בשבת, שבעה באוקטובר, בבוקר, התעוררתי לקול אזעקות מפתיעות. לקח לי כמה שניות לצאת מהמיטה ולרוץ למקלט. בדרך חזרה מהמקלט התחלתי לגלות דרך אמצעי התקשורת כי נפל עלינו אסון. כמי שמתוקף תפקידי בעירייה מודיעה במשך כ-35 שנה את בשורות האיוב למשפחות נפגעי האיבה, הבנתי שהפעם יהיה אחרת.
3 צפייה בגלריה
 אתי אזולאי
 אתי אזולאי
אתי אזולאי
(צילום: דוברות עיריית חולון)
עדכנתי את המנהלת שלי כי אני מוכנה לצאת לדרך בכל רגע, ובמקביל, גם חברותיי לצוות המוביל הודיעו כי הן ערוכות לסייע. ביום ראשון הגעתי למשרד כבר בשעה שבע בבוקר, מבלי שנתתי לעצמי לחשוב על האזעקות שיכלו לתפוס אותי בדרכי. חשבתי רק על ההרוגים ועל הנעדרים, על הכמות הבלתי נתפסת שלהם ועל איך נערכים להודעה למשפחות.
בשעה שמונה בבוקר החדר הקטן שלי והמסדרון שלצדו, כבר התמלא בעובדים רבים, שרצו לסייע ולצאת לבתי המשפחות. הקמנו מעין חמ"ל בחדרי, התחלקנו לצוותים, כאשר כל צוות שהתעתד לצאת כדי ללוות משפחה, כלל שתי עובדות.

3 צפייה בגלריה
פסטיבל המוזיקה נובה אחרי הטבח
פסטיבל המוזיקה נובה אחרי הטבח
פסטיבל המוזיקה נובה אחרי הטבח
(צילום: יובל חן)

בתחילה התחלנו לטפל במשפחות הנעדרים, ליקטנו מידע ממקורות שונים על שמות הנעדרים ויצרתי עם משפחותיהם קשר. השיחות היו קשות וכואבות. חלק מהמשפחות ביקשו שנגיע, שנחבק ושנתמוך, וחלק ביקשו להניח להן, בשלב זה. "כל מה שאנחנו רוצים", אמרו בני המשפחות, "זה שהילד יחזור". היינו עם המשפחות בכאבן וליווינו אותן ברגעי חוסר הוודאות המשווע והמצוקה.

3 צפייה בגלריה
מכוניות הרוסות מירי בכביש באזור רעים. "ראיתי דברים שמעולם לא חשבתי שאראה ליד הבית"
מכוניות הרוסות מירי בכביש באזור רעים. "ראיתי דברים שמעולם לא חשבתי שאראה ליד הבית"
מכוניות הרוסות מירי בכביש באזור רעים
(צילום: יובל חן)

כעבור יומיים התחלנו, לצערנו הרב, לקבל הודעות על גופות שזוהו. צוותי ההודעה למשפחות, שהוכנו מראש, יצאו יחד עם נציגי פיקוד העורף, על מנת להודיע זאת למשפחות באופן מיידי, בכל שעות היממה וימות השבוע. היו ימים, שבהם הודענו את ההודעה הנוראית בו זמנית לארבע או לחמש משפחות.
מלבד ההודעה למשפחות והליווי שלהן לאורך ימי השבעה ואחריהם, מלאכת הטיפול שלנו כללה גם העברת פרטים באופן מיידי לדוברות העירייה לשם הכנת מודעות אבל, כולל תיאור אישי של הנרצחים, לצורך כתיבת ההספדים והפרסום, אספקת ציוד לאבלים מול מחסן העירייה, תיאומים מול הביטוח הלאומי לארגון הסעות להלוויות, הזמנת אמבולנס מלווה ועוד. בשלב שבו התמונה התבהרה מעט יותר הצטרפנו לפיקוד העורף גם במתן הודעות למשפחות החטופים.
השבר של המשפחות הוא כבד מנשוא. הכאב שלהן מלווה אותי ואת כל אחת מהעובדות הסוציאליות לאורך כל שעות היממה. עלינו מוטלת האחריות להכיל אותן ולסייע להן ככל שביכולתנו. זה קשה, זה כואב, אבל אנחנו כאן בשבילן.

הכותבת הינה מנהלת מחלקת מש"יק (משפחות, ילדים, קהילה) במינהל הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית חולון.