בעידן בו עולם ההייטק והסייבר נשלטים על ידי רוב גברי, גבי (גבריאלה) מרום מחולון חולמת לעשות מהפך מגדרי בשוק העבודה. כמומחית לגיוס מועמדים לשירות ביטחון לתחום הטכנולוגיה בחיל המודיעין בצה"ל, היתה מרום (46) מוקפת בעיקר בגברים.
1 צפייה בגלריה
"בנות לומדות אחרת מבנים". מרום עם בנותיה
"בנות לומדות אחרת מבנים". מרום עם בנותיה
"בנות לומדות אחרת מבנים". מרום עם בנותיה
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
"כשמדובר במשאבי אנוש יש רוב נשי, אבל בתחומים הטכנולוגיים בצבא, כמו בחיי האזרחות, אחוז הנשים עומד על 20 עד 25 אחוז בלבד. יש בין 17 ל־20 אחוז מהנדסות, ורבות מהן לא באמת נמצאות בליבת העשייה אלא בתפקידים יותר צדדיים. כשסיימתי תואר שני בסוציולוגיה ארגונית, חזרתי לצבא במטרה לקדם את התחום הטכנולוגי בצבא עם אג'נדה ברורה לאפשר גם לנשים להתקדם, אבל במהלך המיונים הבנתי שלמרות שבנות מגיעות עם הרבה מוטיבציה, לרובן אין מספיק ידע בתחום".
יש היום מגמות טכנולוגיות בתיכונים אז למה בכל זאת נשים נשארות בחוץ?
"הסיבה לכך היא שבנות לומדות אחרת מבנים. ראשית, בכיתה מעורבת בנות לומדות פחות טוב מבנים. שנית, צורת הלמידה היא שונה. בעוד שבנות בעיקר מתמקדות בציונים ומקפידות לעמוד ביעדים שמערכת החינוך קובעת, בנים יותר נוטים לצאת מהמסגרת והם מעדיפים לחקור ולהתנסות לעומק. זה אומר שברגע האמת הם יודעים יותר על טכנולוגיה מאשר בנות, שתמיד חסר להן קצת יותר ידע וניסיון".
לדבריה, כתוצאה מכך לבנים קל יותר להשתלב ביחידות מיוחדות בצבא. "כך הם גם מגיעים לשוק העבודה עם יותר ביטחון, ניסיון והערכה עצמית, שמעודדים אותם לדרוש תפקידים יותר בכירים ושכר יותר גבוה, לעומת נשים, שיותר מתקשות להשתלב בצבא כי הן מלכתחילה לא מגיעות עם מספיק ידע וניסיון. בנוסף, נשים הן פחות תחרותיות. נשים יותר חוששות מכישלון ולכן מלכתחילה הן מרחיקות את עצמן ממקומות כאלה".

חיבור עם החיילת לשעבר

עם שחרורה מצה"ל לפני כשלוש שנים, החליטה מרום לחפש מקום בו תוכל לקדם את האג'נדה שלה ופגשה בנציגי עמותת "אליסקוד", אותה ייסדה אנסטסיה אוצ'קובסקי, שהיתה חיילת של מרום.
"חנכתי אותה בעבר ולכן החיבור בינינו היה מיידי. העמותה פועלת למען קידום מנהיגות טכנולוגית בקרב בנות מכיתה ד' ועד י"ב. הפעילויות שלה כוללות השתתפות בהדרכות, בתחרויות ובמפגשים ייעודיים עם חברות הייטק מובילות ותחרויות בינלאומיות. היום אני משמשת כמנהלת הדרכה ושותפה אסטרטגית בעמותה, וגם הבנות שלי ליה (12) ורוני (10) משתתפות בפעילות. אנחנו מאפשרות לבנות להיחשף לטכנולוגיה בגיל צעיר ובהמשך הן הופכות לחונכות של תלמידות צעירות, כאשר המטרה היא להפוך לתנועת נוער לבנות שעוסקות בטכנולוגיה וסייבר".
האם הפרדה בין בנים לבנות באמת תורמת לשוויון?
"זאת שאלה חשובה. צריך להבין שאנחנו מדברים על גיל מסוים. כאשר מתחילים השינויים הביולוגיים בין בנים לבנות, הביטחון העצמי של הבנות יורד והן מעדיפות לבחור את המקומות הבטוחים יותר, וזאת בדיוק הנקודה בה חשוב לנו לתפוס אותן, לפני שהן מתחילות לראות את ההבדלים בינן לבין הבנים".
"אנחנו מאפשרות לבנות להיחשף לטכנולוגיה בגיל צעיר ובהמשך הן הופכות לחונכות של תלמידות צעירות, כאשר המטרה היא להפוך לתנועת נוער לבנות שעוסקות בטכנולוגיה וסייבר"
לדבריה, יש לאפשר לבנות ללמוד בצורה שמתאימה להן. "בהסמכה אצלנו הבנות נחשפות גם למרצים גברים, לחממה הטכנולוגית 'ראשון סטארט אפ' ולחברות הייטק. אנחנו לא מנתקות אותן מהעולם, אלא רק מאפשרות להן להתפתח בסביבה שיותר מתאימה להן. המטרה שלנו היא לא רק להסמיך אותן, אלא להפוך אותן למנהיגות טכנולוגיות, שיחקרו, יובילו ויתנסו בלי לחשוש".

תומכת למידה בת 12

מי שכבר עושה את זה היא ליה, בתה של מרום, שבגיל 12 בלבד כבר תומכת למידה עבור בנות צעירות ממנה ומלמדת אותן תכנות.
"אני מאוד נהנית", היא מספרת. "כבר ניצחנו בתחרויות וקידמנו פרויקטים. אני מדברת על תכנות עם בנים בכיתה, אני לא מרגישה שונה מהם וגם חברות שלי מתלהבות מזה ורוצות שאלמד אותן".
לשאלה מה ירצו להיות כשיגדלו, לאחותה רוני יש תשובה אחת: "אנחנו רוצות להיות האקריות כמו אבא שלי. הוא עוסק באבטחת סייבר כי הוא פורץ לאנשים רעים כדי לעזור לטובים".
בימים אלה עמותת אליסקוד מגייסת חונכות, ובהמשך תפתח את שעריה לחניכות חדשות על בסיס מספר המדריכות. "היום יש לנו 300 חניכות, 40 מדריכות, ו־15 סטודנטיות. התחלנו הרשמה לשנה הבאה ויש לנו כבר 110 מועמדות והמספרים עולים", מספרת מרום בהתרגשות. "בחולון יש לנו היענות גדולה עם עשרות חניכות וחונכות ושיתופי פעולה עם המכון הטכנולוגי".