בין שלל הבעיות שאיתן התמודדו אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה גם תקלת הניווט. רבים מצאו את עצמם לאורך חודשי המלחמה מאבדים כיוון, לאחר ששירותי ה-GPS שובשו.
כל מי שנע צפונה הרגיש היטב עד כמה חיינו תלויים באפליקציות מבוססות מיקום. עכשיו, כשמגיע החשבון, מתברר שלא רק חוש הכיוון עבר תקופה מאתגרת, אלא גם חשבון הבנק.
זה מה שגילתה רותם, תושבת הצפון, סטודנטית באוניברסיטת חיפה, שבשל צורך להדק את החגורה החליטה לעשות ביטוח לרכב לפי קילומטרים, משום שבהשוואת המחירים מול תוכניות אחרות הניחה שזה יהיה זול ומשתלם יותר.
בדיעבד התברר לרותם, שהזול יצא ביוקר: בשל שיבושי הג'י.פי.אס בצפון, וסימון מקומה בבירות העולם הערביות, טווחי הנסיעה שלה לכאורה גדלו, והיא חויבה על עשרות קילומטרים בשעה שנסעה בין שתי נקודות קרובות בלבד.
בתחילה סימון מיקומה בבירות או בדמשק עורר הומור, אבל בהמשך הבינה שזה לא מצחיק: החיוב הכספי היה גבוה, והיא זו שצריכה להוכיח שכלל לא נסעה שם.
מה עושים?
עו"ד הדס יעקובסון מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות: "מקרים כאלה אכן קרו בגלל שיבושי הג'י.פי.אס באזור הצפון. צרכן שחויב באופן שגוי זכאי להחזר. מבדיקת העמותה, שפנתה לחברות הביטוח, כל צרכן שחויב ביתר זוכה".
קראו גם:
כמה עולה 'לא שמתי לב'?
שנה אחרי שצילה נפטרה, ילדיה, ששילמו עבורה את המנוי לכבלים, שמו לב שהמשיכו לשלם גם אחרי לכתה. הדירה שלה הושכרה, הדיירים כנראה נהנו מצפייה חינמית והילדים לא הבחינו בתשלומים שממשיכים לרדת.
רק כשהתפנו לעשות סדר בחשבון הבנק, גילו את גודל הטעות. הם פנו לחברה וביקשו לברר אם מגיע להם החזר.
מה עושים?
עו"ד הדס יעקובסון: "בקרה ומעקב אחרי החיובים והבנת המידע שבהם תורמים לצריכה מושכלת ומאפשרים לנו לעקוב אחרי התשלומים שאנו מחויבים בהם, ולעתים לחסוך סכומים משמעותיים. לתירוץ 'לא שמתי לב' אין בסיס חוקי, לכן אין כל חובה על החברה לוותר על החוב.
אם סעיף הכבלים לא הוכנס לחוזה, אין כל דרך לגבות את הכסף בדיעבד מהדיירים".
