למרבית השחקניות הזרות שמגיעות לארץ, בטח בשנה הראשונה שלהן, לוקח זמן להסתגל לליגת העל שלנו. אחת מהיוצאות מהכלל היא בטניאה לייני, הזרה החדשה של אליצור חולון, שמסתמנת כבר עכשיו כאחת משוברות השוויון שיש לרועי אייזנברג בסגל.
הווטו של אמא
עד למשחק מול מכבי רעננה ביום שני האחרון רשמה לייני ארבעה משחקי ליגה במדי חולון. הממוצעים שלה מספרים את הסיפור: 22.3 נקודות, 10.3 ריבאונדים ו־7.5 אסיסטים לערב - בדרך להפוך אולי, מי יודע, לשחקנית הראשונה אי פעם בכדורסל הישראלי שתסיים עונה עם ממוצעי טריפל-דאבל.
לייני, השבוע. נחיתה ראשונה באירופה | צילום: קובי קואנקסלייני, השבוע. נחיתה ראשונה באירופה | צילום: קובי קואנקס
לייני, השבוע. נחיתה ראשונה באירופה | צילום: קובי קואנקס
(לייני, השבוע. נחיתה ראשונה באירופה | צילום: קובי קואנקס)
לאייזנברג, לא ברור איך, יש את הכישרון לצרף משום מקום שחקניות איכותיות ברמה גבוהה. כך זה היה עם שיי קלי, קריסטל ברדפורד ודניאל אדאמס, שהיו על המדף בשנים האחרונות והגיעו דווקא לאולם 'אריאל שרון'.
לייני (1.83 מטר), מתברר, הייתה אמורה לנחות בחולון כבר לפני שנתיים, עוד לפני שג'ורדן הופר חתמה בזמנו. "רק שאז אמא שלי הטילה וטו", צוחקת הכדורסלנית בת ה־26. "כשהיא שמעה שאני מתכוונת לשחק בישראל, היא חששה שאולי יקרה לי משהו". לפני כחודש, כשאייזנברג פנה אליה שוב, לייני כבר הצליחה לשכנע את אמה: "הסוכן שלי ואני עשינו עבודת הכנה טובה. גם הוא הסביר לה שאין פה שום דבר שצריך לחשוש ממנו. גם חברות לקבוצה שלי בעבר הסבירו שזו מדינה נהדרת ושקטה".
מסתבר שלאמא של לייני יש השפעה גדולה מאוד עליה. ככה זה כשאת כוכבת עבר ענקית בארה"ב: יולנדה לייני היתה שחקנית 'אול אמריקן' וכיכבה בליגת המכללות בסוף שנות ה־70 ותחילת ה־80, עוד לפני שליגת ה־WNBA בכלל הייתה בתכנון. בטניאה עצמה הוגדרה לא פעם "הבת של יולנדה".
"הכדורסל תמיד היה מסביב בבית, אבל בהתחלה לא ממש התחברתי לענף", נזכרת בטניאה. "ממש שנאתי את זה. כילדה רציתי להיות בלרינה או מעודדת. אחר כך כבר די דחפו אותי לזה, וידעתי שזה מה שאני לפחות אנסה. בגיל עשר התחלתי ללכת לחוג כדורסל ומיד התאהבתי. החלום שלי היה באמת לשחק כמו אמא שלי, ברמה מקצוענית".
ההשוואות לאם הגאה תמיד יהיו שם. "היא גם המודל לחיקוי שלי. אנחנו מדברות ומתייעצות המון, עד היום. היא הייתה באה לכל משחק ביתי שלי במכללות. בארה"ב, תמיד כשדיברו איתי בתחילת הדרך, אמרו: 'את עושה דברים שדומים מאוד לאיך שאמא שלך שיחקה'. מה שמצחיק זה שמעולם לא ראיתי אותה משחקת, אבל הבנתי שהיא באמת הייתה משהו מיוחד".
אייזנברג. עוד בינגו | צילום: אבי מועלםאייזנברג. עוד בינגו | צילום: אבי מועלם
אייזנברג. עוד בינגו | צילום: אבי מועלם
(אייזנברג. עוד בינגו | צילום: אבי מועלם)
בטניאה ("קרויה על שם סבתא שלי") שיחקה במשך ארבע שנים במכללת ראטגרס ונבחרה ב־2015 רק במקום ה־19 בדראפט ה־WNBA על ידי שיקגו סקיי. מאז הועברה לקונטיקט ובשנה האחרונה לאינדיאנה, שם היא משתפת פעולה עם חברתה הטובה, טיפאני מיצ'ל, הכוכבת הגדולה של אליצור רמלה.
זו השנה הראשונה שלה באירופה. בשלוש השנים האחרונות העדיפה לכדרר דווקא ביבשת החמישית, אי שם באוסטרליה. גם בשל העובדה שאת שמה עשתה בעיקר כשחקנית הגנה טובה ולא סקוררית או שחקנית התקפית, מה שבעיקר מחפשים המאמנים, בטח בארץ.
בשנה שעברה, במדי דנדנונג ריינג'רס, אף נבחרה לשחקנית ההגנה הטובה ביותר של הליגה האוסטרלית. "אני חושבת שאני קוראת את המשחק טוב יותר מאחרים", היא מסבירה. "אני משחקת ב־WNBA כגארדית, ובגלל הגובה שלי יש לי אפשרות לשמור טוב יותר. בכלל, זה עוזר לי טוב מבחינת מצ'אפים".
"כשדיברתי עם אנשים, הם אמרו לי שארד ממנה. טענו שהיא לא סקוררית. אני הייתי בטוח שהיא דווקא כן מתאימה לליגה בארץ", מספר המאמן אייזנברג. "מבחינת האינטנסיביות והכישרון היא אולי פחות משחקניות אחרות, אבל מבחינת פיזיות היא לגמרי שם. זו שחקנית שאפשר להגיד ששדרגה קבוצה שלמה. לא רק בגלל המספרים שלה, אלא כי כל שחקנית בקבוצה בחודש האחרון טובה יותר בעשרה או עשרים אחוז בזכותה".
מה זאת אומרת?
"קח לדוגמה את קריזמה פן. מאז שבטניאה הגיעה, היא פתאום לא צריכה לגעת יותר מדי בכדור וקולעת יותר. רוב האסיסטים שלה הם לקריזמה. אם תיקח את המדד של כל אחת מהשחקניות, תראה שהוא גבוה מזה שהיה לפני הגעתה. גם במדד הקבוצתי אנחנו טובים יותר מכל קבוצה אחרת, כולל רמלה, שהפסדנו לה פעמיים ברצף".
לעשות רעש בליגה
ההפסדים לרמלה, בליגה ובגביע, עדיין יושבים טוב-טוב בראש של לייני. שניהם היו אחרי ששחקניות חולון כבר הוליכו בפער דו־ספרתי (כולל פעם אחת ב־21 הפרש), אבל נפלו מהרגליים בדקות הסיום. "זה רק מוכיח שאנחנו יכולות להתמודד מול כל קבוצה בליגה", סבורה לייני. "אפשר לראות אותנו בהחלט כאחת המועמדות ללכת עד הסוף. המטרה שלי כשהגעתי הייתה להשיג דריסת רגל כשחקנית, לנצח בכל פעם וכמובן להגיע, לפחות כמטרה ראשונה, עד לחצי גמר הפלייאוף".
"ואם היא אומרת את זה, תאמין לי שהיא מתכוונת לזה", מוסיף אייזנברג. "היא בחורה רצינית, עובדת, לא מתעסקת בשטויות. הרגשתי שזה בינגו איתה מההתחלה". ולייני לא נשארת חייבת: "אני מאוד מעריכה את רועי. הוא בחור נהדר על הקווים ומחוץ למגרש. מאוד מעודד, מוציא מכל השחקניות וכמובן שגם ממני את כל הפוטנציאל".
לייני מסכמת: "אני לא רוצה לדבר על מה יהיה עוד חודש או חודשיים, אלא מסתכלת משחק אחרי משחק. מה שבטוח, יש לנו פוטנציאל גדול. אנחנו באמת יכולות לעשות רעש בליגה".