את הזמרת חופית מסיקה (36) מחולון אתם אולי זוכרים מהעונה השלישית של התוכנית "אייל גולן קורא לך", שבה הגיעה לשלבים מתקדמים.
היא מלחינה ומבצעת שירים של כותבים רבים, ועד לפני כשנתיים עבדה כגננת ושילבה בין שתי אהבותיה - למוזיקה ולחינוך. לפני כשנתיים התגלה אצלה גידול נדיר בראש שגדל על עצב השמע, ובעקבותיו איבדה את השמיעה באוזן שמאל.
קראו גם:
"לא אפסיק לשיר ולהלחין עד התו האחרון שאשמע בחיי, כי זה מה שמרים אותי ומעודד אותי", אומרת מסיקה. "אני מלחינה ושרה להנאתי וכל כניסה שלי לאולפן היא ניצחון. אני עוברת שיקום וטיפולים שעדיין לא ידוע מתי יסתיימו, נאחזת ברגעים הקטנים של השמחה והאושר בחיי, מעריכה את הילדים, את הזוגיות והבית ואת המוזיקה בחיי.
"אמי עוזרת לי המון עם הילדים ובתפקוד בבית ובעלי היקר תומך בי. אני גם משתמשת במכשיר שמיעה שכמעט ולא מועיל. בהתחלה בכיתי על מר גורלי ועל אובדן הפרנסה והמקצוע, אבל הבנתי שלפעמים קורים דברים רעים כדי שתעריך את הטוב בחייך. בשל הגידול והאובדן יכולתי להתרכז במוזיקה וליצור, וזה הכניס טיפות של אור בחיי, בין כל החושך הגדול".
מסיקה התחברה למשוררת והסופרת יהודית מליק-שירן, אף היא תושבת חולון, והשתיים הוציאו בשנת 2018 את האלבום "הדרך", שבו שתיהן התנסו לראשונה בהלחנה. רני הלרמן, אלדד שרי וגלעד אלון, חברים של שתיהן, הלחינו יחד איתן את השירים באלבום.
מליק-שירן, דור שני לניצולי שואה, אשת חינוך, מבקרת ספרותית ומוזיקלית, מאתרת ילדים במצבי לחץ ומשבר דרך כתיבתם ומטפלת בשילוב אמנויות בבני נוער שלקו באנורקסיה ובהלומי קרב.
היא המו"לית של "בת אור" הוצאה לאור, עורכת ראשית של כתב העת הספרותי "על הדרך", ומנהלת מרכז לכתיבה יוצרת, שנותן מענה רגשי לילדים, לבני נוער ולמבוגרים.
"הליכתנו המשותפת הצמיחה את שתינו", אומרת מליק שירן, "חשבתי על אלבום נוסף שייגע בשורשים ויחבר בין העולמות שלנו בשירים כמו 'בסמטאות של צפת', 'גם דמעה', 'לוקחת אוויר' ו'אלקנה'.
"באלבום אנחנו מביאות את קולו של השכול הפרטי של שתינו, את קול אהבת הארץ והכמיהה לשלום, חושפות כאב אישי ומועצמות ממנו, געגוע לבית ילדותי, להוריי שהיו ניצולי שואה וכדי שלא נבין מה הם אומרים דיברו באידיש (בשיר 'שפת הסודות'), ועוד.
