אשר קשר //
הרגע שבו הניף גיא נתיב את פסלון האוסקר השבוע הזכיר למוש דנון איך הוא ישב שם באולם לפני תשע שנים וכסס ציפורניים כש"עג'מי", הסרט שהפיק, היה מועמד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר.
"זה היה שיא היצירה הקולנועית באותה שנה", אומר דנון. "השבוע התרגשתי לראות את הזכייה של גיא. הוא ושרון מימון הם שני יוצרים מוכשרים ומוערכים וגם אנשים מקסימים. ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלנו".
רגע הנחת הזה מגיע ארבע שנים אחרי שדנון מונה ליו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. בשנים אלה נעשו כאן לא מעט סרטים טובים וסדרות איכותיות, אבל נדמה שעיקר הפוקוס התמקד בהתגוששויות עם שרת התרבות מירי רגב.
"המריבות עם שרת התרבות הביאו רייטינג לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל", הוא אומר. "היא רבה איתי ואני רב איתה, היא משתלחת בסרטים שאת חלקם לא ראתה ומפרסמת אותם על הדרך. אין ספק שזה העניק לקולנוע הישראלי קרקע תקשורתית פורייה".
כלומר מירי רגב בעצם טובה לקולנוע הישראלי?
"במידה מסוימת, אם מתעלמים מהסכנות הטמונות ברפורמת הקולנוע, אבל אין ספק שהייתי בוחר להתפרסם בדרכים אחרות".
הריאליטי מדשדש
דנון (59), נשוי בשנית, אב לשלושה וסבא לנכד. אחרי עשרות שנים בבועה התל אביבית, עבר לגדרה. "עזבתי את תל אביב כי מיציתי", הוא אומר.
"אני מאוד אוהב את גדרה, היא הבית בשבילי. אני לא מרגיש אאוטסיידר בשום מקום שבו אני בוחר להיות. השילוב בין גדרה לתל אביב מתאים לי ומאפשר לי גיוון מרתק בחיים".
מזה 30 שנה שהוא מפיק קולנוע וטלוויזיה ("הבורר", "עג'מי", "אהבה קולומביאנית", "בטיפול", "מונא"), במקביל הוא יו"ר גוף הגג של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבו יותר מ־1,300 חברים, "והתפקיד שלנו הוא לדאוג לקידום היצירה בארץ ובעולם ולקרב בין היוצרים, היצירות והציבור".
הקולנוע הישראלי עשה קפיצת דרך בשנים האחרונות או שאנחנו עדיין משתרכים מאחור?
"הקולנוע הישראלי עשה קפיצה עצומה וזוכה לכבוד רב. בשבוע שעבר זכה סרטו של נדב לפיד, 'מילים נרדפות', בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין.
"בזכות תקציב מתחנות הטלוויזיה המסחריות החלה עשייה גדולה ופריחה של סרטים. היום נעשים כ־30 סרטים בשנה, והצטרפו יוצרים חדשים שעוסקים בנושאים שמשקפים את החברה שלנו".
והטלוויזיה המסחרית? היא הרי מאביסה אותנו בריאליטי ודלה בתכנים מקוריים רציניים. אתה חי בשלום עם המנה המוגשת לצופה הממוצע?
"עולם הריאלטי מדשדש ומגיע למיצוי, להבדיל מסדרות דרמה שממשיכות וימשיכו לנצח. תחנה תצליח אם היא תייצר מינון נכון בשידור ותעבור לשידור מרוכז יותר בבינג', כדי לא לאבד צופים שנוחתים אצלה במשבצת החדשות".
בשבוע הבא יעטה דנון בגדים חגיגיים לקראת טקס פרסי הטלוויזיה לשנת 2018. השרה רגב, אגב, לא הוזמנה לאירוע.
"ביום שהיא נכנסה לתפקיד נפגשנו ושוחחנו ארוכות. זאת היתה פגישה טובה דווקא, ובסופה הגענו למסקנה שאנחנו רוצים את אותם דברים, כמו טיפול בפריפריה מבחינת הייצוג הקולנועי והתרבות הקולנועית".
אז איפה הבעיה?
"בניסיון לצנזר. בעיניי, ביקורת תמיד לגיטימית. שום במאי לא שונא את המדינה שלו, הוא פשוט מנסה לעורר שאלות ובעיות ולדון בהן. לכל אחד מותר למתוח ביקורת על עוולות — קיפוח מזרחים, פגיעה בערבים, הדרת נשים והזנחת קהילות חלשות.
"גם מותר למתוח ביקורת על התנהלות כלכלית, חברתית, לאומית ופוליטית. זאת הזדמנות לשפר דברים ולא לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. אמרתי לשרה כמה פעמים: בואי לא נריב, בואי נשמע מה יש לבמאי הזה לומר ונקיים על זה שיחה ודיון, אבל היא לא רצתה דיון ועבודה אמיתית אלא כותרות צעקניות".
בעמוד הפייסבוק שלך כתבת שהיא פופוליסטית, לא דואגת לפריפריה ופועלת בשם שנאה עיוורת.
"אני עומד לחלוטין מאחורי מה שכתבתי. רפורמת הקולנוע שהיא מבקשת לעשות תפגע בקולנוע הישראלי באופן בלתי הפיך. אין כלום בין זה להשמעת קולם של מי שייתכן שהודר".
מירי רגב בתגובה: "את פירותיה המהפכניים של הרפורמה של השרה רגב בקולנוע נחוש היטב משנת 2019, מועד בו מנגנוני התקצוב המתוקנים יכנסו לתוקף. מר דנון אולי מבין בקולנוע, אך הוא רחוק מהלבין כיצד פועלים מנגנוני התקצוב במדינה".
הקול השל הפריפריה
דנון מאמין שהקולנוע הישראלי בהחלט מציג את כל השכבות. "טקס פרסי אופיר האחרון הוכיח עד כמה מגוונים הקולות התרבותיים והחברתיים שמיוצגים ב־30 הסרטים שהשתתפו בתחרות".
גם מהפריפריה?
"המושג סרטי פריפריה מטעה ואינו הוגן. אנחנו יוצרים סרטים חברתיים שמתרחשים בכל מקום כמו 'פיגומים', 'מוטלים בספק', 'אבינו', 'ברש', 'ישמח חתני', 'לעבור את הקיר', 'נמל בית', 'סופת חול', 'תיקון שבוע ויום'.
מלבד סרטים, אנחנו פועלים בפריפריה כל הזמן. לטקס שיתקיים בשבוע הבא יגיעו בני נוער מצפון הארץ ומדרום הארץ וישתלבו בסדנאות ובפעילויות שיתקיימו באירוע. הדבר שאני הכי גאה בו בשנים שאני משמש בתפקיד הוא החיבור של כל העולמות — חיבור היוצרים לפריפריה וחיבור הפריפריה אלינו".
איך עשיתם את זה?
"האקדמיה, בניהול מנכ"לית העמותה דנה בלאנקשטיין־כהן וחברת העמותה לאה טוניק, הקימה גוף ששמו 'מובילים קולנוע', והוא דואג להביא את היוצרים ואת היצירה לכל פינה, כפר, עיר ועיירה.
"כל מי שרוצה לראות סרט ולהבין איך ולמה יצרו אותו, אנחנו אצלו. זה בנשמתי ובדמי. הפרויקט החל בהפסד כספי, והיום אנחנו משתפים פעולה עם כל המפיצים בארץ ומשתפים פעולה עם מפעל הפיס. מאפס הגענו ל־180 אירועים ב־60 יישובים. על הפרויקט הזה גאוותי".
דנון משדר אופטימיות. "הגענו למצב נפלא של שתי תחנות טלוויזיה מסחריות וערוץ ממלכתי אחד. אם לא תהיה התערבות פוליטית כפי שקרה בשנים האחרונות, המצב ישתפר.
"יש לנו שותפים מחו"ל שמוכנים לשים כסף על יצירה ישראלית ומגיעים לחפש את הטאלנט שיודע לדבר בגובה העיניים בסדרות כמו 'פאודה', 'בני ערובה' ו'חטופים'. נוסף על כך ההפקות שלנו זולות הרבה יותר מהאירופיות".
ומי הפייבוריט שלך לזכייה?
"זה סוד כמובן".
טקס ההכרזה על הזוכים בגמר בתחרות טקס פרסי הטלוויזיה לשנת 2018 יתקיים ב-10.3 באור יהודה. לרשימה הוגשו מועמדויות של כ-120 תוכניות ב-46 קטגוריות.
