הכירו את המתמודדת: ענת כינורי (51) נשואה לאילן, ואמא של רותם, זיו ונועם. היא חולונית במקור, בעבר גרה בנאות רחל ולפני כ-17 שנים עברה עם משפחתה לשכונת רבין. לטענתה, בדיוק כמוה – גם ילדיה מאוד פעילים בעיר, ובנה אף שחקן כדורסל בהפועל חולון, כשספורט הוא מוטיב מאוד חזק במשפחה.
3 צפייה בגלריה
 "באה לייעל". ענת כינורי
 "באה לייעל". ענת כינורי
"באה לייעל". ענת כינורי
(צילום: כדיה לוי)
ראשית ניסינו להבין מה גורם לאישה שניהלה חברות פרטיות ענקיות, תאגידים של אלפי אנשים, הרוויחה משכורות עתק בסקטור הפרטי, להתמודד על תפקיד פוליטי, קשה ומסובך, המניב יחסית רק מעט על פועלו. "בשנת 2018, קצת לפני הקורונה, עזבתי את מקום העבודה החלומי שהיה לי ויצאתי מאזור הנוחות. מתפקיד של שכר גבוה עם מזכירות ובונוסים, החלטתי שאני צריכה איזה שינוי – ויצאתי לסקטור הציבורי – כי יש משהו בשליחות הציבורית, שאני יכולה לתרום ולהפוך את עיר מגוריי למתקדמת ומובילה", מסבירה כינורי.
למה החלטת לרוץ?
"אני לא פוליטיקאית בנשמה, אבל אני אשת ביצוע. לא כל מי שמגיע לסקטור הציבורי יודע לקרוא דו"חות כספיים ותקציביים, ואני עשיתי זאת. ראיתי שבניגוד לחלום באספמיה שמוכרים לנו פה, חולון הרחק הרחק מאחור – אם זה בבתי הספר, בבגרויות, בדיור ציבורי ועוד. חולון הייתה עיר מובילה בהרבה קטגוריות, היום אנחנו מובילים רק במספר האנשים שבלשכות הרווחה ובהגירה שלילית".
כינורי מסבירה שלדעתה כדי להוביל את העיר, צריך לדעת לא רק להתחכך עם פוליטיקאים, אלא למעשה לדעת לנהל את העיר כלכלית: "במשך שנים, ניהלתי חברות רבות והרבה אנשים, אני מבינה בשוק ההון והפיננסים. כל חברה שהגעתי אליה הצלחתי להביא אותה לתמיכה ולשגשוג. גם בעיר שלי, אני מכירה היטב את הצד הפוליטי והכלכלי כאחד, אני חברה בוועדת הכלכלה, חברה בוועדת סטודנטים בחולון, חברה בוועד מנהל של קרן ידידי חולון – והכספים האלה מיועדים לחינוך בחולון".
מה שאת מספרת עכשיו מתאים לתפקיד מנכ"לית העירייה, ולא ראשת העיר.
"זה אכן שונה, אבל אני רוצה להיות ראשת עיר מצוינת. מנכ"ל הוא זה שמבצע, אבל מי שמוביל את המדיניות זה ראש העיר. אני מגיעה עם חזון מאוד ברור, ולכל דבר יש תוכנית. מרבית תושבי חולון עוזבים את העיר כדי לצאת לעבוד בתל אביב. אני רוצה לגרום לכך שהתושבים לא יצטרכו לעזוב את העיר, תהיה להם פה עבודה – אם זה בחברות ביטוח, בנקים, חברות היי-טק".

3 צפייה בגלריה
ענת כינורי
ענת כינורי
ענת כינורי
(צילום: עופר חג'יוב)

עד כה תמכת במוטי ששון - ראש העיר המכהן, ואפילו ניהלת לו את הקמפיין במסע הבחירות האחרון.
"יש לי הערכה רבה לששון, והוא אכן עשה דברים נהדרים לעיר. עם זאת, פחות בחמש-שש שנים האחרונות. משהו לא טוב: אני חושבת שהוא התעייף, ואחרי שש קדנציות - זה הזמן להעביר את השרביט".
מה שונה בך משאר המועמדים שמתמודדים כעת?
"לאנשים כבר נמאס מפוליטיקאים, או חברי מועצה פטפטנים. זה לא מה שאנחנו צריכים פה. אני מכירה אותם, וחלקם רצים פעם שנייה ושלישית, ולכן הם לא באמת מביאים חלופה. הם אף אפילו מביאים פוליטיקה ישנה של לשמור לי ואשמור לך. חוץ מלפרסם את הבעיות בעיר, אף אחד מהם לא מראה את החזון שלו".
איזה מפלגה עומדת מאחורייך?
"אין לי, אני עצמאית, באה ללא תמיכה מפלגתית".
בשביל להיות ראשת העיר של חולון צריך כ-3-4 מיליון שקל, מאיפה הכסף?
"הסכום אפילו יותר גבוה. אבל אני לא שם. יש לי צוות ענק של מתנדבים שמגיעים בזכות העשייה שלי, ומיוזמתם באים ופונים לעזור. רוב האנשים הם בהתנדבות מלאה, ויש לי שחקני נשמה".

3 צפייה בגלריה
מוטי ששון
מוטי ששון
מוטי ששון. כינורי תיכנס לנעליו?
(צילום: קובי קואנקס)

אם את זוכה, מה הדבר הראשון שאת עושה?
"הכי חשוב לי זה נושא החינוך, פה מתחיל הכל. הילדים שלי עברו את כל מערכות החינוך בעיר, והבן הגדול שלי היום בן 24. צריך לעדכן פה הכל – מגני ילדים, בתי ספר, חוגים, מסגרת צבא, ואני יכולה להגיד לך שחולון מתדרדרת. הנוער יושב היום בגינות ציבוריות חסר מעש, המגרשים לא מוארים, אולמות הספורט סגורים - חינוך מעל הכל, כי זה מה שיעשה את האנשים טובים יותר".

קראו גם:

את מודעת לכך שיש הגירה שלילית בעיר, כלומר אנשים עוזבים את העיר לטובת ערים אחרות?
"בסקר שביעות רצון של התושבים מהעיר – חולון נמצאת במקום ה-14, שזה מאוד נמוך. ובאחד מהם היה מקום שביעות 40 – כלומר, אנחנו מתחת לבת-ים. יש כאן הגירה שלילית של התושבים - ואלו אנשים טובים. העיר מתדרדרת וחוזרת אחורה. אני רוצה לקדם את כל אזור התעשיה ולגייס השקעות, בעיקר לתעסוקה לתושבי העיר – כך שלא יצטרכו לעזוב, ויהיה להם מה לעשות פה מבוקר ועד ערב".
אם את נחלשת במסע הבחירות, תחברי לאחד המועמדים הנוספים?
"אני נמצאת בחוגי בית עם אנשים, נפגשת עם תושבים ומנהלת מערך קשר טלפוני. עוד לא עשיתי סקר, אבל הסקר הראשון שאעשה יהיה בחודש יולי. אין מצב שלא אהיה מובילה בסקר, כי הגעתי לאן שאני היום, בזכות זה שאני אף פעם לא מפסיקה ולא מוותרת. אני מאוד מוכוונת מטרה ועושה את זה באומץ ובגאווה. אני רצה עד הסוף, אין סיכוי שלא אזכה".