע אלינו לפאב. כיוון שאני עסק שעובד בעיקר בשעות הערב, הגעתי למנהל העבודה והסברתי לו שישאיר פתח צר להולכי רגל, ושירחיב במטר אחד בלבד. זה מה שאיפשר לי לעבור את השיפוצים לאורך השנים - המטר הבודד. אבל בכל שאר העסקים הגדר הייתה צמודה עד הבניין, ועל כן לא שרדו. לפעמים המכונות היו עובדות פה בערב ולתוך הלילה, ומלבד הרעש העצום, זה גם הרים אבק לשמיים, ריח של אספלט, כך שממש לא היה נעים להסתובב פה בתקופה ההיא".
קיבלת פיצויים על התקופה?
"לא קיבלתי ולו שקל בודד, אפילו לא הנחת ארנונה. הדבר היחידי שנת"ע נתנו זה ייעוץ על חשבון המדינה. הרבה עסקים לא יודעים את זה כי זה ממשרד הכלכלה, ואז מקבלים ייעוץ איך לשווק או לפרסם ולהגיע ללקוחות שלך. מעבר לזה, נאדה".
החנויות לצידך החזיקו מעמד?
"אף אחת מהחנויות לא צלחה את התקופה. מה גם מי שהולך לאורך התוואי, רואה שכל חנות שלישית סגורה וחשוכה. מה גם, כשפתחו את המסילה לפני פחות משנה - אז התנועה כבר לא לכיוון שלנו - אלא לכיוון תל אביב, לעסקים זה עושה פחות טוב".
מה הכוונה עושה פחות טוב לעסקים?
"הבטיחו לנו שאנשים יבואו מכל הארץ ברכבת, לקנות ולבלות. אבל בארץ אין את התדמית של לקחת את הרכבת כדי לצאת לבלות, כמו בניו יורק או אירופה. אנשים בארץ לוקחים את הרכבת הקלה כדי להגיע לעבודה ורק לכיוון תל אביב. אף אחד לא מגיע לבלות ברכבת, ואני נחשב עסק של בילוי. מה גם שעות הפעילות של הרכבת, מתדלדלת מאוד אחרי השעה 22:00 ואחרונה ב-23:40, ואני עסק של ערב. אנשים רוצים לחזור הביתה אחרי שתי כוסות בירה - והרכבת היא לא אופציה עבורם. אני האחרון שיכול להגיד שהרכבת הביאה איתה איזו בשורה לבת ים. היא הביאה בשורה לתל אביב, כי עכשיו לאנשים קל להגיע לשם".
ובית הקפה החדש?
"זיהיתי שאנשים משתמשים ברכבת כדי להגיע לעבודה בבוקר, ובדיוק בשביל זה פתחתי לפני כמה חודשים את בית הקפה. כיוון שהוא ממש על התחנה, אנשים לא מגיעים לשבת בו, אלא בעיקר לוקחים קפה לדרך ועולים על הרכבת לכיוון תל אביב. בכל הקשור לרכבת, בת ים היא רק תחנת עלייה לכיוון תל אביב, העיר עצמה נשארת מאחור".
מה קורה בחולון?
לפני קצת פחות משנה החלו עבודות הקו הירוק של הרכבת הקלה גם בעיר חולון. גם שם העסקים מתעוררים לאט לאט ומבינים, כי מלבד העובדה שלא יראו פיצוי על תקופות סגירת הרחוב, הסיכוי גם שישרדו את התקופה כלכלית עד סוף העבודות לא מובטחת להם, מה גם שתוואי הרכבת עוד כמה שנים, גם אם מבטיחים להם הרים וגבעות - לא בהכרח יהיה לטובתם.
מנת"ע נמסר בתגובה: "כפי שטענה נת"ע בכתב ההגנה בתביעות קודמות: אין מקום לפיצוי עסקים שנפגעים עקב הקמת פרויקט תשתיות ציבורי בסמוך (וזאת על אף הניסיון לאפשר להם פעילות ללא הפרעה), משום שבסיומו של הפרויקט הם העתידים להנות מפירותיו של הפרויקט, ומטעם נוסף, שפיצוי כזה המוטל על המבצע, עלול לפגוע במוטיבציה לבצע פרויקטים שנועדו למען הציבור, ובכך ייפגע אינטרס כלל הציבור".
