עונה וחצי בילה יונתן מור בהפועל חולון. הקדנציה שלו בהיכל טוטו, שהסתיימה בסוף שנת 2017, היא ממש לא משהו לכתוב עליו הביתה. 26 משחקים, כולם כשחקן ספסל שמיעט לראות פרקט.
איפס את הידית
כן, הרבה חובבי כדורסל, בטח אוהדי חולון, היו בטוחים שמדובר בעוד שחקן צעיר שלא ממש מתאים לליגת העל. אבל מור (24, 2.05 מ') גורם העונה לכל אותם אנשים לאכול את הכובע לתיאבון. ודווקא במכבי חיפה כבר עכשיו מסומן הפורוורד כמי שעשוי לזכות בתואר תגלית העונה בליגת העל.
והנה, ביום ראשון הקרוב הוא יפגוש לראשונה עם הירוקים את האקסית, במסגרת המחזור ה־11 שינעל את הסיבוב הראשון בליגת העל. הפעם בחולון, תהיו בטוחים, מרבית העיניים יופנו אליו. ככה זה כשאתה שחקן מוביל.
מור החל לאפס לאחרונה את הידית. 14 נקודות בהפסד לנס ציונה, שיא קריירה של 16 נקודות בניצחון בנהריה, כולל 4 מ־4 מהשלוש, 11 נקודות נגד מכבי תל אביב - והנה היחס כלפיו השתנה מהקצה אל הקצה. נכון לעכשיו מור, יחד עם רומן סורקין כמובן, נחשב להפתעה נעימה במכבי חיפה העונה.
בינתיים הוא עומד על ממוצע עונתי של 7.4 נקודות למשחק, ונמצא במגמת עלייה. הנתון הכי מרשים אצלו הוא של אחוזי הקליעה: 48 אחוז לטווח של שתי נקודות ו־44 אחוז לשלוש. "בליגה הלאומית שמרו אותי חזק מאוד, כי הייתי הקלע המוביל בקריית אתא", צוחק מור. "לא נתנו לי רגע להיות פנוי. בליגת העל הקבוצה היריבה מתמקדת בשמירה על הזרים, נצמדים לג'יימס יאנג, מנסים לעצור את גרגורי ורגאס - ואותי מפנים. הרבה יותר קל לי לקלוע העונה, כשהשמירה עלי פחות לוחצת".
שיחקת בליגת העל במשך ארבע שנים, שותפת רק ב־46 משחקים, ולא ממש השארת חותם. מה קרה השנה?
"נתתי חצי עונה לא רעה בחולון, אבל לצערי לא היתה לה המשכיות. בהפועל ת"א לא ממש קיבלתי הזדמנות. עברתי מחולון להרצליה מתוך תקווה שזה יתאים לי, אבל בסוף זה לא הסתדר, ולכן העדפתי לרדת ללאומית. אחרי שנה טובה מאוד בקריית אתא חזרתי לליגת העל בכושר טוב".
נראה שאחרי המופע שלך בנהריה הקהל בחיפה התאהב בך באופן סופי.
"אני אוהב את האוהדים של חיפה מהרגע שבו הגעתי לקבוצה. לקח לי זמן להרוויח את האמון שלהם, כי בהתחלה לא הכירו אותי ולא אהבו את העובדה שחתם אצלם שחקן מהלאומית. אבל אני ממשיך להילחם, משתדל להשביע את רצונם, ולשמחתי בינתיים זה מצליח".
נראה שתתמודד על תואר השחקן המשתפר של העונה.
"קודם כל, עברו מעט מדי משחקים מכדי לקבוע עובדות כאלו. ומה שכן, אני עצמי לא מופתע מהכושר שלי כי ידעתי מה אני שווה. אני כל הזמן עולה בעקומת הלמידה שלי. ועדיין יש לי עוד הרבה מה לתת, עוד הרבה מה ללמוד, הרבה להשתפר. נכון שבינתיים זאת העונה הכי טובה בקריירה שלי, אבל אנחנו רק לקראת מחציתה. אני מקבל הרבה יותר דקות מבעבר, ובאופן טבעי ככל שאני מקבל יותר דקות, יש לי יותר ביטחון ויותר תחושת יציבות - ורק טבעי שככל שאקבל יותר דקות גם אשחק טוב יותר".
האחוזים שלך לטווח של שלוש נקודות הם טובים מאוד.
"אני עובד חזק מאוד על הקליעה משלוש. מבחינה סטטיסטית תמיד היו לי אחוזים גבוהים מהשלוש, כך שמי שמופתע ממני פשוט לא הכיר אותי קודם. מגיעות גם מחמאות לורגאס, שבזכותו אני מוציא מעצמי את המקסימום. הוא רכז ענק שמצליח להוציא את המיטב מהחברים שלו".
בקיץ היו מי שחששו שהסגל של חיפה לא מספיק טוב כדי לשרוד בליגת העל.
"מי בכלל מסתכל על הישרדות? אנחנו קבוצה ששווה פלייאוף. לא מסתכלים על התחתית, לא מתעניינים מה עשו הקבוצות שמתחת לקו האדום. אנחנו מכוונים לפלייאוף - ולשם גם נגיע כי אנחנו ראויים להיות שם".
שתיקת המנצחים
שבוע סוער עבר על החולונים. בפעם הראשונה מאז הגיע שלמה אייזיק להפועל חולון, אי שם ב־2011, החליטו בקבוצה על תענית דיבור. הקבוצה אמנם ניצחה בשבת האחרונה 80:99 את עירוני נס ציונה, אבל גל השמועות בנוגע לבעלים הוא זה שככל הנראה גרם לראשי המועדון לאסור על הצוות המקצועי ועל השחקנים להתראיין.
אמנם הקבוצה עלתה למאזן חיובי (4:5) וניצחה את אחת מהכבשים השחורות שלה, אבל גם החליטה לשחרר את מלאקי ריצ'רדסון שהגיע בקול תרועה רמה בקיץ ונהפך לאחד ה'פלופים' בהיכל טוטו. עם הגעת טרוי קופיין, היה ברור ש'חולוניה' תיפרד מזר אחד - כדי לקבל את מענק המינהלת - וזה אכן קרה.
על פניו נראה שריצ'רדסון וחולון רצו בפרידה, וההחלטה היתה הדדית. מלבד משחקי טרום העונה, הפורוורד האתלטי, שעבר בטורונטו רפטורס מה־NBA, לא הצליח למצוא את מקומו בשיטה של שרון דרוקר, עוד לפני שפוטר. השחקן לא יצטרך לדאוג יותר מדי לפרנסה, שכן באיטליה כבר פורסם שהוא מצוי על סף חתימה בקרמונה מהליגה הראשונה.
מי שהשמיע השבוע קול היה היו"ר, איתן לנציאנו, שהעביר מסר חריף לשחקנים. "אנחנו מודעים למצבנו ועושים כל שניתן כדי להשיג את היעדים שלנו, שהם עדיין ברי השגה מבחינתנו", אמר בהודעה לכלי התקשורת והסביר: "חשוב לנו לייצב את המערכת, ולא נחסוך בשום מהלך, כואב ככל שיהיה, כדי לעשות זאת. אף אחד אינו חסין, ומי שלא ייתן מעצמו את המקסימום - לא ילבש את המדים הסגולים. אנחנו בטוחים שיש לנו שחקנים איכותיים מאוד ושיש עם מי לעמוד ביעדים. אבל, כמו שכבר אמרתי, כולם יצטרכו לתת הכל מעצמם למען המטרה ובעיקר על מנת להחזיר לקבוצה את הרוח החולונית המפורסמת".
