כשהם עמדו מתחת לחופה לפני כעשור, אסנת ורונן (השמות בדויים) היו בטוחים שהם מתאימים אחד לשני. אבל מה שהתחיל כזוגיות הרמונית נגמר בקרע – בגלל ההבדלים בגישה שלהם לפעילות גופנית ואורח חיים בריא.
"בהתחלה הייתי גאה ברונן", מספרת אסנת. "הוא התחיל ללכת לחדר כושר, להשתתף במרתונים ולשמור על תזונה בריאה. אבל לאט-לאט, זה הפך להיות כל עולמו. לא היו לנו יותר ארוחות משפחתיות כי הוא הקפיד על התזונה וספר קלוריות באופן אדוק. לא היה זמן לזוגיות כי הוא רצה רק להתאמן".
לדבריה, האובססיה של רונן השאירה אותה לבד במערכת היחסים. "בכל פעם שניסיתי לדבר איתו, הוא היה אומר שאני לא תומכת בו, אבל אני פשוט רציתי את בעלי בחזרה".
רונן, מנגד, הרגיש שלא מקבלים אותו כפי שהוא. “החלטתי לקחת אחריות על הבריאות שלי, והיא התלוננה שאני לא בבית. ניסיתי לשכנע אותה להצטרף אליי, הזמנתי אותה להתאמן איתי בהרמת משקולות, אבל היא לא רצתה. זה גרם לי להרגיש שהיא לא מבינה את הצרכים שלי. קראתי לה בצחוק בטטה והיא נעלבה. אני הרמתי משקולות והיא הרימה ידיים".
קראו גם:
אחרי חודשים של מתחים שהלכו והחמירו, בני הזוג החליטו להתגרש.
במקום להתרכז בסיום הנישואים בלבד, הצעתי להם להשתתף בהליך גישור שהתמקד בהבנת הערכים של כל צד. אסנת הרגישה שהיא כבר לא מעניינת ולא מושכת את בן זוגה, ורונן הרגיש שאסנת לא תומכת בו. המטרה שלי הייתה ליצור הסכם שמאפשר לכל אחד להיות נאמן לעצמו, אבל גם לשמור על הצרכים של כל אחד מהצדדים. הסכם הגירושין כלל סעיפים מיוחדים כמו תיאום מראש של זמני פעילות גופנית כדי לשמור על שגרה מסודרת עם הילדים.
"לא היה קל בזכות הגישור הצלחנו לראות את הצד השני", אומרת אסנת. "הבנתי שהוא לא מנסה לברוח, אלא באמת רוצה לשמור על עצמו". ורונן מסכם: "הבנתי שאפשר לשמור על אורח חיים בריא מבלי להזניח את המשפחה. אנחנו כבר לא ביחד, אבל לפחות יש לנו שותפות הורית טובה".
נישואים הם כמו ריצת מרתון, אבל יש כאלה שמתעייפים בדרך. המקרה של אסנת ורונן הוא תזכורת שאפילו נושאים שנראים אישיים כמו פעילות גופנית יכולים להרוס מערכת יחסים, בעיקר אם לא מתאמנים ומזיעים ביחד כדי שזה יצליח.
