נועה עטר (בת 25) גדלה בקרית שרת בחולון ואף סיימה בהצלחה את תיכון 'קמפוס קרית שרת'. עתה היא לומדת שנה שלישית תיאטרון בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, ולאחרונה העלתה את הצגת הבכורה שלה "פרפרים הם חופשיים" בבימויו של דניאל סטיופין (אנטולי מהסדרה הקומית "קופה ראשית"). ההצגה עלתה ב-6.2 ורצה עד ה-20.2.
"כאבי בטן מרוב צחוק"
מדובר על קומדיה רומנטית על שני שכנים שמתאהבים. עטר מגלמת ילדת פרחים עם נפש חופשיה שמתגוררת סמוך לדון - בחור עיוור שרוצה לנסות את מזלו כמוזיקאי בניו יורק ועובר בפעם הראשונה בחייו לגור לבד. עד שאמא שלו נכנסת לתמונה.
איך זה לעבוד עם סטיופין?
"דניאל הוא גם סטנדאפיסט, כך שיש כל הזמן כאבי בטן מרוב צחוק כשאנחנו עובדים על המחזה. הסיפור הוא לא מקורי שלו, אלא של לאונרד ג'רש משנות ה-70, ודניאל לוקח את זה לקצה הכי משעשע".
קראו גם:
תמיד רצית להיות שחקנית?
זה היה קבור אצלי בתקופת התיכון ואז הגיע שירות צבאי משמעותי ובעיקר המילואים שמאוד האפילו על המצב. רק אחרי שיצאתי לטיול אחרי צבא – התחילה התשוקה ללמוד משחק".
"התחלתי להיחשף לזוועות"
מה עשית בצבא?
"שירתי במחנה שורה כסמב"צית במפקדת הרבנות הצבאית. בשבעה באוקטובר קיבלתי שיחת טלפון והוקפצתי לבסיס. מאותו הרגע התחלתי להיחשף לזוועות וזה מלווה אותי עד היום. שורה זו תחנה אחת אחרונה לפני בית העלמין, ומשם לא תצא אף פעם עם בשורות טובות. עד היום נשאר לי הריח מאותם אירועים – זה נספג במדים. גם הרעש של הפטישים שמרכיבים את הארונות לא עוזב אותי".
"בימים הראשונים שפשפנו את העיניים ארבע פעמים ביום: משאיות שלמות ועמוסות מגיעות, והפריקה לא מפסיקה. כל הבסיס התמלא במכולות שמאחסנות נשים, ילדים, קורבנות. זה לא היה פשוט, אבל למזלנו ליוו אותנו אנשי חוסן וקב"נים".
עכשיו, שחזרת לבימת התיאטרון - מה החלום שלך?
"החזרה לתיאטרון אחרי שירות מילואים ממושך זו הגשמת החלום. אני רוצה לעשות קולנוע, טלוויזיה ואפילו סטנד-אפ. כמובן, זו רק ההתחלה – אבל זה עוד יקרה".
