ניר ודודי, שני חברים שפרשו מהצבא, החליטו להקים חברה - ויצאו יחד לדרך. אבל כבר בשלבים הראשונים נראה היה שניר משקיע, נלהב ומחויב הרבה יותר מדודי.
ואכן, ההתחלה רימזה על ההמשך: ניר השקיע 100 אחוז מזמנו ומכספו. לדודי לא הייתה נכונות להתמסר ולהשקיע טוטלית. "יש חיים מעבר לעסק", הוא נהג לומר.
השניים החלו לנהל ויכוחים על בסיס יומיומי. למרות החברות, ולמרות שהאמינו שהם "באותו ראש", כשמדובר היה בעסק, כסף, חזון ועובדים, התברר שהם לא מצליחים להסכים על מרבית הדברים.
כיוון שגם המשפחות היו מעורבות ומושקעות בעסק, נותרה רק אופציה אחת: להחזיר את הספינה לנמל ולפרק את החבילה.
מאחר ובחברה היו נכסים, כספים, הוצאות והכנסות, ניר ודודי החליטו לעבור את תהליך הפירוק באמצעות עורכי דין. כשהבינו את המורכבות ואת העלויות, החליטו לבחון אופציה אחרת.
האם יכלו לדעת מראש שהניסיון נועד לכישלון?
"במהלך שני העשורים בהם אנו פותרים סכסוכים, למדנו לזהות נקודות תורפה שלרוב יפגעו בשותפויות עסקיות, גם כאלה שנראות הרמוניות, חמות והגונות בשלבים הראשונים", אומר ירון שגיא, הבעלים של 'פלונטר' לפתרון סכסוכים עסקיים ומשפחתיים.
אם אתם מתכוונים להיכנס לשותפות, חשוב שתעברו על הרשימה, אולי תזהו סממנים מוכרים שיגרמו לכם לחשב מסלול מחדש:
ירידה מוגזמת לפרטים
שותף שמדקדק בפרטי פרטים וחותר לבניית חוזה מורכב שלוקח בחשבון הרבה מצבים בעייתיים עתידיים אפשריים, עשוי להיות שותף שנכווה בעבר ומגיע עם חשש גדול. יתכן גם שברובד מסוים הוא נערך כבר בשלב מוקדם ליציאה החוצה.
שותפים שרוצים לעבוד ולהתמסר להצלחת העסק, בונים חוזים פשוטים שמסדירים את עיקרי הדברים. מי שמשקיע יותר מדי אנרגיה בכל מה שיכול להשתבש, פעמים רבות הוא למעשה כבר עם רגל אחת בחוץ. במודע או שלא.
עשייה לא מאוזנת
שותפות שמורכבות משותף אחד שעושה הרבה, מתמסר ולוקח סיכונים ושותף נוסף, שמתקדם לאט ונוח לו להשקיע ולהסתכן פחות עד שעתיד העסק יתבהר, הולכת למקום מדאיג.
לאנשים קל ונוח לחלק את הבעלות על העסק לחצי-חצי. אבל אם חצי מהרווח לא מותאם לחצי מהעשייה וההשקעה, החיבור הזה יכול להסתבך. כדי למנוע סכסוכים יש לשמור על כלל פשוט: אם צד אחד עושה יותר, השווי שלו בעסק, צריך להיות מותאם להיקף הסיכון והעשייה שלו.
3 צפייה בגלריה
השלב שבו העסק פורץ הוא במקרים רבים השלב שבו הקשר בין השותפים משתבש
(צילום: shutterstock)
השותף הסמוי
לבנות עסק עם שותף זה הרבה פעמים לייצר שותפות גם עם האדם הקרוב אליו ביותר, שאותו אתם בכלל לא מכירים.
זה יכול להיות בן או בת הזוג או ההורה או המנטור שנתן לשותף את הכסף. הדרך להבין עם מי אתם באמת מקימים שותפות (במידה ואין עם השותף היכרות רבת שנים וגם אם יש) היא לזמן ארוחת ערב לא רשמית של השותפים עם בני הזוג או עם המקורב שזיהיתם.
באווירה נינוחה, במהלך שיחות שלא קשורות לעסקים, תבינו מיהו אותו מקורב ועד כמה ואיך הוא משפיע. שותפויות רבות נעצרו פתאום או התקלקלו בגלל בני זוג שמאחורי הקלעים הטילו וטו מסיבות שונות, והשפעתם הייתה גדולה.
הרעב
העסק נמצא עדיין על הנייר ואתם מסתדרים עם השותפים שלכם. נסו להביט קדימה אל השלב שבו העסק פורץ ומתחילים להרוויח. במקרים רבים זה השלב שבו הקשר בין השותפים משתבש.
לאנשים רבים יש נטייה להתמלא ברעב לעוד, שיכול לדרוס כל דבר אחר בדרך. על משקל "עם האוכל בא התיאבון".
כדי לדעת איך יתנהג השותף בהמשך, יש להשקיע בהיכרות איתו. כל יחידת עילית מתחילה בגיבוש. גם אם מדובר בשותף שמביא ממון, כדאי להשקיע זמן בהיכרות.
פעמים רבות השותף עם הממון לא הגיע למצב כלכלי טוב, כי הוא מוצלח בעסקים, אלא קיבל את הכסף בירושה, זכה בתביעה ועוד, וההשקעה שלו תגיע עם התניות ודרישות ממי שלא מנוסה בעסקים.
קראו גם:
ואיך הסתיים סיפורם של ניר ודודי?
במקום לערב עורכי דין, שהיו עולים הרבה כסף, ניר הציע לדודי שייפגשו בבית הקפה שבו נהגו לשבת באופן קבוע. דודי הסכים, ובמפגש הם החליטו למצוא דרך אחרת לפתרון המצב, בלי עלויות גבוהות ובלי מלחמות קשות.
"תוך שלושה ימים הגענו להסכמות על חלוקת הדברים", מספר ירון שגיא. "ההחלטה הוסכמה על שני הצדדים והינה תקפה בחוק הבוררות בישראל".
ירון שגיא, יועץ עסקי ופוליטי, יזם ופעיל חברתי, מג"ד במילואים, הוא הבעלים של הליך 'פלונטר' לפתרון סכסוכים עסקיים ומשפחתיים ובניית אסטרטגיה משפטית.
