איך התחלת?
"הייתי כימאית, אחר כך גידלתי ילדים ועזרתי לאחי, שהוא גם עורך דין. הייתי עוזרת לו בסידורים וכולם אמרו לי שאני חייבת ללכת ללמוד ובסופו של דבר בגיל ארבעים ושש הלכתי ללמוד משפטים, יותר כקוריוז, רציתי ללמוד משהו ובסוף הדברים הגיעו לידי כך שאני עוסקת בתחום ואני לא מתחרטת לרגע".
מה חשבה המשפחה שלך?
"המשפחה מאוד עזרה לי וסייעה לי".
איזה תלמידה היית?
"תלמידה טובה, חנונית, אהבתי מתמטיקה, כימיה, וביולוגיה, רציתי ללמוד רפואה".
מי היה המנטור שלך לעולם העסקי?
"אני פיתחתי את עצמי מבחינה עסקית הרבה שנים, בעלי היה עצמאי והייתי עוזרת לו בכל מיני תחומים, בודקת ומחפשת כיצד לפתור את הבעיות בעצמי".
מה היה הרעיון שהוביל אותך בתחילת הדרך? האם השתנה?
"רציתי ללמוד משהו, משפטים היה נראה לי כמו למידת החיים, לדעתי כל אחד צריך ללמוד משפטים, גם אם לא יעסקו בזה".
מה הלקח הראשון שלמדת? והאחרון?
"הלקח הראשון היה כשהתחלתי לעבוד והכרתי אנשים שלא הכרתי לפני כן, כל מיני פנים של חיים שלא הכרתי. עסקתי בתחילה בענייני משפחה והייתי תמימה, לא פגשתי לפני כן צורות חיים אחרות, חייתי בבועה. הלקח האחרון הוא שבסופו של דבר כולם מסכנים, לא צריך לשפוט אותם וצריך לעזור להם".
איזה פידבק קיבלת מתושבים וגורמים שונים בעיר?
"זה לא דבר שאני מחכה לו או מסתכלת עליו, אבל אני מקבלת תשבוחות".
ספרי על החיבור שלך לעיר.
"אני תושבת חולון ועובדת בבת ים, שם גם גדלתי ושם אני נמצאת ברוב זמני. אני ואחי פתחנו משרד בצמוד לבית ילדותי. אני מתנדבת 'יד ריבה' בבת ים, וגם מהעירייה שולחים אלי אנשים במסגרת שי"ל (שרות לאזרח)".
מה הבנת על לקוחות במרוצת השנים?
"אתה רואה כל מיני אנשים, אנשים שמבינים שעוזרים להם וכאלה שלא מבינים שעוזרים להם, עסקתי בסיוע משפטי הרבה שנים ופגשתי את כל סוגי האנשים".
איך את מאזנת בין תחום העיסוק לחיים האישיים שלך?
אני כבר בת 71, בעבר הייתי מאוד עסוקה עם הסיוע המשפטי, היום אני עצמאית, יש לי יותר אחריות אבל פחות עומס. אני נוטריון ומוסמכת לבצע ייפוי כוח מתמשך וחדלות פירעון. יש לי יום בשבוע בשביל הנכדים".
תארי את לוח הזמנים של יום ממוצע שלך.
אני הולכת בבוקר לשחות, אחר כך מגיעה למשרד ועושה טלפונים, כותבת, מיילים, כותבת בקשות, לפעמים יש פגישות עם אנשים ומעט דיונים. אני נמצאת במשרד עד מאוחר, כשאני מתחילה לעבוד אז קצת קשה לי לצאת מזה, אני עובדת עד שבע או שמונה לפעמים. העבודה מורכבת מטיפול בהרבה דברים קטנים לכל אדם, זה דורש זמן ועבודה, לפעמים באים אלי אנשים עם עיקול וצריך לדעת כיצד להסיר אותו, ואני עוזרת גם לאחים שלי".
איך השפיע עליך משבר הקורונה?
"למעט הסגר הראשון בו לא יצאתי כי אף אחד לא יצא, גם בקורונה באתי למשרד, אז לא הרגשתי יותר מידי מנותקת".
מתי את מרגישה הכי הרבה סיפוק מהעבודה?
"בעזרה לאנשים, כשאני רואה שבעיה נפתרה, זה הסיפוק הכי גדול".
למי את מרגישה חוב של תודה על הצלחתך?
"להורים שלי, הם הורישו לי סבלנות ופתיחות וראש טוב".
ספרי לנו משהו שרק מי שקרוב אליך יודע.
"בעבר לא הייתי עושה דבר לעצמי, הייתי מרגישה כאילו אני גונבת זמן מהמשפחה אבל כיום לא, למדתי לאורך השנים להשקיע גם בעצמי".
תני טיפ אחד לאנשים שרוצים להתחיל בתחום שלך.
"תהיו עם ראש פתוח, תעשו מה שאתם חושבים שמרגישים טוב. מי שרוצה לעזור שיעבוד עם אנשים ולא עם הגופים הגדולים כי הם לא רואים את האנשים".
איפה את חולמת להיות בעוד 10 שנים?
"להמשיך לטייל, לעבוד, ולהיות עם הנכדים, והעיקר שתהיה לי הבריאות".
עו"ד דינה סרי, רוטשילד 53 בת ים, 052-2243171
פורסם לראשונה: 16:34, 15.06.21
