אלף מתנדבים
שם המיזם: חולון מתנדבת
סיבת הקמה: התפשטות נגיף הקורונה
דבר המתנדבים: לאחר שקיבל פניות רבות מתושבים שביקשו להתנדב החליט חבר מועצת העיר, שי קינן, לפתוח את המיזם אליו התגייסו כבר אלף תושבים. "כיום יש הרבה אנשים שזקוקים לסיוע, לא רק אנשים שרגילים לקבל סלי מזון אלא גם אנשים שבעל כורחם מצאו את עצמם תלויים באחרים", מסביר קינן, "מדובר בקשישים, נשים בהריון, אנשים בקבוצת סיכון, עובדים חיוניים שכל היום עסוקים ואנשים שאיבדו את עבודתם בפתאומיות. אני קורא להם לפנות אלינו לכל דבר, קניות בסופר, איסוף תרופות והעברת חפצים. ביקשתי מכל חולוני שרוצה להתנדב, לתת יד וההיענות הייתה מדהימה".
אחת המתנדבות היא אופאל אפרון מחולון, אם לארבעה ילדים, שמעבירה שקיות של תרופות לאנשים שכלל לא תזהה ברחוב. "אבל מבחינתי כל אחד מהם הוא סבתא שלי. אני חושבת עליה וכמה היא חשובה לי וזה גורם לי להבין כמה הם זקוקים לעזרה שלנו. לי לא קשה, בעלי שומר על הילדים, אני יוצאת וחוזרת, חוששת להידבק אבל זה לא עוצר אותי, כי ברור לי שהמצב שלהם הרבה יותר מורכב והם צריכים אותנו עכשיו. הלוואי וסבתא שלי היתה מאפשרת לי לעזור לה יותר".
לא רק דגים, גם חכות
שם העמותה: עזרה מגד
סיבת הקמה: הוקמה בשנת 2002, בבת ים, לזכרו של סמ"ר גד עזרא שנפל במבצע חומת מגן על ידי חבריו ומשפחתו, שביקשו להמשיך את רשת המעשים הטובים שלו.
דבר המתנדבת: "בימי שגרה אנחנו פועלים בעיקר בבת ים, אבל היום זה שונה", מסבירה מנכ"לית העמותה, אור מלכה. "מאז התפרצות הקורונה פנו אלינו מספר תורמים ולבקשתם אנחנו פועלים גם בראשון לציון, יפו, חולון ותל אביב. לכל תורם יש משהו שקרוב ללבו והוא רוצה לתרום כדי לקדם אותו. הם יודעים שיש לנו את הניסיון והלוגיסטיקה ומעבירים תרומות למקומות האלו. אנחנו מספקים סלי מזון ל־400 משפחות, כרגע אין מחסור בתרומות אבל אנחנו צופים שזה ישפיע עלינו כי הרבה אנשים יצאו לחל"ת ולא יודעים מה קורה איתם. עם זאת, יש המון מתנדבים חדשים, אנשים שהקורונה גרמה להם להתעורר למצב בחוץ ולרצות לסייע לאחרים. אלו אנשים שלא התנדבו בעבר אבל הם רואים מה קורה ואכפת להם. בנוסף, אנשים יושבים בבית וזה נותן זמן לחשוב, פתאום אתה מבין כמה ההתנדבות חשובה. גם חברות שלא תרמו בעבר הבינו שזה צו השעה והתגייסו עם תרומות יפות, זה חשוב לנו.
"העמותה שלנו פועלת בשני מישורים, סלי מזון ומיזם 'ממשבר לצמיחה' שלא מעניק דגים אלא חכות, מלמדים משפחות כיצד לצאת ממחסור כלכלי, להשתקם להתנהל פיננסית. בימים אלו דווקא זרוע סלי המזון גדלה כי אנשים נקלעו למצב הזה באופן פתאומי ולא בגלל התנהלות שגויה. יש לנו גם מיזם להפגת בדידות לקשישים ששינה את פניו - מביקורים עברנו לשיחות טלפון - אבל הפעילות ממשיכה". מלכה (25) אם לילדה, אך למרות הקושי היא ממשיכה בעבודתה. "אני מנסה לתמרן בין הילדה לפעילות, בעלי עוזר לי וגם המשפחה. כולם מבינים שעכשיו יותר מתמיד יש אנשים בחוץ שזקוקים לנו".
המטופל שהפך למטפל
שם המיזם: קומו עורו
סיבת הקמה: הוקמה לפני 20 שנה על ידי תושב שכונת תל גיבורים, דניאל גרייב, הלום קרב משלום הגליל עם 100 אחוזי נכות שכחלק מהטיפול התבקש לסייע לאחרים. כשפגש את אריק דנון החליטו השניים להקים עמותה מסודרת. כיום גרייב מתגורר באלעד ושם הקים סניף נוסף של העמותה.
דבר המתנדב: העמותה כבר סיפקה 1,000 סלי מזון אך ממשיכה בפעילות למרות החשש הכבד שלא נצליח לעמוד בהתחייבויות הכספיות. "אנחנו עובדים כבר הרבה שנים, אבל אלו ימים לא פשוטים", אומר דנון, "העמותה מספקת סלי מזון, ביגוד, אוזן קשבת למי שזקוק ואף סיוע משפטי במידת הצורך. לקראת חג הפסח אנחנו בעיקר עסוקים בהעברת מזון כיוון שאי־אפשר לבקש מאנשים לבוא לאסוף, זאת לוגיסטיקה מאוד מורכבת אבל הצלחנו להעביר לכל המשפחות הקבועות ועכשיו אנחנו מנסים להשיג עוד סלים למשפחות נוספות.
כל פעם אנחנו אומרים 'עוד עשרה סלי מזון' או 'עוד אלף שקל למצות', שורדים מיום ליום בניסיון להשיג כמה שיותר. זה לא פשוט, כשהתחלנו לקחנו סחורה בשווי עשרות אלפי שקלים שאנחנו ערבים לה, אבל אני אופטימי. נכון שיש פחות תרומות כי אנשים חוששים לפרנסה שלהם אבל למזלנו קיבלנו סכום מאוד מכובד מבית כנסת 'ברימה' בסביון. אני אומר שאדם שתורם בזמן טוב זו לא חוכמה, החוסן החברתי שלנו נבחן דווקא בימים כאלו, כשיש לנו פחות והעתיד לוט בערפל ולמרות זאת אנחנו לא שוכחים את האחר. שואלים אותי אם אני לא מפחד להידבק, אני עונה שלא, כי כמו רופא כך גם אנחנו המתנדבים נמצאים בשליחות ואנחנו חלק ממערך ההבראה של אנשים שסגורים בבית. לפני הקורונה היו עניים ואנשים שהיה להם, היינו שבעים ואפילו חזירים, רמסנו את הנזקקים ופתאום כולנו באותה סירה, הרי גם כשיש לך כסף אתה לא תמיד תשיג סחורה. כולנו עדים למחסור המצות והביצים במשק, זה צריך להכניס לאנשים פרופורציה לחיים".
יודעים להקשיב
שם המיזם: עמך
סיבת הקמה: עמותת עמך נוסדה בשנת 1987 והיא משמשת מרכז ישראלי לתמיכה נפשית וחברתית עבור ניצולי שואה ובני משפחותיהם.
דבר המתנדב: לאור המצב (חשש להדבקת ניצולים, ששייכים לקבוצת סיכון) נאלצו בעמותת 'עמך' לסגור את הסניפים ברחבי הארץ, אך בסניף חולון מצאו המדריכים דרך יצירתית לשמירה על קשר, כאשר חברי הוועד קיבלו טלפונים של חברי המועדון וכל אחד מהם ממונה על שמירת קשר עם מספר ניצולי שואה. "הגעתי לעמך חולון אחרי שבעלי נפטר והיום זה הבית השני שלי", מספרת חברת הוועד, גילה שניידר (80). "בפעם הראשונה ראיתי כמאה פרצופים זרים ולא ידעתי כיצד אשתלב, אבל מהר מאוד התחברתי עם כולם, זה מקום מדהים, בניגוד למה שחושבים על מבוגרים יש כאן המון שמחת חיים, הרצאות, פעילויות, משחקים וצוות מדהים.
"יש לי הרבה חברות מהמועדון אבל גם קבוצה שאני אחראית לשמור איתה על קשר וזה ממלא את היום שלי, לא משעמם לי לרגע. אני מקפידה על שגרה, אבל השיחות בימי הקורונה קיבלו אופי שונה, עמוק יותר, ברמה שלא תמיד הספקנו לנהל במועדון".
שניידר מקפידה על בידוד מלא וכבר יש לה תוכניות ליום שאחרי הקורונה. "קיבלתי שיר שכתבה יפנית בת 90 וחשבתי לעצמי שאם יש חיים אחרי גיל 90 אז בוודאי יש גם אחרי 80. אני רוצה לכתוב על הקורונה וברגע שהמצב ייגמר אגיע למועדון ואקריא ממה שכתבתי".
הפעילה החברתית שנאלצת להישאר בבית: "זה מפחיד לגלות שיש לך את התסמינים"
מדי שנה, לבנת שלום (56) מחולון היתה מסייעת בחלוקת מזון למשפחות נזקקות ‰ לקראת הפסח הקרוב היא נאלצת להוריד הילוך לאחר שעלה חשש כי נדבקה בווירוס הקורונה
לבנת שלום מוכרת בחולון כפעילה בולטת בתחום ההתנדבות. היא מסייעת בחלוקת מזון ממסעדות ואולמות אירועים, מחברת בין תורמים למשפחות מרובות ילדים ובכל חג מבלה ימים שלמים בארגון סלי מזון. בשבוע שעבר, לבנת (56), אם חד־הורית לשני ילדים, חלתה ולאחר מספר ימים של חום גבוה ותסמינים חשודים הוחלט לערוך לה בדיקת קורונה באמצעות נציג מד"א שהגיע לביתה, אך נכון לזמן סגירת הגיליון טרם התקבלו תוצאות בדיקתה והיא קיבלה על עצמה תנאי בידוד מלאים, תוך שמירה על מנוחה ועל בריאות ילדיה.
"זה מוזר פתאום להיות בצד המקבל", היא אומרת השבוע, "כל חיי סייעתי לאחרים והיום אני צריכה עזרה בקניות מזון, בישולים ותרופות. למזלי יש לי חברים טובים במערך ההתנדבות, אנשים כמו חני משה נדף, קובי מכלוף, עינב רפי ועינב קפח שבישלו עבור הילדים שלי וערכו עבורי קניות. זה קצת מביך לעבור צד אבל זה גם ממלא בשמחה לראות שיש לילדים מזון מבושל שצריך רק לחמם. הם ילדים גדולים ומתמודדים יפה עם המצב, אבל הסיוע הזה מאוד מקל".
למרות המצב שלום לא שוכחת את אילו שרגילים להיתמך בה וגם עם חום של 39 מעלות היא ממשיכה לנסות לסייע לכל מי שרק אפשר. "כשמתקשרים אלי אני מפנה למתנדבים אחרים ובגלל המצב הבריאותי שלי אני קצת מבינה בכל נושא בדיקות הקורונה אז הצלחתי לעזור לאחרים".
איך התחושה היא להיות בחשש הזה שהמגפה אולי הגיעה גם אליך?
"זה מפחיד לגלות אצלך את אותם תסמינים שאנחנו שומעים עליהם. היום אני מרגישה קצת יותר טוב ומקווה לקבל בשורות טובות. אני מזכירה לעצמי שכל המצב הזה זמני, משתדלת לעודד את אמי שנמצאת בקבוצת סיכון ובעיקר מייחלת לימים אחרים, ומבינה יותר מתמיד את הברכה 'שנהיה תמיד בצד הנותן'. אני מאחלת לעצמי שבקרוב אשוב להיות זאת שעוזרת לאחרים".