הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה להפקדה את תוכנית 'התחדשות עירונית תל גיבורים'. המיקום האסטרטגי (הסמיכות לדרום תל אביב), עומסי התנועה, התיישנות המבנים והאוכלוסייה הוותיקה - כל אלה נלקחו בחשבון במסגרת הפרויקט שנועד לשנות את פניה של אחת השכונות המוזנחות בגוש דן. "אנחנו מבינים שתל גיבורים היא שכונה ישנה שזקוקה להתחדשות אמיתית ומעמיקה", אומר ראש עיריית חולון, מוטי ששון, "ברור שמדובר בתהליך שייקח זמן - אבל הגיע הזמן לעשות אותו".
הצעה שאי־אפשר לסרב לה
"זה לא דומה בשום צורה לתוכניות 'שיקום שכונות' של פעם", המשיך ששון. "לא מדובר בקוסמטיקה שטחית ולכן כל התהליך חייב להתקיים בשיתוף מלא של הציבור ובהיענות שלו. לקחנו בחשבון את כל האוכלוסיות השונות שבשכונה, חרדים, צעירים, חילונים וקשישים, עשינו מיפוי מעמיק עם צוות היגוי שאמנם עלה הרבה כסף, אבל היה משמעותי בשביל להרים תוכנית בסדר גודל כזה. לכן אני אומר באופן ישיר, אנחנו יודעים איך מתחילים, אבל אין לנו מושג איך נסיים. המטרה היא לשפר את איכות חיי התושבים וזה דבר מורכב".
התוכנית כוללת ארבעה מסלולי התחדשות עיקריים - מתחמי פינוי־בינוי חובה, מתחמי עידוד פינוי־בינוי, מתחמי תמ"א 38 מורחבת ומתחמים שונים שבהם תתאפשר הוצאת היתרי בניה בהתאם לתמ"א 38 על עדכוניה.
בעיריית חולון אומרים כי התוכנית "מגדירה את מרחב שיקול הדעת של הוועדה המקומית, בקביעת סדר העדיפויות למימושם של המתחמים השונים. כל זאת מתוך המאגר הכללי על פי איכות התועלת הציבורית הצפויה ממימושו של כל מתחם".
בנוסף, העירייה מייצרת מסגרת תכנונית שמאפשרת בשלב הראשון תוספת של 2,000 יחידות דיור, מתוך מאגר פוטנציאלי של 45 מתחמי התחדשות, כך שלמעשה כמות האוכלוסייה בשכונה צפויה להכפיל את עצמה.
כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם גידול האוכלוסייה בשכונה שממילא מאוד צפופה?
ששון: "קודם כל, כל השיקולים האלה נלקחו בחשבון, גם בתכנון וגם בעיצוב. במידת הצורך נוסיף תשתיות עירוניות ונתאים את מבני הציבור לצורכי השכונה. ברגע שגם משרד השיכון נכנס לתמונה, גם ברמת האישורים וגם ברמת התקצוב, יש יותר גמישות ויכולת לקדם דברים".
בעיריית חולון מבינים שכבר היום השכונה סובלת מפקקים כבדים וגידול האוכלוסייה רק יחמיר את המצב, ועל כן הוחלט על מתחמי פינוי־בינוי חובה שיאפשרו את הרחבת צירי התנועה לתוך ואל מחוץ לשכונה ויוסיפו יציאה נוספת שמטרתה להוריד את העומס בשעות הלחץ, בעיקר ליוצאים לכיוון תל אביב.
למרות זאת, המונח חובה בשינוי מגורים הוא בעייתי ובמחלקת ההנדסה מנסים להיערך למצב. "כשישבנו להכין את התוכנית השתמשנו בפינצטה, הרי אנחנו לא מרחיבים את השכונה אלא בונים אותה מחדש", מסבירה מהנדסת העירייה, אדריכלית מימי פלג. "מתחמי החובה יאפשרו פתיחת צירים כי ללא הריסה ובנייה לא נוכל להתקדם. בלי נגישות שום דבר לא זז ואת זה כולם מבינים. אנחנו מבקשים להרחיב את הציר ברחוב המעפילים כך שייווצר מערך תחבורתי נוח שכולל תחבורה ציבורית ולהוסיף יציאה ברחוב גבעתי לכיוון דב הוז.
"כרגע יש במקום הזה בניינים, אנחנו צריכים לעשות להם פינוי־בינוי ולבנות אותם בצורה שונה וזה המתחם חובה. אבל החובה תבוא לידי ביטוי בעידוד. אנחנו ניתן הצעות כל כך טובות שבעלי הדירות לא יוכלו לסרב להן כי גם לתושבים זה ישתלם. במצב הנוכחי הדבר היחיד שנאשר להם זה חיזוק מבנה ומקלט מבלי לתת זכויות, זה אומר שהם ייאלצו לממן את זה. בפינוי־בינוי הם יקבלו המון הטבות, נלווה את היזמים ונדאג שגם להם ישתלם לתת לתושבים תמורה ראויה.
לראות מעבר לפקק
התוכנית עברה כבר ארבעה מפגשי ציבור, תושבים רבים בשכונה מכירים אותה, למרות שמרביתם מתקשים לדעת היכן ביתם ממוקם במפה שמצורפת לתוכנית. עם זאת, גם הם מביעים תקווה כי השינוי הקרוב יגאל את השכונה.
שי גזר מתגורר ברחוב המעפילים, ולמרות הקרבה לכביש הראשי בשעות הבוקר הוא מבלה זמן רב בפקקים וזה אולי היתרון המשמעותי של התוכנית. "בכנות, לא מעניין אותי שיפור המבנה", הוא אומר. "כי את זה כל קבלן ויזם מציע. אם העירייה תצליח להפחית את הפקקים זה יהיה נס אמיתי. אנשים עומדים כאן בשעה 7:00 בבוקר ופשוט בוהים מהחלון. יש כאן פקקים מטורפים לכל כיוון. הצפיפות כאן הזויה וזה ברור שהתכנון כאן היה שגוי".
אתה לא חושש שתיאלץ לפנות את ביתך?
"לא ממש. הרי זה מגוחך ששכונה שכל כך קרובה לתל אביב היא לא פנינה נדל"נית אלא שכונת 'סלמס'. במקומות אחרים היו לוקחים את המיקום שלה וממנפים אותה לשכונת יוקרה. לחיות בתל אביב אבל לגור בחולון, זה חלום. אם אני יכול לשמור על המיקום הטוב של הבית שלי ולקבל שדרוג - אני שמח".
הצביעו פה אחד
באופן טבעי, התושבים הוותיקים יותר חוששים מהשינוי ומשתדלים להתעדכן לעתים קרובות. "אני לא הייתי במפגשי שיתוף אבל הילדים שלי הלכו ובדקו ושאלו", מספרת אסתר קרטא שמתגוררת בסמוך ל'פילבוקס'. "הבנתי שאנחנו נקבל כבישים טובים יותר ומדרכות מסודרות, וזה חשוב. אבל אני לא רואה את עצמי עוזבת את הבית שלי. הבנתי שזה לא חובה, ואני מקווה שזה באמת ככה. אם ישקיעו השכונה שלנו תפרח כי האנשים כאן באמת טובים".
בדיון האחרון בוועדה המקומית התוכנית עברה פה אחד, מה שמרמז כנראה על צפי גבוה לאישורה. היא תוגש לוועדה המחוזית בעוד כ־60 יום, כפי שהחוק דורש כדי לאפשר לתושבים לערער, אבל פלג לא רואה סיבה לפסימיות: "להערכתי תוך חצי שנה נאשר את התוכנית, ומבחינתנו אנחנו כבר עובדים במקביל ונערכים לביצועה. אני מאמינה שבתחילת שנה הבאה כבר יתחילו העבודות בשטח".
מהנדסת העירייה, האדריכלית מימי פלג: "להערכתי תוך חצי שנה נאשר את התוכנית, ומבחינתנו אנחנו כבר עובדים במקביל ונערכים לביצועה. אני מאמינה שבתחילת שנה הבאה כבר יתחילו העבודות בשטח"
