היום (שישי), בשעה טובה ומוצלחת, גם ליגה א' בכדורגל חוזרת סוף־סוף מפגרת הקורונה הארוכה (והכפויה). מ.כ חולון ירמיהו והפועל אזור הן נציגות האיזור בליגה השלישית, שתכלול בעונה הקרובה לא פחות מ־18 קבוצות בכל אחד משני המחוזות.
אז נכון, מרבית הקבוצות רחוקות מלהיות מוכנות במאה אחוז והקורונה עלולה לשבש שוב את המשחקים. אבל על אף ההקדמה המטרידה, הליגה יוצאת לדרך, ועם תקווה גדולה שאפשר יהיה להגיע עד השריקה האחרונה של העונה, כלומר ללא הסחות קורונה.
בעונה הקודמת, כזכור, קבעה המגיפה גורלות בליגה השלישית. היא הופסקה ולא חזרה לפעילות. המדורגת ראשונה עלתה לליגה הלאומית, האחרונות זכו מההפקר כאשר הירידות הוקפאו. העונה הוחלט שגם אם תהיה השבתה של הליגה, האחרונות יירדו ויהיו לא פחות מארבע כאלה. בקיצור, הולך להיות מסקרן וצפוף.
בתוכנית המקורית ליגה א' היתה אמורה להתחיל ב־16 באוקטובר, כאשר שבוע קודם לכן תוכנן להתקיים סיבוב מוקדם במפעל גביע המדינה, אבל ההתפרצות המחודשת של הנגיף טרפה את כל הקלפים והביאה לדחיית המשחקים. כעת, כאמור, הם סוף־סוף נפתחים, אז רגע לפני הבעיטה הרשמית של עונת 2020/21, זה הזמן לעשות היכרות עם הלוק החדש של שתי נציגות האיזור בליגה השלישית.
מ.כ חולון ירמיהו - מכוונים למקום אחד
תמונת מצב: אין ספק שמ.כ חולון ירמיהו היא אחת הקבוצות המסקרנות במחוז הדרומי של ליגה א' ערב פתיחת העונה. הבעלים החדש, רונן קנפו, הצהיר בקול רם תחת כל עץ רענן שהמטרה שלו ושל הקבוצה ברורה - לזכות בכרטיס העלייה הנחשק לליגה הלאומית. על מנת להשיג את היעד, קנפו לא חסך באמצעים והנחית בחולון כמה שמות נוצצים ובעלי רקורד מוכח בליגה השלישית.
"חד־משמעית. בנינו סגל איכותי ואנחנו רוצים לעלות ללאומית", מצהירים במועדון. "בשיטת המשחקים החדשה שתונהג בעונה הקרובה, בגלל הקורונה, המקום הראשון והמקום השני בטבלה הם בעצם אותו דבר. לא תהיה עולה אחת באופן אוטומטי בסיום הליגה הרגילה, כפי שהיה נהוג עד היום. לכן אנחנו רוצים לסיים במקום השני לפחות, שמוביל לפלייאוף העלייה. שם ישחקו ארבע הקבוצות הראשונות משני המחוזות, ומשם ננסה לעלות".
בירמיהו, אי־אפשר לטעות, מכוונים למקום אחד, אבל גם במועדון מבינים שהדרך למטרה צפויה להיות מפותלת ולא פשוטה, קשה מאוד אפילו, כאשר ישנן קבוצות נוספות שמעמידות העונה תקציבי עתק ומציגות סגלים נוצצים במיוחד. מדובר בעיקר על א.ס אשדוד של יובל נעים ועל הפועל מרמורק של ארז בנודיס, כשגם בשמשון כפר קאסם מסמנים כיעד את כרטיס העלייה היחיד.
ישחקו לפנינו: שחקן הרכש הנוצץ ביותר שהצטרף לסגל החולוני במהלך פגרת הקיץ הוא כמובן מהראן לאלה, שעוד התרוצץ בליגת העל בעונה שחלפה. לאלה, שסיים רק בקיץ שעבר עונש השעיה ארוך בגין שימוש בחומרים אסורים, חזר לפעילות במדי הפועל חיפה, אבל כבש במדיה שער אחד בלבד במסגרת הליגה ואחד נוסף במפעל גביע המדינה. החלוץ הוותיק צפוי להוביל את התקפת ירמיהו, אבל עם זאת קשה להעריך מה תהיה תרומתו המקצועית של החלוץ שיציין 39 בעוד חמישה חודשים.
כלים התקפיים נוספים שיעמדו לרשות החולונים כוללים בין היתר את אור אילוז (24) שהגיע ממכבי יפו, ואת מתן ארביב (25) שכבש אשתקד 11 שערי ליגה באור יהודה.
בחוליית הקישור אמורים לתת את הטון אלון סולטן (32) שכבר היה שותף לכמה עליות ליגה במהלך הקריירה שלו, בר אל סברי (28) שלבש את מדי א.ס נורדיה בעונה האחרונה, מאור אסור (32) שצפוי להוסיף כוח באגפים, ואופק מרום (23) שהצטרף לסגל רק השבוע.
בחוליה העורפית תתבסס ירמיהו על כמה וטרנים ובראשם חיים פונטרמולי. בגיל 39 חוזר שחקן ההגנה הוותיק, ששיחק בחולון במשך שלוש עונות ועזב לאור יהודה בקיץ שעבר, לקדנציה נוספת בקבוצה. לצידו ישחקו בחלק האחורי גם טל בנש (31) שהגיע מהכח־עמידר, טל משען (32) ומאיר אוחיון (27) שהם מהיחידים שממשיכים מסגל העונה שעברה. ואייל מלול (22) שהצטרף מנוף הגליל.
שם מעניין נוסף שנמצא בפאזל החולוני הוא לא אחר מאשר עידן סרור, הקשר שנחשב בצעירותו לאחד משחקני העתיד של הכדורגל הישראלי, אבל כיום, בגיל 34, נמצא אחרי קריירה מאכזבת והרחק משיאו, בטח ביחס לציפיות שהיו ממנו בתחילת הדרך בהפועל תל אביב.
תסריט אופטימי: החולונים פותחים את הליגה בסערה ומתמקמים בצמרת הגבוהה. הבעלים רונן קנפו שולח את היד עוד יותר עמוק אל הכיס וכרטיס העלייה ללאומית נראה קרוב מתמיד.
תסריט פסימי: הקבוצה של מוסא בן חיים לא מצליחה להתחבר, המאמן לא מצליח למצוא פתרונות ועד המחזור ה־10 כל העסק מתפרק. גל גדול של שחרור שחקנים מתחיל וחלום העלייה של החולונים מתנפץ לרסיסים עוד לפני סיום הסיבוב הראשון.
מנת פתיחה: ירמיהו, שהודחה ממפעל גביע המדינה בשישי שעבר כבר בשלב הראשון והחלה את עונת 2020/21 ברגל שמאל, תקיים היום (שישי) את הפרמיירה שלה במסגרת הליגה, כשתארח את מכבי יבנה. במחזור השני שיתקיים ביום שלישי יהיו החולונים חופשיים, מאחר שחלוקת המחוז לשני בתים יצרה מספר אי־זוגי של קבוצות.
הפועל אזור - שמרו על השלד
תמונת מצב: אחרי שנאבקו באופן קבע בחלק התחתון של הטבלה בשנים האחרונות, באזור מקווים שבזכות ההמשכיות הדברים יראו הפעם אחרת, כשכמעט 70 אחוז משחקני סגל העונה שעברה ילבשו את מדי הקבוצה גם בקמפיין הקרוב.
ליאור ראובן, שהחל את העונה הקודמת כעוזר מאמן וקיבל הזדמנות לעמוד לבדו על הקווים לאחר התפטרותו של יוסי חכים, פותח עונה לראשונה כמאמן ראשי. ראובן, שפרש ממשחק פעיל לפני כשנתיים בלבד, במדים של אזור, יודע שחובת ההוכחה היא עליו. מדובר במאמן הדוגל בסגנון משחק מסודר ויעיל, בדיוק כמו שהיה בשנותיו כמגן על כר הדשא.
"אנחנו ממשיכים עם מרבית השלד מהעונה שעברה", אומר ראובן, "אבל עדיין לא סיימנו לבנות לגמרי את הסגל. לא היה לנו יותר מדי זמן להתאמן מאז שחזרנו מהפגרה, והציפייה שלנו היא קודם כל להתחבר כקבוצה. ברור שאנחנו לא רוצים להסתבך העונה בתחתית כמו שקרה בעונות קודמות, אבל על מטרות נדבר אחר כך".
ישחקו לפנינו: השוער עזרא חנה (25), שגדל במועדון וקיבל סוף־סוף קרדיט מלא אשתקד, הפגין יכולת יציבה והוכיח שהוא ראוי ללבוש את האפודה הראשונה; באזור ימשיכו ליהנות גם משירותיו של הבלם גל ספיר, שהיה מהבולטים בעונה שעברה. ספיר בן ה־28, נכדו של איש ההנהלה הוותיק של המועדון, אברהם דה פריס, הגיע לקבוצה אשתקד, זמן קצר לאחר תחילת הליגה, עזר לייצב את משחק ההגנה והפך מהר מאוד גם לדמות דומיננטית בחדר ההלבשה. לצידו ימשיך לשחק מאור חלבי (30). באגף ירוץ נדב עמר (30), כמו גם שחקן הכנף יוסי סלליך (25) שהגיע מירמיהו; קובי כהן (29) פותח את עונתו העשירית (!) במועדון וייתן את הבלאנס במרכז המגרש. בחוליית הקישור ישחקו גם עומר ארצי (23) וירדן פינטו (26).
החלק הקדמי נבנה מחדש, כאשר שלושה שחקני התקפה הצטרפו לפאזל של ראובן בקיץ: אדיר רחמים (24) שגם הוא הגיע מהשכנה ירמיהו, ועמרי מנשה (22) שעבר ממכבי אשדוד.
תסריט אופטימי: הקבוצה של היו"ר חיים אלגזי ושל המנהל שמעון סינוואני פותחת עם רצף של תוצאות טובות, מתמקמת במרכז הטבלה ואחרי עונות של לחצים ומתחים באזור יכולים להיות רגועים ובטוחים במקומם בליגה, הרבה לפני סיום העונה.
תסריט פסימי: אזור שוב משתרכת בחלק התחתון במרבית שלבי העונה, רק שהפעם, בעונה של לא פחות מארבע יורדות, היא לא מצליחה להיחלץ מהבור ומוצאת את עצמה בחודש מרץ בליגה ב'.
מנת פתיחה: אזור, שהביסה ביום שני השבוע את מ.ס דימונה 0:3 במסגרת סיבוב המשחקים הראשון בגביע המדינה, תחל היום את הופעותיה בליגה במשחק חוץ נגד שמשון כפר קאסם. בעוד ארבעה ימים בלבד, ביום שלישי, כבר יתקיים מחזור הליגה השני ואזור תארח את מכבי יבנה.
האיכות של ירמיהו, הבליידוס של אזור/ אייל לחמן
מצד אחד, קצת חבל שליגה א' חולקה הקיץ לשני בתים בעקבות המצב שהקורונה יצרה כי מחוז דרום יכול היה להיות העונה תחרותי מתמיד, עם כל כך הרבה קבוצות שהולכות בכל הכוח על העלייה. א.ס אשדוד, חולון ירמיהו, שמשון כפר קאסם, הפועל מרמורק, מכבי הרצליה - כולן רואות את עצמן כמועמדות פוטנציאליות לזכות בכרטיס הנחשק ללאומית.
מצד שני, וזו השורה התחתונה והחשובה, ליגה א' חוזרת סוף־סוף לפעילות ואין יותר כיף מאשר לחזור למגרשים המרגשים ולסיפורים הנהדרים שהליגה הזאת מספקת כל עונה מחדש. כאן זה הכדורגל האמיתי, האותנטי, זה שאנחנו כל כך אוהבים וזוכרים מהעבר. אלה הליגות שבהן גדלים הכישרונות שאתה רק צריך לדעת לזהות את הפוטנציאל שלהם ולדחוף אותם כלפי מעלה.
שחקנים שנמצאים בדילמה מתייעצים איתי לפעמים אם כדאי לשחק בליגה א', כשיש להם במקביל אופציות גם מהלאומית ואני אומר שלא יהססו בכלל. מדובר בליגה לא פחות אטרקטיבית ותוססת, ואולי אפילו יותר.
החזרה אחרי פגרה כל כך ארוכה תעשה רק טוב לקבוצות. אם להיתלות באילנות גבוהים - מליגת האלופות, ודרך משחקי הנבחרות השונות, אפשר לראות שהכדורגל התרומם השנה בכל רחבי העולם למקומות גבוהים יותר. כל הפגרות למיניהן רק הגבירו את האדרנלין והמוטיבציה של השחקנים ושל כל שאר העוסקים במלאכה. כולם בטירוף לחזור. שחקנים התאמנו באופן אישי, ולטעמי זה אף יותר טוב מאשר אימון בקבוצה כי שם מתנהלים בקצב איטי. כשאתה מתאמן לבד עם מאמן צמוד שמקפיד על מה שאתה עושה, אתה נכנס לכושר הרבה יותר טוב.
× × ×
מקצועית, כשבוחנים את הסגלים של הקבוצות בליגה א', ברור שמחוז דרום צפוי להיות מסקרן במיוחד. חולון ירמיהו בנתה תלכיד איכותי ותרוץ בצמרת, אבל לדעתי היא נמצאת בנחיתות מסוימת מול קבוצות כמו אשדוד ומרמורק. לדעתי חסר להם עוד משהו ובעיקר מסורת של מאבקי צמרת, בטח מול יריבות כמו מרמורק ואשדוד. עם זאת, העובדה שלא יהיה קהל במגרשים, עשויה לאזן את יחסי הכוחות כי ידוע שאשדוד ומרמורק הן קבוצות עם קהל נלהב ותומך, וקרוב לוודאי שהאוהדים יחסרו לשתי הקבוצות.
אסור לזלזל גם בקבוצות ותיקות בליגה, כמו מכבי שעריים והפועל אזור לדוגמה. הן לא חלשות ולא פראייריות, ובעיקר קשה מאוד לשחק במגרש הביתי שלהן, שבו הן תמיד נותנות פייט ליריבות.
להגיע למגרש באזוריה זה כמו להגיע לביילדוס של סלטה ויגו. קטן, קומפקטי וצר מידות. לא פשוט להוציא שם נקודות.
אבל לפני הכל, באזור חייבים להבין שאם הם ימשיכו להיאבק בתחתית בדרך קבע שנה אחרי שנה, בסוף זה יקרה והם לא ישרדו. לוקחים שם סיכון גדול מדי במאבקי הירידה התמידיים. הקבוצה חייבת להישמר ולצבור כמות נכבדת של נקודות כבר בחלק הראשון של הליגה, על מנת שיהיה לה שקט ומרחב נשימה לימים פחות טובים שעלולים להגיע בהמשך העונה.
לא יצא לי אמנם להדריך את מאמן הקבוצה, ליאור ראובן, לאורך הקריירה הארוכה שלו כשחקן, אבל התרשמתי שמדובר בבחור רציני וחרוץ שיכול להצליח גם על הקווים. רק שייתנו לו שקט ויאפשרו לו לעבוד.
לסיום, אם אני צריך להמר על העולה ללאומית, אז היא תגיע להערכתי מכיוון אשדוד או מכיוון רחובות, בואכה מרמורק.
שתהיה עונה מוצלחת, מהנה ובעיקר בריאה לכ-ו-ל-ם.
