"הוא מעליב אותי ומזלזל בי! זה כאילו שיש לי בבית עוד ילד. בחיי שנמאס לי ממנו. שכח מה זה להשקיע בנו, שלא לדבר על להשקיע בעצמו. לא מאמינה שהתחתנתי איתו בכלל".
את המשפט הנ"ל שמעתי בקליניקה שלי, כשצליל של תסכול גדול מתלווה אליו. האישה שהשמיעה אותו מרגישה שמזלזלים בה כבר הרבה זמן בכל דבר. הדרך שלה להביע את התסכול היא לתקוף בחזרה. במקרים שכאלה הדרך לזוגיות לא מאושרת ואפילו לפרידה צפויה וסלולה.
העלבות בקטנות
לפעמים זוגות מגיעים לשלב בזוגיות שבו הכל לא עובד. הכל מרגיז אותם, אין להם חשק אחד לשני ובגדול, הם בעיקר עולים על העצבים. בשלב הזה הם מפסיקים להשקיע, לא מחשבנים מה הם אומרים זה לזה, מטיחים הערות ומעליבים על בסיס קבוע בקטנות (או בגדולות). זה השלב שבו רובם שוכחים למה התאהבו זה בזה, ולא מבינים מה עבר להם בראש כשהחליטו להתחתן. הם מסבירים שבן הזוג השתנה, הפסיק להשקיע בקשר, מדבר לא יפה, מעיר הערות עוקצניות ולא מראה נכונות להיות ביחד. בקיצור, קשר שחוק ושוחק.
שני תסריטים עיקריים מתרחשים בסיטואציה הזאת: ממשיכים לנהל קשר מתסכל או נפרדים.
מה, נשאר בכוח?
לא. זוגיות לא צריכה להיות מטלה. אם זוג מגיע למצב שהאחד מאמלל את השני, אני בהחלט בעד הפרדת כוחות. אין סיבה להישאר בקשר מתסכל ולמשוך שנים בתחושה מאולצת. מצד שני, ברור לי שעם ייעוץ נכון אפשר להציל קשרים ממצבים מתסכלים ולהביא אותם למקומות נפלאים.
פרידה זה טוב?
יש תופעה שאני מזהה במקרים רבים: אנשים עושים שינוי התנהגותי ממוקד, עובדים על החולשות שלהם, מתחילים לדבר יפה ולהתנהג בכבוד, משקיעים בקשר ובעצמם ואפילו מגלים סממני רומנטיקה ופתיחות רגשית. רק מה, הם עושים את זה בקשר החדש שלהם. בין השאר כדי להוכיח לבן הזוג הקודם שהוא טעה כשוויתר עליהם. מוכר?
ומה איתי?
אני רואה סביבי אנשים רבים שעושים את השינוי ושומעת כאלה שאומרים לבן הזוג, 'מה נראה לך? שבקשר אחר תתנהג אחרת?'. יש זוגות שמגיעים לייעוץ לאחר פרידה, כשאחד מהם כבר נמצא בפרק ב' ומשתפים בתסכול: "אז מה הייתה הבעיה לעשות את זה כשאנחנו היינו ביחד? למה איתי הוא לא דיבר? למה כשהיה איתי הוא היה נשוי לעבודה ולא רצה לצאת, ועכשיו בכל פעם הם מצטלמים בטיול או בילוי אחר?".
הפתרון: קודם כל תשקיעו
נכון, לפעמים הפרידה היא בלתי נמנעת. אבל המון פעמים היא כן נמנעת, וכדי למנוע אותה צריך לנסות להבין איזה דברים אנחנו יכולים לעשות למען בן הזוג שלנו. הנוכחי הכוונה, לא העתידי. אפשר להתחיל בדברים הקטנים: לצאת ביחד, להגיד מילה טובה, לנסות להרגיש קצת פחות בנוח, להתבייש להטיח הערות ולנסות לנסח מחדש. ממש כמו שהיינו עושים בהתחלה, כשהיינו מחייגים לחברה, מקטרים על מה שבן הזוג עשה ושואלים: 'איך לעזאזל אני אומר לו\ה דבר כזה?'.
רמז: בעדינות.
בהצלחה.
נעמה צובל - יועצת זוגית, מלווה במציאת זוגיות ומדריכת הורים. טל. 052-5555339. באתר: http://www.naamatzobel.com בפייסבוק: http://www.facebook.com/naamacounseling
